מזרחי טפחות: "פחות מ-2% מתיק המשכנתאות עדיין בדחיית החזרים"

הבנק השלישי בגודלו סיכם את שנת 2020 עם רווח נקי של 1.6 מיליארד שקל, כאשר בנטרול השפעות המיזוג עם בנק אגוד, הוא מציג ירידה של 16% ביחס לרווחי 2019 • הסיבה העיקרית - השלכות משבר הקורונה והגידול בעקבותיהן בהוצאות בגין הפסדי אשראי

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בנק מזרחי טפחות , שבניהולו של משה לארי, מסכם את שנת 2020 עם ירידה בצפויה ברווח בשל השפעות משבר הקורונה, תוך שהוא מציג גידול בחלקו בשוק הבנקאות, הודות לרכישת בנק אגוד, שאותה השלים אשתקד. עם זאת, מזרחי טפחות סיים את 2020 עם רבעון הרביעי שהיה הכי חזק בשנה החולפת במונחי רווח.

מזרחי טפחות רשם ב-2020 רווח של 1.61 מיליארד שקל, המהווה קיטון של כ-12.6% ביחס לרווח של 1.84 מיליארד שקל שרשם ב-2019. ואולם במהלך השנה החולפת, בעיצומו של הרבעון הרביעי, רכש הבנק את הבנק השישי בגודלו במערכת דאז - בנק אגוד. כך, בנטרול השפעות אגוד, שלא נכללו בדוחות מזרחי טפחות בדוחות ל-2019, עולה כי הרווח הנקי של הבנק קטן ב-2020 בכ-16.2% לכ-1.54 מיליארד שקל. 

עוד נציין בהקשר זה כי התשואה על ההון של הבנק ב-2020 הייתה 9.5%, כאשר בנטרול השפעות בנק אגוד על התוצאות, הרי שמדובר בתשואה להון של 9.3%, וזאת לעומת תשואה על ההון של 11.9% ב-2019.

הסיבה המרכזית לירידה בתוצאות הבנק היא השפעות משבר הקורונה, שהובילו בין היתר לזינוק ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי. כך, ב-2020 רשם הבנק זינוק אדיר בהוצאות הללו, מ-364 מיליון שקל ב-2019 ל-1.05 מיליארד שקל ב-2020. הגידול האמור קרה בעיקר בשל החשש להרעה אדירה בתיק האשראי, ולהרעה שגם קרתה בפועל. 

כמו כן, תוצאות הרבעון הרביעי מלמדות על ירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, לרמה של נורמה, כשהתיק של בנק אגוד נתפס במזרחי טפחות כטוב, וככזה שלא הצריך הגדלה את ההוצאות בגין הפסדי אשראי.

כך או כך, ברבעון הרביעי של 2020 רשם הבנק השלישי בגודלו במשק רווח נקי של 506 מיליון שקל, כאשר בנטרול השפעות אגוד על תוצאותיו, מדובר ברווח רבעוני של 439 מיליון שקל, בדומה לרווח הרבעוני שרשם ברבעון הרביעי ב-2019, אשר עמד אז על 440 מיליון שקל.

אגב, הרבעון הרביעי היה החזק ביותר של מזרחי טפחות בשנה החולפת, לאחר שבשלושת הרבעונים רשם רווח נקי רבעוני שנע בטווח של 357 מיליון שקל עד 387 מיליון שקל.

לדברי המנכ"ל משה לארי, "התוצאות הכספיות לשנת 2020 משקפות את המשך תנופת הצמיחה של הבנק במגוון תחומי הפעילות, לצד השלכות משבר הקורונה ובראשן ההגדלה המשמעותית בהוצאות להפסדי אשראי, והשפעת סביבת הריבית והאינפלציה האפסית".

