האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש יכול לרפא קורונה?

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש בישראל עשוי להיות תרופה בעלת ערך לקורונה? כך מאמינים ד"ר דורית ארד, הממציאה והמייסדת של חברת NCLPharma, ומנכ"ל החברה אברהם מרילוס, וכך מאמינה גם חברת Todos Medical אמריקאית, שחתמה עם השניים על הסכם הפצה למוצר.

ארד היא בעלת הביוגרפיה הנכונה לפיתוח מוצר כזה. "אני כימאית מהטכניון. את הדוקטורט עשיתי בכימיה חישובית בשיתוף פעולה עם ג'ון פופל, שזכה בפרס נובל. בפוסט דוקטורט עבדתי ב-UCSF בקבוצת המחקר שבה השתתפו גם פרופ' אריה ורשל, ומייקל לויט, זוכי פרס נובל, בתחום של מיפוי דינמיקה מולקולרית ותכנון תרופות".

ארד גם הקימה באוניברסיטת תל אביב לפני שנים רבות, את המעבדה לתכנון תרופות וכימיה חישובית, שעל בסיסו נבנה מכון פיתוח התרופות היוקרתי של האוניברסיטה, מכון בלווטניק.

"במשך כל הקריירה האקדמית שלי עסקתי באנזים בשם 3CL והמעכבים שלו. ה-3CL הוא אנזים שקשור להתרבות של וירוסים והוא מופיע בווירוסים מסוגים שונים. התחלתי לעבוד על האנזים הזה בווירוס ה-HRV הגורם לנזלת. תמיד אמרו לי בצחוק: 'את תזכי בפרס נובל על תרופה לנזלת'. כמובן שאף אחד לא חשב שווירוס הדומה לווירוסים ממשפחת הנזלת יגרום למגיפה שתשתק את העולם, אבל מי שהכיר את הווירוסים האלה מקרוב, ידע שיש בהם פוטנציאל להדבקה גבוהה.

"אחרי תקופה כחוקרת באוניברסיטת תל אביב, שבה עבדתי על טכנולוגיה של תכנון תרופות המבוססת על ההבנה שלנו את המנגנון של האנזים, נרכשה הטכנולוגיה על ידי חברה אמריקאית בשם אקסג'ניקס (eXgenics), שפרופ' פופל היה אחד היועצים שלה. אני עברתי להיות סמנכ"ל המו"פ של החברה".

עם הזמן התמקדה אקסג'ניקס בטכנולוגיות אחרות ועברה כמה גלגולים, שבסופם הפכה ללא אחרת מחברת אופקו הלת' , הנסחרת היום גם בבורסה בתל אביב, לפי שווי של 9.9 מיליארד שקל.

ב-2004, כשהיה ברור כי אקס'ניקס לא תפתח את הטכנולוגיה לתכנון התרופות, ארד רכשה אותה והקימה את NLC Pharma. "בדיוק באותה תקופה פרצה מגיפת הסארס, ואנו פיתחנו בה שיטה לזיהוי הווירוס בשדות תעופה, למניעת התפשטות וגרימת מגפות, אך המגפה נעלמה לפני שגמרנו לפתח את השיטה, ועברנו לפיתוח בדיקה נוספת שפיתחנו לזיהוי דלקת קרום המוח ו-CMV", אומרת ארד.

"נתקלנו בהרבה קשיים"

מרילוס, משקיע יהודי-חרדי צעיר ממוצא שוויצרי, הוא בנו של יצחק מרילוס, שהיה מנכ"ל יבמ בגרמניה ב-77'-87'. לאחר מכן השקיע מרילוס האב בחברת ההייטק הישראלית ממקו, ושם עשה את הונו, על בסיסו בנה קרן השקעות שנפגעה בתקופת הבועה. מרילוס הבן ניהל את אחת החברות, וביצע השקעות משלו. בין היתר השקיע בחברה של ארד, והפך למנכ"ל החברה.

ארד: "ניסינו לפתח תרופות אנטי וירליות ובדיקות - שתיהן על בסיס אותו מנגנון של 3CL, אבל נתקלנו בהרבה קשיים. ב-2010 היינו בטוחים שהנה, אנחנו יכולים לעזור לטפל במגיפת שפעת החזירים, אך המגיפה דעכה בלי עזרתנו. ניסינו לפתח את המוצרים לטיפול וזיהוי של CMV וגם לווירוסי הצינון, אבל לא הגענו למימוש הפרויקטים".

ארד עסקה בעשור שעבר מאז בפיתוח דברים אחרים. היא ניהלה במשך זמן מה את פעילות הפיתוח הישראלית של חברת התרופות לסרטן האמריקאית Cornerstone ולאחר מכן הקימה חברה הנותנת ייעוץ לתזונה מותאמת אישית עבור חולי סרטן על פי בדיקות ואלגוריתם המאפיין את הפרופיל המטבולי של החולה. זה היה עיסוקה העיקרי בעשור האחרון.

ואז הגיעה הקורונה. "מייד חידשנו את הפטנטים ואת הפעילות של NCL", הם מספרם.

ארד מסבירה את המנגנון העיקרי המשמש גם לתוסף וגם לבדיקה שהחברה מפתחת. הספייק המפורסם של הקורונה נדבק לקולטן בגוף בשם Ace2, ומכניס את ה-RNA לתוך התא. הדבר הראשון שהוא עושה בתוך התא הוא ללכת לריבוזום ולגרום לו לקודד את ה-RNA לחלבונים שיאפשרו לו לייצר את הווירוס הבא, אבל החלבונים, מייד לאחר שלב הקידוד הם לא פעילים.

