מכתב שהיה מקופל במשך 300 שנה נקרא במלואו – ועדיין נשאר מקופל

פתיחת קיפולים ווירטואלית היא טכניקה חדשה ששימשה לקריאת מכתב מסוף המאה ה־17 ועשויה להיות בעלת יישומים בהנדסה וברפואה

מכתב / אילוסטרציה: Shutterstock, Julia Martyniuk
מכתב / אילוסטרציה: Shutterstock, Julia Martyniuk

מצלמת רנטגן של רופא שיניים וכמה אלגוריתמים ממוחשבים היו הכלים בעזרתם צוות בינלאומי של חוקרים הצליחו לקרוא את תוכנו של מכתב מקופל וחתום משנת 1697 - מבלי לפתוח את הקפלים.

 

"פתיחת הקיפול" המדומה - שיאו של פרויקט בן 4 שנים שתואר במחקר שפורסם השבוע במגזין Nature Communications - מצביעה על קו חדש למחקר היסטורי לגבי נוהג בן מאות שנים של נעילת מכתבים. המונח מתאר את השימוש בקפלים דמויי אוריגמי להסתרת תוכנם של מכתבים לפני שמעטפות נכנסו לשימוש נרחב באמצע המאה ה־19.

"זה חלום שהתגשם בתחום השימור", אמרה יאנה דמברוג'ו, הרפאית (משמרת מסמכים) בספריית המחקר של MIT ואחת מ־11 מחברות המחקר.

מומחים אומרים שהטכניקה ששימשה לגילוי הטקסט במכתב, והשתמשה בשיטת דימות המכונה מיקרוטומוגרפיה ברנטגן, עשויה להיות גם בעלת יישומים בתחומי הרפואה וההנדסה.

מכתבים נעולים משתנים במורכבותם ולרוב רמת הסיבוך בקיפולים תלויה במומחיות המוען והנמען ועד כמה סודיים רצו שיהיו המסרים במהלך העברתם. ישנם מכתבים שמקופלים עשרות פעמים ונראים כמו חבילות קלפים לאחר הקיפול.

 

היסטוריונים היו שמחים לדעת מה רשום במכתבים אלה בגלל התובנות שיספקו על חיי אנשים רגילים באירופה במאה ה־17. "זה הכי קרוב שיכלנו להגיע למדגם אקראי" של מכתבים מהתקופה, אמרה רייצ'ל מידורה, היסטוריונית מאוניברסיטת וירג'יניה טק, שלא הייתה מעורבת במחקר. מכתבים ששורדים מתקופה זו הם לרוב אלה שנכתבו הידי האליטות המשכילות, הוסיפה.

עד עתה, הדרך הסטנדרטית לקרוא מכתב נעול הייתה לפתוח את הקיפולים באופן פיזי, מה שהיה לו פוטנציאל רב לפגום בנייר בן מאות השנים.

המכתב שהחוקרים קראו היה נעול בשמונה קפלים והיה אחד ממאות מכתבים סגורים מאוסף בריאן (Brienne), אוסף נדיר בן 300 שנה של מכתבים שלא נמסרו שנמצאו בתיבה שהייתה שייכת למנהל דואר אירופאי. התיבה נרכשה בידי מוזיאון בהולנד בשנת 1926.

המכתב נכתב בצרפתית. הוא מתוארך ל־31 ביולי, 1697. מדובר בבקשה מאת אדם ששמו ז'אק סנאק לקבל תעודת פטירה. "חשוב לי לקבל את המסמך הזה", כתב במכתב בן 200 המילים שנשלח לפייר לה פר, סוחר בהולנד.

החוקרים הפעילו תהליך רב שלבי לקריאת המכתב המקופל. ראשית, עשו סריקה בשלושה ממדים תוך שימוש בסורק רנטגן שפותח במכון לרפואת שיניים של אוניברסיטת המלכה מרי בלונדון. אחר כך הריצו אלגוריתם ממוחשב שחשף את השכבות השונות של הנייר, ותוכנה שהראתה על גבי מסך איך היה נראה המכתב לו היו פותחים את הקפלים באופן פיזי.

הדימוי המתקבל בסוף דומה לצילום של המכתב, ורוב הטקסט קריא, אמרה אמנדה גסאי, מהנדסת תוכנה מסן פרנציסקו ואחת ממחברות המחקר.

המחקר ממשיך עבודה שהחלה ב־2015 באוניברסיטת קנטאקי בלקסינגטון, שם שימשה טכניקה דומה לשחזור דיגיטלי של מגילה עברית עתיקה שניזוקה בעת שרפה. את המחקר על מכתבים נעולים מימנו ארגונים שביניהם הספרייה של MIT, מחלקת המחקר בחברת התוכנה Adobe ומכון סיבר, מכון פרטי מלוס אנג'לס.

מומחים אומרים שמיקרוטומוגרפיה ברנטגן ותהליך פתיחת הקפלים האלגוריתמי יכולים לשמש לניטור בריאות העצם בקרב אנשים עם אוסטאופורוזיס, ולאפשר לרופאים למפות בזהירות שכבות עצם על מנת להצביע על אזורים מדאיגים. "כעת, אין לנו דיוק ברמה כזו", אמר וויליאם ברנט סילס, מדען מחשב מאוניברסיטת קנטאקי שעבד על מחקר המגילה בעברית ושימש כאחד העמיתים המבקרים במחקר החדש.

הטכניקה יכולה גם לשמש לבדיקת מצנחים מקופלים ופריטים מקופלים אחרים שעשויים להיות פגומים, אמרה קרן פאנטה, מהנדסת מחשבים מביה"ס להנדסה באוניברסיטת טאפטס ועמיתה במכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, שלא הייתה מעורבת במחקר.

"אני חושבת שהם בקושי גירדו את פני השטח של הפוטנציאל של השיטה הזו", אמרה.