"הייתי רגילה למשכורות מאוד גבוהות, וההכנסה שלי ירדה ביותר מחצי. בתוך כל זה, אני לוקחת הימור ומקשיבה ללב שלי"

שנת הקורונה הובילה עסקים רבים לקשיים משמעותיים, והותירה אותם להתמודד עם חובות כבדים ועם הצורך להמציא את עצמם מחדש לתקופה לא מוגדרת, כדי להצליח לשרוד. אך ישנם גם כאלו שהקורונה עבורם הייתה הזדמנות, ואפילו הפילה אסימון בנוגע להמשך העשייה שלהם. נטע ויל, שעד הקורונה עבדה כשכירה, היא אחת כזו.

ממש לפני שהחל הנגיף להתפשט, היא סיימה לעבוד על פרויקט זמני בעמותת she codes;. "זה היה פרויקט זמני שנגמר, בזמן שכללי המשחק במשק השתנו. ישבתי בבית, והבנתי שאני צריכה להכניס כסף. רציתי להמשיך להיות עסוקה. אני לא אדם שיושב בחיבוק ידיים, אני יזמית ב-DNA שלי", היא מספרת. "בסגר הראשון פתחתי קבוצת פייסבוק שבה פרסמתי צילומי לבבות והזמנתי אנשים לעשות כמוני. במשך שנים אני רואה לבבות בכל מקום, ומצלמת. כולם היו בדיכאון, אמרתי - יש לך צילומי לבבות, תפיצי את האהבה הזאת לעולם ותזמיני את כולם להצטרף. דברים התחילו להתחבר".

וייל החליטה שזה הזמן שלה לעשות "אימפקט", ובחרה להקים עסק שנשען לא רק על רגל עסקית, אלא גם על רגל חברתית. במילים אחרות: עסק חברתי. וייל החליטה להפוך את צילומי הלבבות שלה ליצירות אמנות ומוצרים שונים, ולתרום חלק קבוע מההכנסות לעמותת "הצל ליבו של ילד". בספטמבר, היא השיקה מוצר ראשון - לוח השראה. בסמוך, אביה אושפז במפתיע בבית חולים ונזקק לניתוח לב, והיא החליטה לקחת את המיזם שלה צעד קדימה. לעסק שהקימה, היא קראה Sharing Hearts IL.

בדצמבר, היא הקימה אתר אונליין, והחלה למכור דרכו מוצרים ויצירות. "מכל מכירה, אני תורמת 10 שקלים לעמותת 'הצל ליבו של ילד', ומפתחת שיתופי פעולה חברתיים. בשבוע הבא למשל תלמידים במודיעין יפזרו לבבות ברחבי העיר, כדי לפזר אהבה בעולם. אני פונה לחברות עסקיות כדי שיקנו את המוצרים במתנה לעובדים. אלו מוצרים שגורמים לאנשים לחייך ועושים להם תחושה טובה. כשאת נותנת לב למישהו, את עושה טוב לך ולו. כשאת רואה לב ברחוב, זה כמו למצוא אוצר קטן. זה גורם לאנשים לשים לב לדברים הקטנים שעושים טוב. זה יכול לשנות את צורת החשיבה ולייצר אימפקט".

וייל החלה להסתובב עם המצלמה שלה בארץ ובעולם לפני כמעט עשור. אחיה בן ה-28 נפטר מסרטן, אך הותיר לה מעין מתנה, ששינתה את מסלול חייה. "לפני שאח שלי נפטר, הוא קנה לי מצלמה, ובעצם השאיר לי צוואה מדהימה. מי ידע לאן זה יגיע. כשאתה פוגש את המוות ומבין דבר או שניים על החיים, זה משנה לך את נקודת המבט. אצלי, זה שינה אותה למקום של לפעול לעשות טוב - לנוע, ליזום ולעשות. אני רוצה לעשות את האימפקט שלי בעולם".

עמותת 'הצל ליבו של ילד' מטפלת בילדים חולי לב ממדינות מתפתחות, בהן אין אמצעים וידע לטפל בבעיות לב. היא מטיסה את הילדים הזקוקים לסיוע לישראל, וכאן, הם מטופלים על ידי צוות רפואי מיומן המציל את חייהם. "להציל לב של ילד עולה 15 אלף דולר. כל 5300 מכירות, אני יכולה להציל לב של ילד", אומרת וייל. "אני רוצה שהשנה 20 חברות גדולות יתחברו למיזם ויקנו מוצרים בחנות כדי שנוכל להציל לבבות של ילדים. אני רוצה לצאת עם זה החוצה לעולם, זה מיזם שמדבר בינלאומית. כל מה שקשור לאימפקט - רווח כלכלי לצד רווח חברתי, הרבה יותר מפותח בעולם. מי שמנהל את הכספים היום זה כבר לא הדור הישן אלא המילניאלס, והם רוצים לדעת מה קורה עם הכסף שלהם ומה הערך החברתי שהוא מנפק. בארץ, זה ממש בחיתולים".

איך את מסתדרת כלכלית בתקופה הזו?
"הייתי במשרה חלקית ואני מקבלת דמי אבטלה מאוד נמוכים, אבל אני לוקחת אחריות ומאמינה במיזם ובמוצר שלי. זה לא קל, יש שכר דירה ויש חשבונות. אני עושה במקביל פרויקטים קטנים בווליום נמוך כדי להתקיים. אף פעם לא היה לי חלום להיות עצמאית. זה תמיד מאוד הפחיד אותי. אבל אני רואה את ההזדמנויות ואת האתגרים עכשיו. הייתי רגילה למשכורות מאוד גבוהות, וההכנסה שלי ירדה ביותר מחצי. בתוך כל זה, אני לוקחת הימור ומקשיבה ללב שלי. אני רוצה להפיץ את שפת הלב ולהזמין את כולם להצטרף אליי. יש בזה המון קסם. אני גדלה, אני צומחת ועושה דברים שמעולם לא עשיתי. זה מחייה אותי ונותן לי יותר דרייב. זה גורם לי לחשוב באופן יצירתי ולהעז. החיים משתנים, הקורונה עשתה אצלי שיפט, ואני אומרת לה תודה על זה".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il