ספאק 2.0: הטלטלות בשווקים מעצבות את המודל מחדש

אחרי התיקון וההתפכחות, שייתכן שייקחו עוד קצת זמן, אני צופה שמודל ספאק 2.0 יציג מודל של "ספאק עם אחריות", וזאת בשני מישורים שונים

השקעות / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
השקעות / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

הטלטלה שעברה בשבועיים האחרונים על שוק ההון נתנה את אותותיה גם על תחום הספאקים הלוהט, שתיקן אף הוא משמעותית כלפי מטה, וחברות ספאק רבות חזרו לראות את הקידומת 10 דולר (מחיר ההנפקה שמבטא את שווי המזומן שבקופת הספאק) במחיר המניה שלהן. מומחים התחילו להסביר כי מעולם לא היה שום היגיון מאחורי הקפיצה במחירי מניות חברות ספאק שעדיין לא רכשו שום פעילות, ולא מעט אנשים שמתפרנסים מהתחום העלו את החשש ש"החגיגה נגמרה", ושעונת הספאק הסתיימה.

אז זהו, שלא.

צריך לזכור שספאק אינו סקטור השקעה, אלא מכשיר פיננסי להפיכת חברה לחברה ציבורית נסחרת.

בדומה ל-IPO ול-DIRECT LISTING, גם ספאק הוא מנגנון שבסופו חברה הופכת לציבורית, אך בשונה מ-IPO, נחסך ממנה road show משקיעים ממושך. בשונה מ-DIRECT LISTING, החברה פוגשת סכומי כסף משמעותיים המושקעים בה במסגרת המיזוג. כמכשיר פיננסי, לספאק יש יתרונות משמעותיים על שני המכשירים האחרים, ולא בכדי מעל 70% מההנפקות השנה הן של חברות ספאק.

אז מה בעצם קרה? טוב, זה לא סוד שהנאסד"ק הגיע לשיא של כל הזמנים בפברואר 2021 ואף חצה לשעה קלה את רף ה- 14,000 נקודות. חברות רבות הגיעו לשווי שיא שביטאו מכפילי רווח לא סבירים.

בבועה, כמו בבועה, גם סיכה אחת קטנה מספיקה כדי לפוצץ בלון שנופח היטב ובמקצועיות רבה. ואכן, השוק תיקן, והספאקים יחד איתו. אומנם חלק מהספאקים תיקנו חזק יותר, אולם בהחלט ניכר היתרון של מודל אי-הסימטריה של מחיר המניה של הספאק - שלא אמור לרדת מתחת ל-10 דולר, למעט במקרים מיוחדים מאוד (אובדן אמון מוחלט בצוות הספאק, עסקת מיזוג שהשוק מאוד לא אוהב, חשש למרמה או ירידה זמנית בשל בעיית נזילות של משקיעי הספאק שנאלצים למכור בהפסד).

אז מה בכל זאת יהיו השפעות התיקון האמור על מגמת הספאקים? או במילים אחרות, מה למדו שחקני הספאק הגדולים המחודש האחרון? מודל ספאק 1.0 היה מבוסס על תחרות עזה בין הספאקים, שרדפו אחרי חברות מטרה, שחלקן עדיין לא מוכרות כלום חוץ מחלומות. לפי מודל ספאק 1.0, צוות הספאק היה יכול להמר על קונספט כזה או אחר שיכבוש את השוק. כולם רוצים לתפוס את הטסלה הבאה, והדבר בא לידי ביטוי בשווי הגבוה מדי של חברות המטרה בעסקאות, בבחירה בחברות ללא או עם מיעוט הכנסות, בבדיקות נאותות מהירות ולא מספיק מעמיקות וכו'.

אחרי התיקון וההתפכחות (שייתכן שייקחו עוד קצת זמן, שכן הבורסה עברה אתמול לעליות), אני צופה שמודל ספאק 2.0 יציג מודל של "ספאק עם אחריות" (Responsible SPAC).

האחריות המדוברת היא בשני מישורים שונים: הראשון והחשוב מכל - להחזיר את אמון השוק: אחריות בקביעת השווי של חברות המטרה, בהתאם להערכות שווי שמרניות יותר ומבוססות על תזרים הכנסות צפוי. זה כשלעצמו עשוי לפגוע ביכולת המיזוג של "חברות חלום" בתחומים עתידניים אשר אינם מספקים עדיין את הסחורה, כמו רכבים מעופפים או מחשוב קוונטי, שייתכן שייאלצו להמשיך להסתפק בהשקעות פרטיות.

המישור השני של האחריות הוא תחום ואופי הפעילות של החברה - השקעות ESG (ENVIRONMENTAL, SOCIAL AND GOVERNANCE) יתפסו תאוצה גדולה עוד יותר, ומנהלי הספאקים יקפידו להצהיר על רצונם לבחור חברות שמתנהלות תחת הליך ממשל תאגידי תקין, שומרות על זכויות העובדים, מעסיקות נשים בתפקידים בכירים באופן שוויוני לגברים, אינן מייצרת זיהום סביבתי, ואם במקרה הן פועלות לתקן את השפעות משבר האקלים - מה טוב. ניצנים לכך ניתן לראות גם בהנפקות ספאק באירופה - כדוגמת הספאק הסביבתי הראשון שהונפק לאחרונה בבורסת אמסטרדם, ESG CORE INVESTMENTS.

הכותב הוא שותף בחברת Fundem Capital העוסקת באיתור חברות ספאק למיזוג עבור חברות ישראליות ובחברת המסחר האלגוריתמי Cerebro

*** אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן