למרות משבר הקורונה: גביית המסים ב-2020 עלתה על התחזית

רשות המסים סיימה את 2020 עם עודף גבייה של 3.2 מיליארד שקל ביחס לתחזית המעודכנת שלקחה בחשבון את משבר הקורונה • ביחס לתחזית המקורית, גביית המסים נמצאת בחוסר של 19.3 מיליארד שקל

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

גביית המס נפגעה בעקבות משבר הקורונה, אבל פחות ממה שציפו. את שנת 2020, אחת השנים הקשות במשק, סיימה רשות המסים עם "עודף גבייה" של 3.2 מיליארד שקל ביחס לתחזית הכנסות המדינה המעודכנת, שלקחה בחשבון את משבר הקורונה - כך עולה מסקירה מיוחדת שמפרסמת רשות המסים על "הכנסות המדינה ממסים בשנת 2020 בצל המשבר".

עוד עולה מהסקירה כי הענפים שנפגעו הכי הרבה - ענף התיירות והאירוח - לא השפיעו משמעותית על גביית המס שכן משקלם בהכנסות המדינה נמוך. כך גם לא נרשמה צניחה משמעותית בגביית המסים משכר העובדים במשק, חרף שיעורי אבטלה וחל"ת שהגיעו למספרים מבהילים של כמיליון דורשי אבטלה בחודשים הקשים.

כיוון שמדובר בחלק גדול של המקרים בעובדים החלשים ביותר במשק, שלא תמיד הגיעו לסף המס, ההשפעה של יציאתם משוק העבודה על הגבייה אינה גבוה.

תחזית הגביה המקורית לשנת 2020 הסתכמה ב-330.2 מיליארד שקל. בעקבות משבר הקורונה שפקד את המשק החל מחודש מרץ, במשך השנה עודכנה התחזית מספר פעמים. התחזית האחרונה המעודכנת לחודש נובמבר הגיעה ל-307.7 מיליארד שקל.

בפועל, הסתכמה הגביה ב-310.9 מיליארד שקל - 19.3 מיליארד שקל מתחת לתחזית המקורית שלא הביאה בחשבון את משבר הקורונה. מתוך סכום זה, כ-9.6 מיליארד שקל מיוחסים להכנסות ממסים ישירים, 9.2 מיליארד שקל ממסים עקיפים ו- 0.5 מיליארד שקל באגרות.

עיקר הפגיעה בהכנסות המדינה נצפתה במחצית הראשונה של השנה, בירידה של 17.4 מיליארד שקל. 3.1 מיליארד שקל הנוספים נבעו מפגיעה ברבעון השלישי וקוזזו חלקית ברבעון האחרון כתוצאה מהקדמת יבוא כלי רכב ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק ועדכון מס הקניה על רכב היברידי.

בהשוואה לתחזית המעודכנת שפורסמה בחודש נובמבר 2020, הגביה בפועל נמצאת כאמור בעודף של 3.2 מיליארד שקל שנובע על פי רשות המסים, בין השאר, מתפיסת ההפעלה של רשות המסים שהתאימה את פעילותה למציאות המשתנה.

"במהלך השנה, ובהתאם למצב בכל תקופה, אפשרה רשות המסים דחיית תשלומים ופריסה באופן ממוקד לעסקים חלשים ולעסקים שנפגעו. גישה זו מאזנת בין הצורך במתן הקלות לעסקים שנפגעו לבין הצורך בשמירה על הכנסות המדינה והיא שאפשרה את גביית המסים כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני ההכנסות", נכתב בסקירה.

על פי הסקירה, כתוצאה מהמשבר הפגיעה הקשה ביותר בהכנסות מכל מערכי המס נצפתה בסוף הרבעון הראשון ובמהלך הרבעון השני של שנת 2020 לעומת 2019, ולעומת היעד המקורי לשנת 2020.