"כדי להיות פעילים הם צריכים להיחתך במקומות מסוימים ולהתקפל לצורתם הפעילה. מי שחותך אותו הוא האנזים 3CL . אנזים זה קיים רק בחלבונים של וירוסים, הוא בעצם עקב האכילס של הווירוסים, ולכן הוא מטרה לפיתוח תרופות. החלבון הזה גם מופרש מהתא ויוצר דלקת, שמקלה על הווירוס החדש שנוצר להיכנס לתא הבא".

מרילוס: "לכן גורמים אנטי דלקתיים יכולים להועיל נגד קורונה. מדברים על כורכום או לבונה. זה לא מופרך".

פייזר מנסה לפתח תרופה על בסיס דומה 

NCL פארמה אינה לבד. מספר חברות נוספות מפתחות תרופות ובדיקות אשר מנסות לנצל את המנגנון הזה.

לדברי ארד, "פייזר כתבו שהם מפתחים תרופה נגד 3CL . הם מעכבים את החלבון על ידי שינוי הצורה שלו ואנחנו מעכבים רק את האתר הפעיל שלו. פיתחנו את זה בשיטות של ביולוגיה חישובית יחד עם שיטות קלסיות של פיתוח תרופות. בסופו של דבר גילינו שיש חומר טבע שמאושר לשימוש בארץ - אבל לא נמצא בשוק כרגע- שיכול להיות המעכב".

החברה אינה חושפת באיזה חומר טבע מדובר אבל מרילוס מציין כי "זה חומר שנמצא בשורש כלשהו, אבל צריך לאכול אינסוף שורשים כדי לקבל מינון יעיל. אנחנו עושים את המיצוי של החומר מהשורש, והוא תוקף את הלב של אנזים ה-c3, שלא משתנה בשום מוטציה".

למרות שהקורונה מעוררת יותר עניין ממחלות קודמות שהחברה ביקשה לתקוף באמצעות המוצר שלה, הדרך שלה עדיין לא הייתה קלה. ארד: "עם פרוץ הקורונה פיתחנו את המוצר, עוד לפני שידענו שהקורונה בכלל תגיע לישראל. ושוב חשבו שהמגיפה תיכף נגמרת, כשם שהיה לנו בסארס. בפברואר הקמנו חברה ונפגשנו עם המכון הביולוגי כדי לבודק את המוצר מול הווירוס, זה המקום היחיד בארץ שבו היה אפשר אז לעשות את זה. אבל הם לא התייחסו אלינו כל כך.

"לכן חברנו לדן פאר באוניברסיטת תל אביב ושם בדקנו את העיכוב של 3CL , בלי הווירוס. לאחר מכן בדקנו בסופו של דבר את המוצר שלנו מול הווירוס עצמו, וגם בחנו את הבדיקה שלנו, וגילינו שבכל דוגמה חיובית באמת יש c3 . אנחנו יכולים בבדיקה להבדיל בין וירוסי קורונה לעומת צינון או שפעת, אם כי לא מול סארס או מוטציות שונות של הקוביד".

שני המוצרים נמצאים היום בניסויים קליניים בבית החולים שערי צדק, כאשר ניסוי יחיד בוחן גם את התרופה וגם את הבדיקה. "אנחנו יכולים לזהות נוכחות של c3 וזה זיהוי של וירוס חי אצל חולים שיוצאים שליליים ב-PCR, אבל חוזרים הביתה ועדיין מדבקים.

"יהיו 66 חולים בניסוי. את המוצר לא נרשום כתרופה, אלא כתוסף מזון עם הוכחה קלינית. הוא כבר מאושר ככזה בארה"ב, ואנחנו במקביל עובדים כדי לאשר אותו בארץ. החומר מאושר בארץ אבל לא המוצר. אנחנו צריכים יצרן שייצר מוצר ויבקש עבורו אישור. זה חומר צמחי שצריך לייצר בתנאי יצור נאותים, GMP , וזה לא פשוט".

ההתחסנות של רוב הציבור לא מרתיעה אותם, והם אינם חוששים לפספס שוב את המגיפה. "המוצר הזה לא במקום חיסון אלא יש לו זכות קיום לצד החיסון".

מרילוס: "אשתי חלתה בקורונה, ובכל כמה שעות, בלי להסתכל בשעון, היא הרגישה שהיא זקוקה למוצר וכשהיא לקחה אותו ההרגשה שלה השתפרה. גם לנכדה שלי בת ה-5 חודשים הייתה קורונה ובכל פעם שהאמא, שהניקה, לקחה את התוסף, החום של התינוקת ירד. זה לא עושה תופעות לוואי חוץ מקצת שלשולים אולי, אבל הקורונה בעצה עושה שלשולים".

הניסוי הקליני, לדברי ארד: "יקר, חצי מיליון דולר לפחות. ועכשיו אנחנו מחפשים משקיעים".

איך ייתכן שהמשקיעים פספסו אתכם?
מרילוס: "רוצה להשקיע בנו? אנחנו לא ממש עסקנו בחיפוש משקיעים עד היום, אלא בלהציל אנשים בפועל".

ארד: "אנחנו לא כל כך מכירים את קהילת המשקיעים בארץ".

מי שכן זיהה את הפוטנציאל זו חברת טודוס מדיקל, שנסחרת בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב לפי שווי של כ-9 מיליון דולר, שרכשה את הזכויות לשיווק הבדיקה בארה"ב, וגם עשה בה ניסוי בדיקת היתכנות, שהוכרז כהצלחה.

המוצר בארה"ב נקרא Tollovid, והוא יושק רשמית בתחילת אפריל ויופץ על ידי חברת צמחי המרפא Alchemist’s kitchen. בישראל החברה נמצאת במו"מ לשווק את המוצר דרך אחת מרשתות תוספי המזון.