"העלות הנסתרת" של מערכות האנרגיה והתחבורה של כלל האנושות, המבוססות בעיקר על דלקים פוסיליים, עלולה להסתכם בכ-25 טריליון דולר לשנה. כלומר, יותר מרבע מהתפוקה הכלכלית הכוללת בעולם. כך עולה ממחקר חדש המעריך את העלויות הסביבתיות, החברתיות והבריאותיות הנסתרות, שקשורות לתחבורה וייצור חשמל.
המחקר, שביצעו חוקרים למדיניות אנרגיה מאוניברסיטת סאסקס, פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Energy Research & Social Science". לפי החוקרים, למערכות האנרגיה והתחבורה ישנו שובל ארוך של עלויות השקופות לציבור, ומתרחשות משלב ההפקה והייצור, ועד לשימוש הסופי של הצרכן. למשל, שריפת דלקים פוסיליים דוגמת פחם, נפט וגז טבעי לשם ייצור חשמל לא גורמת רק לפגיעה באקלים ולהיווצרות אירועי מזג אוויר תכופים וקשים יותר, אלא גם לזיהום אוויר קטלני.
התלות האנושית ברכבים המונעים בבנזין מובילה לא רק לשריפת דלקים, המייצרת פליטות שמגבירות את אפקט החממה, אלא גם זיהום אוויר המייצר עומס מוגבר על מערכות הבריאות. זאת לצד מחיר חברתי ובריאותי של תאונות דרכים, שגם הן מכבידות על מערכות הבריאות. במחקר נבדקו כלל העלויות החיצוניות של השימוש האנושי בדלקים פוסיליים על פני 20 שנה. המטרה הייתה לייצר זווית הסתכלות רחבה יותר על השימוש היומיומי והכמעט מובן מאליו במשאבים שמסבים נזקים ארוכי טווח לאנושות, ולכדור הארץ.
החוקרים ביצעו מטא-אנליזה של 140 מחקרים בתחום, שרבים מהם הציגו אומדני עלות של תחנות כוח או של אמצעי תחבורה או ייצור חשמל. המחקר החדש איחד את האומדנים השונים, וחישב נתון האומד את העלות הגלובלית. לפי החוקרים, העלויות החיצוניות הנסתרות של תחום האנרגיה העולמי צפויות להסתכם בכ-12 טריליון דולר, ועלויות התחבורה ב-13 טריליון דולר.
מעניין לציין כי העלויות הגבוהות ביותר נרשמו כתוצאה מתחנות כוח פחמיות ומתקני שריפת פסולת לאנרגיה - מתקנים שתוכנית המשרד להגנת הסביבה להקים רבים מהם בישראל בוטלה בחלקה רק לאחרונה. לעומת זאת, צורות חשמל מתחדשות כמו רוח, אנרגיה סולארית וגיאותרמיות מאפשרות את העלויות הנסתרות הקטנות ביותר. המחקר מעריך, אגב כך, כי אם היו נלקחות בחשבון העלויות החיצוניות השלילית של פחם, מחיר השוק שלו היה גבוה פי שניים ממחירו כיום, שכן מדובר בדלק מזהם מאוד בעל אימפקט אקלימי ובריאותי גבוה.
"גילינו שהעלויות החיצוניות גבוהות ממה שהערכנו", אמר לאינדפנדט עורך המחקר הראשי, פרופ' בנימין סובאקול. "הנתונים כוללים גם את היתרונות הנסתרים, כיוון שלמערכות אנרגיה יש גם צד חיובי - לדוגמה, הם יכולים ליצור מקומות עבודה. אבל מה שמעניין הוא שלכל מערכות האנרגיה שבדקנו יש יותר צדדים שליליים מאשר חיוביים. היוצאים מן הכלל הם מדדי ההתייעלות האנרגטית, שמייצרים ערך חיובי של 312 מיליארד דולר בשנה".
יחד עם זאת, החוקרים עצמם מציעים להתייחס למחקר כבסיס, שכן הוא מתבסס על מספר מתודולוגיות שונות. ד"ר כריס קרקל, כלכלן יישומי בבית הספר לכלכלה בלונדון (LSE), שלא היה מעורב במחקר, אמר לעיתון האינדיפנדט כי ההשוואה בין מקורות אנרגיה שונים אמנם שימושית, אך יש צורך להתייחס בזהירות להערכה הסופית במחקר. לדבריו, בחישוב הכללי יש לבחון גם את האופן שבו מערכות אלה יכולות להשפיע על רווחתם של אנשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