ברבעון השלישי נרשמה התאוששות בהכנסות ממסים בהשוואה לרבעון מקביל 2019, פרט למע"מ יבוא, מס קניה יבוא על כלי רכב ובלו דלק. ברבעון האחרון של 2020, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019, בעקבות הסגר השני וההגבלות לקראת הסגר השלישי בסוף השנה, נצפתה ירידה חדה בבלו דלק ובמסי יבוא. עם זאת, בסך המסים העקיפים נרשמה עלייה וכך גם בהכנסות ממסים ישירים.

בסיכום השנתי, בהשוואה מול יעד הכנסות מקורי לשנת 2020, נפגעו הכנסות ממסים הישירים וממסים העקיפים במידה דומה - ופחות מהצפי שהיה לפגיעה חמורה יותר.

עלייה מרשימה בגביית המס מאוגוסט 2020, ואילך

הסקירה המיוחדת מתחילה רגע לפני שהמשבר הכה בישראל, בחודשים ינואר-פברואר 2020, שהתאפיינו "בגידול מרשים" בהכנסות רשות המסים; במיוחד חודש ינואר - שבו עלו ההכנסות ב- 12.6%, ששיקפו עלייה של 16.6% במסים ישירים ו- 7.9% במסים העקיפים.

החל מחודש מרץ השתנתה מגמה זו, והכנסות הרשות צנחו בשיעורים ניכרים החל מ-6.7% בחודש מרץ 2020 (בעקבות הסגר הראשון) לעומת מרץ 2019 ועד לשיא הירידה בחודשים אפריל-מאי, 19.9%-23.7%.

ביוני-יולי 2020 התמתנה הירידה ברמה של 1%-6% בהתאמה והחל מאוגוסט נרשמה מגמה חיובית - ההכנסות עלו עד סוף שנת 2020.

העלייה המרשימה של 8.8% באוגוסט שיקפה את חזרת המשק לפעילות כמעט מלאה, פרט למספר ענפים כמו בידור ותיירות חוץ, ואף פיצוי בגין התקופות הקודמות בהן היו הגבלות משמעותיות על הפעילות. כמו כן, הצריכה בחו"ל הוחלפה בצריכה גבוהה מהרגיל ע"י ישראלים בארץ.

בספטמבר-דצמבר נמשכה מגמת עלייה בשיעורים מתונים יותר של 1.3%-3.8% בהכנסות הרשות. בהכנסות ממסים ישירים נצפה גידול לאורך ארבעת החודשים, ונראה כי לאחר התגובה הקשה בתחילת המשבר במצב של אי ודאות גבוהה, הסתגל המשק למציאות החדשה. ככל הנראה גם בזכות הסיוע מהמדינה בצד צעדים והתאמות שביצעה רשות המסים.

בסיכום השנתי, ההכנסות מהמסים העקיפים נפגעו בצורה משמעותית יותר מאשר המסים הישירים (ירידה של 3.9% לעומת 2019), בעיקר כתוצאה מירידה ביבוא של מוצרים רבים ומירידה בצריכת הדלק בתקופות הסגר, שהשפיעו על ההכנסות.

הכנסות ממסים ישירים לכאורה, לא נפגעו ונשארו כמעט ללא שינוי לעומת 2019 (עלייה מתונה של 0.5%). עם זאת, בהתאם לשיעורי הצמיחה החזויים באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בתמ"ג ושאר גורמי המאקרו לשנת 2020, היינו מצפים, ללא המשבר, לגידול, בדומה לחודשיים הראשונים של השנה.

החלשים נחלשו החזקים צמחו

בכמות המשלמים במס הכנסה (שמשקף את כמות העסקים ששילמו מסים) ניתן לראות כי הפגיעה הגבוהה ביותר בשיעור של 27.1% הייתה בחודש אפריל 2020 והצטמצמה בחודש מאי ל- 12.8%.

הנישומים נדרשים לשלם תשלומי מסים אחת לחודש או חודשיים בהתאם לגודל העסק (מכך נובעת הצורה של העקומה בה מוצגים החודשים האי זוגיים של תשלומי כלל העסקים והחודשים הזוגיים הנמוכים, כאשר רק העסקים הגדולים משלמים).

