מהו דינו של עובד המסרב להתחסן?

אדם הוא אדון לגופו, ואולם מגפת הקורונה גובה "תג מחיר" גם ביחסי עבודה

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

ככל חוזה ארוך-טווח, כך גם חוזה עבודה שביצועו מתמשך על פני זמן, נדרש לעתים להתמודד עם בעיות שהן תוצאה של מאורעות בלתי צפויים. הבעיה המאתגרת את בית הדין לעבודה בימים אלה היא השאלה מה דינו של עובד המסרב להתחסן נגד קורונה, למרות שהוא כשיר לכך מהבחינה הרפואית.

הנושא הגיע בימים אלה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לאולמה של השופטת מירב קליימן. באותו המקרה מדובר היה בסייעת בחינוך המיוחד של המועצה המקומית כוכב יאיר, אשר בשל סירובה להתחסן נמנעה כניסתה למקום עבודתה, בית הספר בו עבדה מימים ימימה.

בית הדין לעבודה' בתבונתו, וכסעד זמני, מנע את שלילת שכרה של התובעת ונשא את עיניו לדבר המחוקק, על-מנת שזה יאמר את דברו בסוגיה החשובה שיש לה השלכות ליחסי העבודה בתחומים נוספים של משק העבודה בישראל.

ואולם המחוקק טרם הביע את דעתו בסוגיית "חובת החיסון של עובדים", ובהיות הימים הללו ימי בחירות, מן הסתם הפתרון לסוגיה זו לא יגיע במהרה מכנסת ישראל. אין לנו אלא לנסות לפתור את הבעיה המשפטית החשובה בכלים המשפטיים הקיימים כבר בידנו - וכוונתנו היא ליישום "תורת הסיכול" ביחסי עבודה.

אין ספק כי לעת הזאת זכותו של כל עובד, לרבות עובד הוראה, לסרב לקבל חיסון נגד מגפת הקורונה. אדם הוא אדון לגופו, ודי אם נזכיר בהקשר זה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהוטמע זה מכבר ביחסי העבודה.

ואולם לעתים במימוש זכות יסודית יש "תג מחיר" גם ביחסי עבודה. מגפת הקורונה היא מחלה המפילה חללים רבים. מגפה מסוג זה יכולה לשמש צידוק ל"סיכול חוזה העבודה". יש לזכור כי המגפה בחזותה הנוכחית הפכה את ביצוע חוזה העבודה בהתייחס לעובדים מסוימים לביצוע בלתי אפשרי, או לפחות לביצוע קשה באופן בלתי סביר. מגפת הקורונה היא כמובן אירוע שלא ניתן היה לחזותו מראש בעת כריתת חוזה העבודה.

התוצאה היא שכל מה שנדרש מבית הדין לעבודה הוא לבדוק בנסיבות המקרה שיובאו לפניו, האם ניתן לקיים את חוזה העבודה באופן שיקנה ביטחון בריאותי סביר, הן לעובד עצמו והן לסביבת העבודה בה מדובר.

היה ולא ניתן - ויש להניח כי זהו המקרה שעה שמדובר בעובד הוראה ובתלמידים צעירים - ממילא חוזה העבודה יסוכל. שהרי לא רק שהתלמידים אינם מחוסנים, אלא גם בשל גילם הצעיר, הם מתקשים לשמור על "ריחוק חברתי".

יתרה מזאת, חלק מחובותיו של המעסיק כלפי עובדיו היא "חובת הנאמנות". חובה זו כוללת גם שמירה על בריאותו של עובד ההוראה עצמו מפני תחלואה קשה במקום עבודתו.

העולה מכל האמור אינו מחייב בהכרח תוצאה קשה של פיטורי העובד וניתוק קבוע של יחסי העבודה. מדובר בהשעיה זמנית של יחסי העבודה, בתקווה כי הרעה אליה נקלענו שלא בטובתנו, תחלוף במהרה.

הכותב הוא מרצה בפקולטה לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון ושופט בכיר (בדימוס) של בית הדין לעבודה