לדבריו, "בהתאם ליעד המרכזי בתוכנית האסטרטגית, ממשיך הבנק להגדיל את המיקוד העסקי ולצמוח באופן מואץ באשראי המופנה לעסקים השונים. בשנת 2020 הסתכם הגידול בתיק האשראי העסקי, ללא בנק אגוד, ב-14.3% בהשוואה לשנה הקודמת".

עוד הוא ציין את הצמיחה ואת השיפור בפעילות העסקית שמאפיינת את בנק יהב בשנים האחרונות. מזרחי טפחות מחזיק במחצית ממניות יהב, שמציג רווחיות גבוהה יחסית לגודלו, ורשם בשנה שעברה רווח נקי של 183.1 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 167.1 מיליון שקל בשנת 2019. 

ומה לגבי הטענות של בנק ישראל שהבנקים לא גלגלו את ההוזלה במשכנתאות עם הורדת מגבלת רכיב הפריים כחלק מהריבית המשתנה במשכנתאות? "השוק הזה עדיין חווה טלטלה ואינו בשיווי-משקל. ההצעות שאנו נותנים ללקוחותינו הן זולות יותר ממה שהיה לפני ההוראה, והן גורמות להחזר של הלקוח לרדת. אנו עדיין לא בשיווי-משקל, והציבור חכם, ולא נראה בסוף שההלוואות לא יהיו בשני שלישים פריים, אלא בממוצע יהיה 40%-45% פריים, מה שגוזר שההחזר החודשי של הלקוח יהיה נמוך יותר ממה שהיה ערב ההוראה של בנק ישראל, וזה גם יעמוד בציפיות בנק ישראל".

בבנק מספרים על כך שבשנה החולפת היה המשך צמיחה "במרבית סעיפי המאזן, לצד גידול משמעותי בהוצאות להפסדי אשראי - על רקע משבר הקורונה, וההשפעה השלילית של סביבת הריבית והאינפלציה האפסית".

עוד נציין כי יחס היעילות של הבנק - המודד את ההוצאות התפעוליות ביחס לסך ההכנסות ושמשתפר ככל שהוא קטן - המשיך לרדת גם ב-2020 ועומד על 53.9%, כאשר ללא שקלול אגוד הוא עומד על 52.7%, וזאת בשל גידול בהכנסות ושמירה על רמת ההוצאות.

נכון לסוף 2020 עמד היקף האשראי שהבנק העמיד לציבור על 245.5 מיליארד שקל, המהווה גידול של 20% ביחס ל-2019. ואולם חלק משמעותי מהגידול נובע מבליעת בנק אגוד. ללא תיק אגוד מזרחי טפחות הציג ב-2020 צמיחה "אמיתית" באשראי לציבור בשיעור יפה כשלעצמו של 7.9%, כשחלק ניכר מהגידול האמור קרה בעיקר ברבעון הרביעי ב-2020.

נציין כי כיום יחס האשראי לציבור לפיקדונות הציבור בבנק עומד על 0.86, כאשר הצמיחה האדירה בפיקדונות הציבור, שנרשמה בשיא משבר הקורונה, לא השתנתה, והציבור ממשיך להחזיק פיקדונות בהיקף גבוה. זה גם אומר שהציבור שומר על נזילות גבוהה, שלגביה אפשר לומר כי הציבור נערך עם יכולת להגדיל את הצריכה שלו, וש"ככל שהמשק ייפתח, והמגבלות יוסרו כתוצאה מהסגרים, נראה צמיחה יחסית גבוהה, והיא יכולה להיות קטר למשק הישראלי", אומר לארי.

יו"ר הבנק משה וידמן מתייחס בדוח לאחת הסוגיות שמעסיקות כיום את כל הבנקים: התפתחות הטכנולוגיה וכניסת שחקנים חדשים לתחומי בנקאות ותשלומים. "ההתפתחות הטכנולוגית וכניסתם של שחקנים נוספים, מקומיים ובינלאומיים, ל'מגרש' השירותים הפיננסיים ימשיכו להוות אתגר משמעותי לבנקים המקומיים גם בשנת 2021", כתב וציין כי "הבנק ממשיך להשקיע בפתרונות טכנולוגיים שיש בהם ערך ממשי ללקוחותיו ובוחן בימים אלה את דרך השתלבותו המיטבית בתחום התשלומים, על רקע התפתחותם של הארנקים".