על פי הסקירה, הירידה בכמות המשלמים נמוכה משמעותית באופן עקבי בחודשים שרק העסקים הגדולים משלמים, פרט לחודש אפריל. הירידה בחודשים הזוגיים הינה בטווח של 4%-5% ובחודשים האי זוגיים 10%-12%. נתון זה מצביע על כך ששיעור העסקים הקטנים שהכנסותיהם נפגעו או שנסגרו (ולכן הפסיקו לשלם מסים), גבוה משיעור זה בקרב העסקים הגדולים יותר.

מנתוני מקדמות מצטברים (חברות ועצמאים נדרשים לשלם מקדמות על חשבון המס במהלך השנה, בגין הכנסותיהם השוטפות), ניתן לראות כי כבר בחודש מרץ 2020, עם פרוץ המשבר, צנחו המקדמות לרמה של שנת 2018 ובחודשים אפריל-אוגוסט אף מעבר לכך. הירידה הגיעה לשיאה בחודש מאי, ירידה של 27.8% , בעקבות הירידה במחזורים וכפי הנראה, בעקבות הצפי של העסקים לירידה ברווחיות בשנת 2020.

החל מחודש נובמבר מסתמנת מגמת שיפור, והפער לעומת 2019 הולך ומצטמצם. בדצמבר 2020 נרשמה עלייה מרשימה של 15.6% לעומת דצמבר 2019, אשר מצביעה לגישת רשות המסים על אופטימיות מסוימת ומשקפת גידול במחזורים וצפי לגידול ברווחים של חברות.

השיפור בהכנסות הללו בא במקביל לירידה במספר המשלמים. "הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שמצבם הכלכלי של העסקים החלשים (ששילמו סכומי מס נמוכים) הלך והדרדר לאורך השנה בעקבות ההגבלות החוזרות עד כדי הפסקת תשלומי מסים (בשל הפסדים או סגירה) ובמקביל - העסקים החזקים צמחו עוד יותר והגדילו את תשלומי המסים שלהם. מגמה דומה ניתן לראות גם בניכויים", נכתב בסקירה.

מגמה דומה נצפית במקדמות של עצמאים, אך ההתאוששות שלהם מהירה יותר. מתחילת המשבר במרץ עד יוני ירדו המקדמות מתחת לרמה של שנת 2018 ומאוגוסט חוצים הנתונים המצטברים את 2018 ומתייצבים באמצע בין 2018 ל- 2019. בדצמבר 2020 עולות ההכנסות ממקדמות על הכנסות ב- 2019 ב- 1.3%.

כפי שפורסם בגלובס, גם בתחילת שנת 2021, ינואר ופברואר, נרשם גדול בהכנסות המדינה ממסים. גביית המסים בחודש פברואר הסתכמה בכ-27.5 מיליארד שקל, סכום המורכב מהכנסות ממסים ישירים בסך של כ-16.5 מיליארד, הכנסות ממסים עקיפים בסך של כ-10.5 מיליארד והכנסות מאגרות בסך של כ-0.5 מיליארד שקל.

סך גביית המסים מתחילת שנת 2021 הסתכמה בכ-61.5 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 5.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בינואר השנה נרשם גידול של כ-2.7% בהכנסות ממסים ואגרות לעומת ינואר 2020 ובשיעורי מס אחידים עלו הכנסות רשות המסים ב-6%.

בחודש פברואר השנה נרשמו הכנסות ממסים ישירים בסך של כ-36.1 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 11.4% לעומת ינואר-פברואר אשתקד.

בדוח נתוני ביצוע תקציב המדינה שפרסם האוצר מייחסים את העלייה במסים ישירים, בין היתר, ל"עלייה החדה בגביית המס נובעת מגבייה גבוהה בענף הפיננסים ומגביה בגין שומות גבוהות ורווחי הון", וברשות המסים מעריכים כי העלייה מבוססת על ריבוי שומות גדולות שנסגרו, מיסוי רווחי הון ובעיקר מאופטימיות שמגלים גופים פיננסים בנוגע לרווחיות שלהם, ותשלומי מקדמות גבוהים על ידם בתחילת השנה.

