"אפקט קארים": המפץ הגדול של סצינת היזמות האמירתית מציין 9 שנים

חברת קארים עשתה לסצנת היזמות באמירויות את מה שפייפאל עשתה לעמק הסיליקון: עובדי החברה לשעבר אחראיים על לא פחות מ-86 חברות • עכשיו הגיע הזמן לגרסה ישראלית-אמריתית שתביא לשיתוף פעולה חוצה גבולות

מודסיר שייקה, ממייסדי Careem / צילום: Reuters, Satish Kumar
מודסיר שייקה, ממייסדי Careem / צילום: Reuters, Satish Kumar

במהלך השנים שבהן אני גר ועובד בדובאי, בכל פעם שסיפרתי לחברים ומכרים ישראלים על פגישות עם יזמים מסקרנים במיוחד באיחוד האמירויות, נתקלתי בגבות מורמות. בישראל, סצינת היזמות הטכנולוגית האמירתית זכתה להתעלמות מוחלטת: אותה התעלמות הביאה בתורה לזלזול מתמשך, כשרבים מהישראלים התייחסו בביטול לאפשרות שמיזמים מרשימים ומצליחים, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה עסקית, יצאו דווקא מאיחוד האמירויות.

כל זה השתנה לאחר הסכם השלום ופתיחת הגבולות בין המדינות, אשר איפשרו לישראלים להיחשף בבת אחת לסצינת היזמות המקומית המתקדמת. ממש בין לילה, הזלזול והרמות הגבה התחלפו בניסיון לאתר הזדמנויות מבטיחות לשיתופי פעולה ישראלים-אמירתיים, ובהערכה גדלה והולכת לתחום היזמות במדינה, אשר הולך ומתפתח בצעדי ענק ובקצב מסחרר.

והקצב בהחלט מסחרר. רק לפני עשור, אקוסיסטם מקומי מבוסס ומפותח היה בגדר חלום רחוק עבור איחוד האמירויות. באותן שנים, בהנהגת המדינה סימנו יעד: להפוך למרכז עולמי מוביל בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית, והשקיעו מאמצים ומשאבים אדירים כדי לעמוד בו. אך לצד התיכנון המדוקדק, ההשקעה המאסיבית והעבודה הקשה, היה גורם אחד נוסף שהשפיע מהותית על האקוסיסטם המקומי בשנים האחרונות: "אפקט קארים", אשר נחשב עד היום לאחד הכוחות המעצבים והמשפיעים ביותר על האקוסיסטם המקומי.

השם, "אפקט קארים", הוא פראפרזה למונח המוכר היטב בעמק הסיליקון: "אפקט פייפאל" (The PayPal Effect), אשר מתאר את השפעתה האדירה של החברה על האקוסיסטם המקומי, לא באופן ישיר דרך הטכנולוגיה או המוצרים שפיתחה, אלא באופן עקיף, דרך שורה לא פחות ממדהימה של יזמי-על אשר החלו את דרכם בחברה, בין אם כעובדים או כיזמים צעירים. באותה רשימה ניתן למצוא שמות כמו ריד הופמן, שהקים לימים את Linkedin, פיטר טיל, שהקים את Plantir, וכמובן היזם המפורסם ביותר בעולם, אלון מאסק. בין החברות שהוקמו על ידי אנשי פייפאל לשעבר ניתן למצוא את יוטיוב, Yelp, ענקית הפינטק סקוור, טסלה, SpaceX, ועוד ועוד.

אם היה מדובר ביזם אחד או שניים אולי היה ניתן לייחס זאת לצירוף מקרים ותו לא. אבל רשימה ארוכה ומרשימה כל כך של יזמי-על וחברות ענק לא משאירה מקום לספק, ולכולם ברור כי לחברה עצמה הייתה השפעה נרחבת על אותם יזמים, השפעה אשר עיצבה אותם בדרכם להקים כמה מהחברות הגדולות והמתקדמות ביותר בשנים שלאחר מכן.

השפעתו של "אפקט פייפאל" פועלת בשני מישורים. הראשון - המישור המעשי, שעה שאותם יזמים נחשפו ופיתחו יחדיו טכניקות ושיטות עבודה ייחודיות מאוד ופורצות דרך באותם ימים, אותן הם שיכפלו ושיכללו בהמשך דרכם המקצועית. המישור השני הוא המישור הפסיכולוגי: ההבנה כי להקים חברת ענק טכנולוגית זו לא משימה בלתי אפשרית. לאחר שראו מקרוב כיצד פייפאל צומחת למימדי עתק, הם הרגישו, באופן אישי, כי תקרת הזכוכית מעל ראשם נשברה. כעת, הם האמינו, הגיע הזמן שלהם לפרוח.

