מה קודם למה: צו הריסה או פינוי-בינוי

ביהמ"ש בירושלים קבע כי חייבים להרוס את הבנייה הלא חוקית בדירה הקיימת, גם אם מתקדם בבניין פרויקט פינוי-בינוי

בניין בהריסה בחולון / צילום: Shutterstock
בניין בהריסה בחולון / צילום: Shutterstock

בבניינים הכלולים במתחמי פינוי-בינוי מתגלים לא אחת מקרים של בנייה ללא היתר, הרחבות של דירות שבוצעו באופן פיראטי, השתלטות ופלישה לחצרות ולגגות, פיצול של דירות ועוד. בעלי הדירות שביצעו בנייה לא חוקית נהנו במשך שנים ארוכות מהיעדר אכיפה - פעמים רבות רשויות האכיפה כלל לא גילו את הבנייה הלא חוקית, ולעתים גם כשגילו, העלימו עין או שפעלו באופן איטי.

והנה כאשר מקודם פרויקט פינוי-בינוי, בעלי הדירות שביצעו את עבירות הבנייה הללו לא רק שאינם מברכים על הפרויקט המתהווה בבחינת מכשיר "הלבנה" (אשר בסיומו יקבלו דירה חדשה שתיבנה בהיתר, מבלי שיבואו עימם חשבון על עבירות הבנייה שביצעו), אלא שהם אף מתנים את הסכמתם לפרויקט בכך שהיזם יעניק להם את תוספת השטח שהם זכאים לה (ככל יתר בעלי הדירות) כך שתיתוסף לבנייה הקיימת הלא חוקית.

לרוב מתנהל בין הצדדים לעסקה משא-ומתן שכולל בחובו גם התייחסות לבנייה הבלתי חוקית. בתום המשא-ומתן מסכמים הצדדים כיצד לנהוג באותה בנייה לא חוקית, אך בינתיים גורמי האכיפה דורשים להסיר ולסלק את הבנייה הלא חוקית.

עולה השאלה - האם קיומו של פרויקט פינוי-בינוי מספק לבעל הדירה שבנה ללא היתר עילה לדחיית ביצועו של צו הריסה שניתן נגד הבנייה הבלתי חוקית?

עניין זה נדון לאחרונה על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, שדן בבקשת בעלת דירה להורות על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה לבנייה בלתי חוקית שביצעה בדירתה, וזאת בנימוק שמתקיים בבניין פרויקט פינוי-בינוי.

במסגרת בקשתה טענה בעלת הדירה כי הבניין שבו היא מתגוררת נכלל בפרויקט פינוי-בינוי, אשר צפוי להתבצע בקרוב, וכי תוך ארבעה חודשים יוגשו מסמכי התב"ע לוועדות התכנון.

מנגד טענה המדינה (היא המאשימה בהליך הפלילי הנדון) כי מדובר בעבירת בנייה בהיקף של 20 מ"ר שנעשתה לפני כ-18 שנה וטרם הוכשרה, כי בפועל לא קיים הליך תכנוני שנועד להכשיר את העבירה, וכי פרויקט הפינוי-בינוי נמצא בתחילתו.

לאחר בחינת טענות הצדדים החליט בית המשפט לדחות את הבקשה. נקבע כי ההלכה שנקבעה על-ידי העליון בסוגיות מעין אלה היא שדחיית מועד ביצוע צו הריסה תיעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד, ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו, ואין די בטענות כלליות בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו.

במקרה הנדון, כך קבע בית המשפט, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 2003, וטרם הוכשרה ואף לא קיים הליך תכנוני שנועד להכשיר את העבירה. אף הליך פינוי הבינוי, כך נקבע, נמצא בראשיתו, טרם הוגשה תב"ע, ולא ניתן לומר כי ההיתר בהישג יד.

עוד קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי הריסה לאלתר ומיגור עבירות של בנייה בלתי חוקית, גובר על האינטרס הפרטי.

תו"ב 272-12-03 מדינת ישראל נ' עופרה

הכותב מומחה במקרקעין והתחדשות עירונית