ומה לגבי הקורונה והבנק? עד לסוף שנת 2020, העמיד הבנק אשראי בהיקף של 5.1 מיליארד שקל במסגרת הקרנות הייעודיות בערבות המדינה שהוקמו בשל משבר הקורונה. במזרחי טפחות מציינים כי הבנק מהווה 23% מהקרנות בערבות המדינה, שזה הרבה יותר מחלקו במערכת בתחומים אלה.

בבנק מספרים כי "ניכרת מגמה ברורה של חזרת לקוחות לתשלומים סדירים". כמו כן, הבנק מפרט כי היקף האשראי לדיור (כלומר, המשכנתאות) שניתנה בגינו דחיית תשלומים החל מחודש מרץ 2020 עומד על כ-45.6 מיליארד שקל, כאשר מתוך סך ההלוואות שהיו בדחייה נכון לסוף ינואר 2021, סך של 42.6 מיליארד שקל חזרו לשלם את החזרי ההלוואות כסדרן - כאשר תיק הלוואות של 13 מיליארד שקל מסך התיק שחזר לשלם, עשה זאת בינואר 2021, ותיק בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל הוא של לקוחות ש"בחרו במסלול של החזרים חלקיים על פי מתווה בנק ישראל".

כך, תיק משכנתאות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל נמצא עדיין בדחייה, "שתסתיים במהלך חודשים פברואר-יוני 2021", לדברי הבנק. כלומר, "רק הלוואות המהוות פחות מ-2% מתיק המשכנתאות המצטבר של הבנק, נמצאות עדיין בדחייה מלאה", כפי שמסבירים הבנק בהקשר של המשכנתאות. בבנק מאמינים כי מרבית אלה שעדיין בדחיית החזרי הלוואות יחזרו לשלם, אם לא תהיה הרעה במצב המשק, ו"התופעה הזו של דחיית ההחזרים, תהיה מאחורינו".

נציין כי מזרחי טפחות היו בנק המשכנתאות הגדול בישראל. עוד מפרטים בבנק כי מבין אלה ששבו לשלם החזרי משכנתאות בינואר השנה, יש פיגורים בתיק משכנתאות בהיקף כולל של כחצי מיליארד שקל.

במזרחי טפחות מפרטים בנוסף כי "היקף האשראי המסחרי שניתנה בגינו דחיית תשלומים החל מחודש מרץ 2020 עומד על כ-7.7 מיליארד שקל. מתוך סך ההלוואות שהיו בדחייה, נכון ליום 31 בינואר 2021, כ-4.6 מיליארד שקל חזרו לשלם, וכ-3.1 מיליארד שקל נמצאים עדיין בדחייה, הצפויה להסתיים במהלך שנת 2021". לפי שעה משדרים נוחות במזרחי טפחות בהסתכלות קדימה, במצב הדברים הנוכחי. 

ועוד מילה על בנק אגוד: מזרחי טפחות יסגור את מרבית הסניפים של אגוד וייפרד ממערכות המחשוב שלו, וזאת בתום הליך שייקח כמה שנים. בסופו של יום, המיזוג של אגוד למזרחי טפחות יוביל לייעול. כיום הנהלת מזרחי טפחות ועובדי אגוד נמצאים במגעים להבנות.

בד-בבד מיזוג אגוד והתוצאות והצמיחה, הבנק עמל על תוכנית אסטרטגית חדשה שהמיקוד בה יהיה להמשיך בכיוונים בהם הלך, כגון הובלה במשכנתאות ודגש על אשראי קמעונאי, לצד מיקוד באשראי עסקי וסינדיקציות.