אפליה | דעה

אפליה מגדרית - גוגל היא לא בדיוק מודל לחיקוי

מיגור ההתייחסות המפלה במקום העבודה על רקע זהות מגדרית הוא חלק מתהליך הגיוון התעסוקתי הישראלי • דווקא אחת החברות הגדולות בעולם עדיין מפלה במודעות הדרושים שהיא מפרסמת

אפליה חברתית / צילום: שאטרסטוק
אפליה חברתית / צילום: שאטרסטוק

לפי מחקר שפרסם בימים אלו מגזין The markup האמריקאי, ענקית הטכנולוגיה "גוגל" אפשרה למשתמשים בממשקי הפרסום שלה לבחור קהל יעד למודעות דרושים מטעמם, כך שיכלול רק מי שהגדיר עצמו כ"גבר" או "אשה". התוצאה הייתה, כמובן, אפליית מועמדים לקבלה לעבודה שמגדירים עצמם כא-בינארים או כטרנסג'נדרים.

גוגל אוסרת התאמת מודעות פרסום בנושאי תעסוקה, דיור ומוצרים פיננסים על בסיס מצב משפחתי, הכנסה וגיל, אולם לא אסרה התאמת פרסום מגדרית. אין זו הפעם הראשונה שגוגל מואשמת באפליה עקיפה.

בחודש דצמבר האחרון קמה סערה סביב החלטתה לפטר את חוקרת הבינה המלאכותית שלה, ד"ר טימניט גברו, על רקע כוונתה לפרסם מחקר ממנו עלה, כי מודל השפה בו נעשה שימוש בגוגל (למשל: תרגום או השלמת חיפוש) כולל הטיה מגדרית ואתנית. כשבועיים לאחר מכן החליטו עובדי גוגל הזועמים להקים התאגדות פנימית, בין היתר על רקע מדיניות מפלה של גוגל כלפי קבוצות חלשות.

אפליה מגדרית אינו נושא טעון ציבורית כמו אפליה על רקע מין, גזע או לאום. האמריקאים עצמם לא ידעו איך להתמודד איתה במשך שנים רבות. על פי חוק השוויון הפדרלי משנת 1963 (החוק שהספיק לקדם הנשיא קנדי, טרם נרצח), חל איסור על אפליה מחמת גזע או מין.

עם זאת, בתי המשפט האמריקאים פרשו את המונח "אפליה מינית" באופן צר, כך שיכלול רק גבר או אשה. בהתאם, ב-1977 נדחתה תביעה של טרנסג'נדרית שטענה כי פוטרה שלא כדין על רקע מין ובשנת 1984 נדחתה תביעתו של טייס שפוטר מתפקידו לאחר חופשה במהלכה שעבר ניתוח לשינוי מין - שכן לא נחשבו "נשים".

רק בשנת 1989 הורחבה הגדרת האפליה, כאשר בית המשפט קיבל תביעת עובדת שלא קודמה למעמד בכיר, משום שנתפסה על ידי המעסיק כ"לא נשית", והוצע לה, כתנאי לקידום, לעבור הדרכה בנושא טיפוח, לבוש ודיבור מעודן. נפסק, כי יחס שונה לעובדת, רק משום שהתנהגותה לא תאמה את הסטריאוטיפ המגדרי שאליו היא משתייכת, הוא יחס מפלה ואסור.

השינוי הושלם בשנות ה-2000, כשהתקבלו תביעות של עובדים שפוטרו על רקע כוונה לשנות את מינם, ובכך להתאים את המין למגדר. נפסק, כי פיטוריהם על רקע השינוי הצפוי מהווים אפליה מחמת מין.

מדינת ישראל מתקדמת הרבה יותר מארה"ב בהתייחסות לאיסור אפליה על רקע מגדרי. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה מחמת מין ובנוסף על אפליה מחמת נטייה מינית. נושא הזהות המינית לא הוגדר בחוק אבל נדון בפסיקה, כאשר בשנת 2014 הגישה אישה תביעה בגין אפליה אסורה נגד המרכז לטכנולוגיה חינוכית, שם הועסקה בפרויקט של הוראה מקוונת (כלומר, התלמידים שומעים את קולה אך לא רואים אותה), ופוטרה, משנודע לממונים עליה כי היא ניהלה דיונים בעניינים הנוגעים למגדר ומיניות עם תלמידותיה (נערות).

בית הדין האזורי בתל אביב קיבל את תביעתה וקבע כי המונח "מין" כולל גם מגדר, שינוי מין, ולמעשה על נושא נלווה לענינים אלו.

בשנים האחרונות מוגשות הצעות חוק רבות לאיסור אפליה מחמת מין, נטייה מינית או זהות מגדרית. בנובמבר 2018 עברה הצעה כזו בקריאה טרומית בכנסת, אולם נתקעה שם מאז, בין היתר בשל הליכי הבחירות התכופים.

הפסיקה אכן מתקדמת ותיקון החוק בדרך, אולם המציאות התעסוקתית בישראל עדיין לא השיגה את הפער. סקרים שנערכו בנושא אפליה בעבודה, אבטלה ותת תעסוקה בקרב טרנסג'נדרים, העלו כי למעלה מ-90% מהם סבורים כי יש אפליה כלפיהם במקום העבודה.

בנוסף, טרנסג'נדרים דיווחו על חוויות פוגעניות, כגון: שאלות בלתי הולמות הנוגעות למצבם הפיזי או לתהליך שינוי המין שלהם; לשון פנייה מגדרית לא נכונה באופן מכוון; מניעת גישה לחדר שירות מתאים לאחר שינוי מין ודרישות לבוש המתאים למין המקורי.

בנוסף, מעל מחצית מהנשאלים דיווחו שסבלו בעבודה מהטרדות, כינויי גנאי, איומים, שיתוף במידע אישי, הומור על חשבונם וכו'. מאידך, כמות התלונות על רקע אפליה מגדרית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא נמוכה מאוד (חד ספרתית בשנה).

חברה דמוקרטית נמדדת, בין היתר, ביחסה אל השונים. הציבור הישראלי פחות מקובע מהאמריקאי, ועבר מהפכים תפיסתיים גדולים בכל הקשור לנושא מין ונטייה מינית - הן בהתייחסות מחמירה להטרדה מינית בעבודה, והן ביחס לקבלה חברתית של נטייה מינית שונה, שהביאה לכך שמעסיקים נתנו לעובדיהם יום חופש לצורך השתתפות בהפגנת תמיכה לגבי החלת חוק הפונדקאות גם על בני אותו מין.

מיגור ההתייחסות המפלה במקום העבודה על רקע זהות מגדרית הוא חלק משלים בתהליך הגיוון התעסוקתי הישראלי. לא בכל דבר צריך לשאוף להידמות לגוגל.

דפנה שמואלביץ היא מייסדת משרד רובין שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ובין היתר מייצגת את גלובס. ספיר טובה היא עורכת דין במשרד

צרו איתנו קשר *5988