הענף "העשיר"- פיננסים, "העני"- התיירות והאמנות

הסקירה מצביעה גם על הענפים שנפגעו משמעותית ואלו שפחות, שכן הנפגעים מטבע הדברים משלמים פחות מס, אם בכלל. מניתוח נתוני הגביה מניכויים (הגבייה מניכויים כוללת ניכויים משכר, ניכויים מדיבידנד, ניכויים משוק ההון, ועוד), עולה כי הענף בעל המשקל הרב ביותר הינו ענף הפיננסים. כ- 54% מהגביה נובעים מ- 4 ענפים: ענף הפיננסים (18%), המנהל הציבורי (14%), תעשייה (12%), מידע ותקשורת (הכולל את חברות ההזנק, 11%).

ענף הפיננסים הראה עלייה של 6.3% בחישוב שנתי, אולם העלייה נובעת מגידול חד של 42.3% ברבעון הראשון, וביתר הרבעונים נרשמה ירידה בשיעור של 0.6%-7.7%.

בענף המידע והתקשורת נרשמה עלייה בגביה לאורך השנה. עלייה זו מוסברת הן במימוש אופציות עובדים והן ברמת השכר המקובלת בענף. כמו כן, גם המעבר לעבודה מרחוק ללא הקטנת מצבת כוח אדם.

בענף התעשייה נרשמה ירידה ברבעון השני אשר תוקנה ברבעון השלישי. במצטבר עלתה הגביה ב-3.3%. ענף התעשייה כולל חברות מוטות טכנולוגיה עילית.

החלשים לא משפיעים על הסטטיסטיקה

בין הענפים שנפגעו קשה בולטים ענף שרותי התיירות וענף אומנות, בידור ופנאי. בענפים אלו הופסקה מרבית הפעילות כתוצאה מההגבלות שהוטלו. שרותי האירוח נפגעו כבר ברבעון הראשון, כתוצאה מההגבלות שהוטלו על הכניסה לישראל מכל אזור בו הייתה התפרצות של הנגיף.

תשלומי המס (ניכויים) משרותי האירוח צנחו בכ-53% בחודשים הקשים וכ-43%-44 בחודשים אחרים ובתחום אמנויות הבידור והפנאי נרשמה צניחה של 40% בחודשים הקשים, אך ההשפעה שלהם על הכנסות המדינה אינה דרמטית מלכתחילה ומשקלם עומד על כ-0.1% בלבד בהכנסות מניכויים, ולכן הפגיעה בהם לא ניכרת בגבייה.

ואיך משפיעה האבטלה הגואה והחל"ת על תשלומי המס? ברבעון הראשון של השנה נרשמה עלייה בניכויים משכר שהגיעה ל- 7.5% במצטבר. בחודשים אפריל-מאי ירדו ההכנסות מניכויי שכר ( בעקבות הסגר הראשון), כך שהגידול המצטבר מתחילת השנה עד חודש מאי ירד ל- 3.9%. ביוני נרשמה העלייה הגבוהה ביותר של 8.4% ובמצטבר, עד סוף השנה, נרשמה עלייה של כ- 4%.

לשאלה למה לא נרשמה ירידה משמעותית יותר בהכנסות ממסים בגין ניכויים משכר, יש תשובה פשוטה: העובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת הם העובדים החלשים יותר במשק, ושכרם לא תמיד הגיע לסף המס. מדובר בעוד נתון עגום שמעיד על כך שהחלשים ביותר לא משפיעים על הסטטיסטיקה.

"העלייה בניכויים משכר, בתקופת המשבר שאופיינה בצמצום משמעותי במספר המועסקים בענפים רבים, משקפת את העובדה שמרבית העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, היו עובדים ברמות שכר נמוכות, שלא הגיעו לסף המס כלל או שנמצאו במדרגות המס הנמוכות. סביר להניח, שלולא המשבר, שיעור הגידול בגביית מניכויים בשכר היה גבוה יותר, בדומה לגידול שהיה בחודשים ינואר ופברואר 2020", נכתב בסקירה.

צרו איתנו קשר *5988