המבקר: המחסור הכרוני בעובדי הייטק מתחיל בליקויים בחינוך

מדוח מבקר המדינה עולה כי רק ב-40% מבתי הספר החלשים מלמדים מתמטיקה ומחשבים ברמת 5 יח"ל • קיים מחסור בסגל אקדמי במדעי המחשב באוניברסיטאות • התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בהייטק מופעלות ללא תכנון מערכתי

פארק הייטק ברעננה / צילום:  Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
פארק הייטק ברעננה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

ישראל סובלת ממחסור כרוני בעובדי הייטק מיומנים כבר שנים ארוכות. לפי נתון שמציג המבקר בדוח בנושא "פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההייטק", ביולי 2019 היו 18,500 משרות פנויות בתעשייה זו.

מדוח המבקר עולה שיותר ממחצית הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה), שהם בעלי מתאם גבוה לתעשיית ההייטק, משתייכים לבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם (בכל אחד מהמקצועות) משתייכים לבתי הספר החלשים יותר. מערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים - בעיקר בקרב בנות ובקרב החברה הערבית והחברה החרדית.

בכ-40% בלבד מקרב בתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר) מלמדים מתמטיקה ברמת 5 יח"ל ומדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יח"ל. לעומת זאת, בקרב בתי הספר ה"חזקים" מבחינה חברתית-כלכלית (מדד הטיפוח 1), שיעור בתי הספר שמלמדים זאת עומד על 88%. מצב זה פותח שער ללימודים אקדמיים בתחום ההייטק בעיקר לתלמידים החזקים. לכ-3,000 מהלומדים 5 יח"ל במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב, בעיקר עקב מחסור במורים.

באקדמיה, החסמים להגדלת מספר הבוגרים בהייטק הם מחסור בסגל אקדמי ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה. 22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים, ו-20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר.

למרות זאת, כותב המבקר, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לא קבעה יעדים לגידול במספר אנשי הסגל ולצמצום שיעור הנשירה, ולא ביקשה מהאוניברסיטאות לבחון את הסיבות לנשירת הסטודנטים. בהיבט העוסק במינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק, נמצא כי משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למטרה זו, אף שהייתה החלטת ממשלה בעניין.

לפי הדוח, חלקן של הנשים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק ב-2019 היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים - 18%. התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההייטק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.

המבקר ממליץ על טיפול משולב בנושא של גופי הממשלה - מל"ג, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות החדשנות ומשרד הביטחון. הנקודות שעליהן יש לשים דגש הן שילוב איכותי של מערכת החינוך במשימה; שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק (נשים, ערבים וחרדים), השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק.

ממשרד החינוך נמסר כי "אשר לפעולות המשרד להגדלת הבוגרים המשתלבים בשוק ההיי טק, יצויין כי לאורך השנים האחרונות הכפיל המשרד את שיעור הלומדים במסלול מוגבר של 5 יחידות לימוד מ- 8% ל- 16%. כמו כן, לאורך השנים האחרונות (2019-2017) חל גידול של כ- 6% בשיעור הבוגרים הזכאים להסמכה טכנולוגית, וכיום הוא עומד בשיעור כולל של קרוב ל- 60%. זאת ועוד, באותן שנים חל גידול של יותר מ-2% בשיעור הטכנאים וההנדסאים. כיום שיעורם הכולל עומד על כ- 43% מקרב הבוגרים.

"בימים אלה מגבש המשרד תוכנית עבודה לקידום הייצוג של תלמידות במקצועות המדעיים, ובכלל זה מדעי המחשב והסייבר".