כשאת עושה מצגת פצצה, ומישהו אחר קוטף את הפירות

גילי יובל |  5.5.2021

הפסקת קפה: שירים מעולם העבודה, גילי יובל • מדור חדש • השיר השבועי: בָּאָה לַעֲבֹד

אֶתְמוֹל הָיָה כֶּנֶס, כָּזֶה בֵּינְלְאֻמִּי,
אוֹרְחִים וּמַרְצִים, כָּל הַמִּי וְהַמִּי.
אָז דָּאַגְתִּי מֵרֹאשׁ לְמַצֶּגֶת טִיל,
לַנְּתוּנִים, לָעֻבְדּוֹת, לְתַחְקִיר מַפִּיל.

מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם הָיוּ סוֹעֲרוֹת
אֲבָל מִי אֲנִי שֶׁאֶקְטֹף תַּ'פֵּרוֹת?
מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים, בַּחֲדַר הַקּוֹנְטְרוֹל,
מַעֲבִירָה לָהּ שְׁקוּפִיּוֹת וְנֶחְנֶקֶת בְּלִי קוֹל.

הֵיי - זוֹ אֲנִי שֶׁטָּרְחָה עַל מַצֶּגֶת פְּצָצָה,
אָז לָמָּה אֲנִי רַק לוֹחֶצֶת וְהִיא זוֹ שֶׁמַּרְצָהּ?!
בְּסוֹף גַּם הִזְמִינוּ אוֹתָהּ לְקוֹקְטֵיְל הַכָּבוֹד
וַאֲנִי חָזַרְתִּי לַמִּשְׂרָד לַעֲבֹד.

מתוך פרויקט השירים "והעבד הזה הוא אני", העוסק בעולם העבודה 

שירים קודמים:

כָּכָה זֶה עוֹבֵד

רִיב עַל הַמַּזְגָן - כָּל כָּךְ הִתְגַּעְגַּעְתִּי,
פְּקָקִים בְּרָמַת–גַּן - זֶה קְצָת יוֹתֵר דְּרָמָטִי.
קָרְאוּ לִי לשיחָה - כָּזֶה בִּזְבּוּז שֶׁל זְמַן,
פְּגִישָׁה שֶׁהִתְאָרְכָה - הִגַּעְתֶּם לִי עַד כָּאן!

הַגַּנֶּנֶת מִתְקַשֶׁרֶת - חָזַרְתִּי לְסַנֵּן,
הַסָּמַנְכָּ"לִית קְצָת חוֹפֶרֶת - אֶפְשָׁר רַק לְהַנְהֵן,
מָה נַזְמִין לְצָהֳרַיִם? נִפְתַח דִּיּוּן מַחְמִּיר.
עָלִיתִי קִילוֹ–שְׁנַיִם? הַמָּסָךְ תָּמִיד הִסְתִּיר.

נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת - בֵּינְתַיִם זֶה נֶחְמָד.
שִׁגְרָה, מִסְגֶּרֶת, אֲנָשִׁים: לִהְיוֹת שׁוּב בַּמִּשְׂרָד.
כְּרֶגַע זֶה בְּסֵדֶר, אֵין מָה לְהִתְעַצְבֵּן
(בֵּינֵינוּ, כָּל הַכֵּיף זֶה גַּם לַחְזֹר לְהִתְלוֹנֵן).

סַמֵּן כְּלֹא נִקְרָא

בַּתֵּבָה שֶׁלִּי מִצְטַבְּרוֹת
אַלְפֵי הוֹדָעוֹת לֹא קְרוּאוֹת.
סִמַּנְתִּי אוֹתָן בְּדֶגֶל כָּתֹם,
שֶׁאֶזְכֹּר לְטַפֵּל,
רַק מָחָר, לֹא הַיּוֹם.
יוֹם אֶחָד אֶת הַתֵּבָה אֶפְתַּח,
אֲסַמֵּן אֶת הַכֹּל
וְאַשְׁלִיךְ לַפַּח.

חִנּוּךְ

אִמָּא לִמְּדָה אֵיךְ לִלְחץֹ אֶת הַיָּד,
וְלוֹמַר "בּקֶֹר טוֹב" בַּכְּנִיסָה לַמִּשְׂרָד.
לְדַבֵּר בְּתַקִּיפוּת, לִשְׁמרֹ עַל נִימוּס,
לְהַקְפִּיד שִׁבְעָתַיִם עַל כָּל טָעוּת דְּפוּס.
אַבָּא לִמֵּד שֶׁלּאֹ חָשׁוּב מָה,
לִפְנֵי שֶׁחוֹתְמִים - מְבַקְּשִׁים מִקְדָּמָה.

File Not Found

מֵרֹב שֶׁאֲנִי רְגִילָה לְבָּלָגָן,
עִם הַתִּיקִיּוֹת שֶׁעַל הַשָּׁרָת
אֲנִי מִסְתַּדֶּרֶת מְצֻיָּן,
כָּל דָּבָר שֶׁאֲנִי רוֹצָה
אֲנִי מוֹצֵאת בִּלְחִיצָה.
אֲבָל אִם מְנַהֶלֶת הַמִּשְׂרָד
פִּתְאוֹם עוֹשָׂה סֵדֶר,
מְשַׁנָּה, מַעֲתִיקָה וּפוֹתַחַת עוֹד סֶרְוֶר,
אָז מֵרֹב שֶׁהַכֹּל כָּל כָּךְ מְסֻדָּר
אֲנִי לֹא מוֹצֵאת שׁוּם דָּבָר.
סוֹף הַסִּפּוּר, יְלָדִים, הוּא נוֹרָא:
הִתְקַשַּׁרְתִּי לַתְּמִיכָה לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה.