הגרסה המקומית והפוטנציאל הישראלי

אפקט פייפאל מתייחס בעיקר לשנות פעילותה הראשונות של החברה, אשר הוקמה ב-1998. השפעותיו מורגשות היטב עד עצם היום הזה, מעל 20 שנה מאז אותם יזמי-על עבדו יחדיו במשרד בפאלו אלטו. באיחוד האמירויות המצב שונה בתכלית, ומי שהיה מחפש אחר יזמים טכנולוגיים מבטיחים לפני 20 שנה היה צפוי לאכזבה. מאז, כאמור, המצב השתנה, שינוי אשר משויך על ידי רבים ל"אפקט קארים".

"אפקט קארים" נקרא על שם חברת Careem המקומית, אשר מציינת בימים אלו ממש 9 שנים להקמתה (במרץ 2012). החברה, אשר פיתחה פלטפורמה חכמה להשכרת רכבים לטווחי זמן משתנים, פועלת כיום ב-100 ערים ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואסיה. במהלך 9 שנים בלבד היא הספיקה לצמוח למימדי ענק, להימכר ל-Uber עבור 3.1 מיליארד דולר - ולהוציא עשרות יזמים אשר הקימו כמה מהחברות המבטיחות ביותר הפועלות באיחוד האמירויות כיום.

ממש כמו במקרה פייפאל, גם במקרה של Careem מייחסים חשיבות לשני המישורים שהוזכרו קודם. ראשית, זה המעשי, כשבחברה שמו דגש מיוחד על תרבות אירגונית שקופה ועל נהלי עבודה פורצי דרך, אשר סיפקו לרבים מהעובדים כלים חיוניים להקמת חברה טכנולוגית. שנית, ואולי החשוב יותר, הוא המישור הפסיכולוגי: לאחר שנים של השקעה ומאמצים לפיתוח האקוסיסטם המקומי, Careem הייתה סיפור הצלחה אדיר, אשר הוכיח לכל כי גם באיחוד האמירויות ניתן להקים חברות ענק טכנולוגיות.

במקרה של Careem ישנו גם מישור נוסף: האקזיט המוצלח ריפד היטב את כיסיהם של עובדים רבים, ואיפשר לרבים מהם לצאת לדרך עצמאית ולהקים חברות חדשות. שני היזמים, מודסיר שייקה ומגנוס אולסון, הרוויחו סכומי עתק ומיהרו להפוך למשקיעים פרטיים שמשקיעים בחברות טכנולוגיה בשלבים שונים.

וממש כמו בסיפור של פייפאל, גם סיפורה של Careem יצר תגובת שרשרת אשר משפיעה ומעצבת את שוק היזמות המקומי עד היום, כשרשימת הסטארט-אפים שהוקמו על ידי עובדי החברה לשעבר כוללת כיום לא פחות מ-86 חברות (!). השפעת האפקט מורגשת גם בכל רחבי המזרח התיכון: 23 מאותן חברות פועלות באיחוד האמירויות, 16 בפקיסטן, 11 במצרים, 9 בסעודיה, ו-3 בירדן.

"אפקט קארים" או "אפקט פייפאל" הם הרבה יותר מרק סיפורי הצלחה שזכו לתהודה רבה. בשני המקרים, הצלחה עסקית אדירה עוררה השראה ועודדה את הדור הבא של היזמים לצאת למסע עצמאי, ולהקים חברות פורצות דרך בתחומים שונים. בשני המקרים, חברת האם סיפקה לעובדים כלים משמעותיים להצלחה בהמשך הדרך, וגם לא מעט כסף אשר איפשר את הקמתן של עשרות חברות חדשות.

כעת, אני מחכה לגרסה הישראלית-אמירתית של אותו אפקט: שיתוף פעולה חוצה גבולות בין יזמים מהאיחוד ומישראל, אשר יקימו יחדיו פעילות עסקית משגשגת ברחבי המזרח התיכון. פעילות אשר תנוהל בצורה חכמה, ותספק לעשרות עובדים כלים משמעותיים להמשך בדמות הבנה מעמיקה של השוק המקומי. סיפור הצלחה כזה ינפץ את תקרת הזכוכית אשר רבים מהיזמים הישראלים עדיין חוששים ממנה, ולא בטוחים כי אכן ניתן להקים פעילות עסקית משגשגת דווקא באיחוד האמירויות והמזרח התיכון. הצלחה כזו גם תסיר את הספקות באשר לפוטנציאל של שיתוף פעולה עם יזמים מאיחוד האמירויות.

השפעתה של הצלחה כזו תהיה גדולה הרבה יותר מטווח הזמן הקצר בלבד. היא תסלול את הדרך לעשרות מיזמים ושיתופי פעולה נוספים, אשר ביחד יביאו למימוש הפוטנציאל האדיר שגלום בשיתוף פעולה בין שתי המדינות. ואולי, בעוד מספר שנים, נסתכל אחורה ונצביע על "אפקט X", זה אשר עיצב והשפיע על האקוסיסטם החדשני והמשגשג, הנפרש בין איחוד האמירויות לישראל.

הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה

צרו איתנו קשר *5988