שַׁי לַחַג

סְתָם מַעֲטָפָה לְבָנָה
שֶׁמֻּנַּחַת עַל שֻׁלְחָן לֹא שֶׁלִּי
רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ
אֶת אוֹתָם תְּלוּשֵׁי־חַג שֶׁקִּבַּלְתִּי גַּם אֲנִי.
אֲנִי עוֹבֶרֶת לְיָדָהּ, כְּאִלּוּ בְּלִי לָשִׂים לֵב,
מִתְיַשֶּׁבֶת בְּנַחַת, לְיַד הַמַּחְשֵׁב
וּלְפֶתַע, חוֹזֶרֶת, בְּלִי מַצְפּוּן וּמוּסָר
וּמְצִיצָה לִרְאוֹת אִם קִבַּלְנוּ אוֹתוֹ דָּבָר.

התקבלת

התקבלת

הַבֹּקֶר בִּקְּשׁוּ שֶׁאֲרַאֲיֵן מָעֳמָד
לְתַפְקִיד שֶׁפָּתְחוּ בַּמַּחְלָקָה בִּמְיֻחָד.
הַדֵּד־לַיְין קָרוֹב, הַמַּנְכָּ"ל מַלְחִיץ,
חַיָּבִים לְגַיֵּס כְּבָר מִישֶׁהוּ שְׁפִּיץ.
הִתְחִילָה הַשִּׂיחָה, הוּא הִתְנַצֵּל כָּל כָּךְ,
הַיֶּלֶד אִתּוֹ וְהוּא נֶגֶד מָסָךְ.
אָז בִּמְקוֹם לְאַבְחֵן נִסָּיוֹן וְאֹפִי
דִּבַּרְנוּ שָׁעָה עַל חִנּוּךְ אַנְתְּרוֹפּוֹסוֹפִי.

תָּמוּתוּ

תָּמוּתוּ

אֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁהַאִימֵיְיל מוֹצֵא אוֹתָךְ בְּטוֹב.
שָׂמַחְנוּ שֶׁהִגַּעְתְּ, רָצִינוּ רַק לִכְתֹּב:
שֶׁלַּמִּשְׂרָה אֶצְלֵנוּ נִמְצֵאת לֹא מַתְאִימָה,
עֲדַיִן - אַתְּ סַבַּבָּה, אֲפִלּוּ מַדְהִימָה.

אַל תִּקְּחִי אֶת זֶה קָשֶׁה, זֶה לֹא סוֹף הָעוֹלָם.
יֶשְׁנוֹ אַחֵר עָדִיף מִמֵּךְ - זֶה כָּכָה עִם כֻּלָּם.
הִשְׁקַעְתְּ פֹּה זְמַן וְגַם תִּקְווֹת - אָכֵן, תּוֹדָה רַבָּה!
וְשׁוּב סְלִיחָה שֶׁלֹּא עָבַרְתְּ אֶל הַשָּׁלָב הַבָּא.

הַמְּגַיֵּס פָּנוּי מָחָר לְשִׂיחַת "אֵיךְ לֹא עָבַרְתְּ?"
הַחֶרֶב תִּסְתּוֹבֵב חָזָק מְאוֹד, רְאִי הֻזְהַרְתְּ.
וְיֵשׁ כָּמוֹךְ עוֹד אֶלֶף, וְלֹא, אַתְּ לֹא שׁוֹנָה,
אַךְ אִם אָהַבְתְּ אֶת הַסִּיּוּט, גְּשִׁי שׁוּב בְּעוֹד שָׁנָה.

לִפְנֵי פְּרֵדָה - טוֹבָה קְטַנָּה - עִזְרִי לָנוּ לַחֲשֹׁב
אֵיךְ לְשַׁפֵּר תַּ'תַּהֲלִיךְ - צֵרַפְנוּ דַּף מָשׁוֹב.

זה לא עניינך

בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת "זֶה לֹא עִנְיָנְךָ" 

זִכְרוֹנוֹת מֵאֶתְמוֹל, רֵאָיוֹן עֲבוֹדָה:
הִבְרַקְתִּי, הִרְשַׁמְתִּי, הָיִיתִי חַדָּה
אֲפִלּוּ זָכַרְתִּי לִשְׁאֹל עַל שָׂכָר,
בְּחַיַּי, בֶּאֱמֶת – הָלַךְ נֶהֱדָר.

לִקְרַאת הַסִּיּוּם הַכֹּל הִשְׁתַּבֵּשׁ,
הַמְּרַאֲיֵן הִסְתַּכֵּל בִּי, לֹא הִתְבַּיֵּשׁ.
שָׁאַל: "יְלָדִים?" בְּטוֹן שֶׁל אוּלַי
וְתִקְרַת הַזְּכוּכִית נָצְצָה מֵעָלַי.

עקבו אחרינו ברשתות
צרו איתנו קשר *5988