בלחץ ארה"ב: אוקראינה תלאים חברה ביטחונית שנרכשה ע"י סין

וושינגטון דחקה בקייב לעצור את הרכישה הסינית של חברת Motor Sich, המייצרת מנועי מטוסים ומסוקים • בצעד חריג זה מסתכנת המדינה המזרח־אירופאית בתגובה סינית

מנוע טורבני של Motor Sich, יצרנית של מנועים מתקדמים, בתערוכת נשק באוקראינה בשנת 2017 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky
מנוע טורבני של Motor Sich, יצרנית של מנועים מתקדמים, בתערוכת נשק באוקראינה בשנת 2017 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

אוקראינה תבטל את רכישתה של יצרנית מטוסים בולטת על ידי סין ואף תלאים אותה לאחר שארה"ב הביעה התנגדות לעסקה ודרשה כי טכנולוגיית הגנה חיונית זו לא תגיע לידיה של סין.

מועצת הביטחון הלאומי של ממשלת אוקראינה הודיעה על ההחלטה לגבי Motor Sich, יצרנית של מנועים מתקדמים. ההחלטה הרגיזה את סין, שדרשה שאוקראינה תכבד את זכויותיהם של משקיעים סיניים. התוכניות חייבות לעבור בבית המחוקקים של אוקראינה ועשויות לעמוד מול אתגרים משפטיים מצד המחזרים הסינים הדחויים.

אם תתבצע ההלאמה, יסתיימו יותר משלוש שנים של עיסוק בנושא, ששמו את אוקראינה ואת החברה בלב העימות המתרחב בין וושינגטון לבין בייג'ינג.

ההחלטה עשויה גם להשפיע לטובה על היחסים בין ממשל ביידן לאוקראינה, לאחר שהממשלה שם הסתבכה בפוליטיקה האמריקאית בזמן נשיאותו של דונלד טראמפ, מה שגרם להחלשת התמיכה בה בוושינגטון.

אוקריאנה בוחרת צד

הלאמת החברה מראה שאוקראינה "עומדת לצד ארה"ב במחיר לא פשוט", אמר אנדרס אסלונד, כלכלן שוודי ועמית בכיר ב"מועצה האטלנטית", מכון מחקר בוושינגטון. "זה היה צעד מצוין שארה"ב צריכה מאוד להעריך".

הבית הלבן ומחלקת המדינה לא הגיבו לבקשת תגובה. בכירים אמריקאים, גם בממשל ביידן וגם בממשל טראמפ, אמרו שאוקראינה חייבת להבין את שאיפותיה של סין לרכוש ולשלוט בטכנולוגיות הגנה חיוניות ולעצור את הרכישה. הממשלה האוקראינית לא הגיבה לבקשות תגובה.

בשנת 2019, הנשיא טראמפ ביקש מנשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, לפתוח בחקירות לגבי עסקיו של האנטר ביידן, בנו של המועמד אז לנשיאות ג'ו ביידן, לגבי התקופה בה ביידן הצעיר שירת בחבר המנהלים של חברת גז אוקראינית, Burisma Holdings. שיחת הטלפון בין טראמפ לזלנסקי הובילה להדחה הראשונה של טראמפ מבית הנבחרים, ממנה הוא זוכה לבסוף בידי הסנאט. הנשיא ביידן ובנו הכחישו שפעלו באופן לא כשר.

כמעט חודשיים אחרי השבעתו של ביידן כנשיא, הוא עדיין לא ניהל שיחת טלפון ראשונה עם זלנסקי. זה גורם לחוסר נוחות בקייב, כך אמר בכיר אוקראיני, מפני שהמדינה המזרח־אירופאית רואה בארה"ב שותפה חיונית בהתמודדות מול רוסיה.

"הם מנסים לרצות את האמריקאים ומנסים לזכות בתשומת ליבם", אמר אולקסנדר למנוב, מייסד העמותה StateWatch, הפועלת למען שקיפות כלכלית באוקראינה וקיבלה מימון משגרירות ארה"ב במדינה, בין היתר.

קייב גם בודקת הקמה של גוף לבדיקת השקעות זרות ביוזמות אסטרטגיות - אחת המטרות של ארה"ב.

איסור על יצוא ציוד לרוסיה

חברת Motor Sich, פעם חברה שהייתה חלק מתעשיית הביטחון הסובייטית, סיפקה מנועים לצי המסוקים של רוסיה במשך עשרות שנים. זה נפסק ב־2014, כשאוקראינה ורוסיה נכנסו למלחמה עקב פלישתה של רוסיה למזרח אוקראינה וסיפוח חצי האי כרים.

אוקראינה אסרה בזמנו על יצוא ציוד צבאי לרוסיה, פגעה בעסקיה של Motor Sich ופתחה הזדמנות לסין שהיא לקוחה של Motor Sich מאז שנות ה־90. החברה Beijing Skyrizon, חברה פרטית, הובילה קבוצת חברות שהשלימה בשנת 2017 רכישה בגובה של 3.6 מיליארד לשליטה ב־Motor Sich מבעלי המניות שהנהיג אותם נשיא החברה וייצ'סלאב בוגוסלאייב.

ארה"ב לחצה על קייב לבטל את העסקה, בעיקר עקב חשש שבעלות סינית תגביר את מאמצי סין לבנות מטוס קרב מדור חמישי וצי של מסוקי תובלה כבדים, כך אמרו בכירים אמריקאים ואוקראינים.

בית משפט באוקראינה הקפיא את העסקה הסינית באפריל 2018, ו־ועדה נגד מונופולים של הממשלה פתחה בחקירה לגבי נהלי תחרות לא הוגנים. שתי הפעולות גרמו בפועל להשהיית העסקה, כאשר וושינגטון ובייג'ינג ממשיכות ללחוץ על קייב.

בשבוע שעבר הודיע אולכסי דנילוב, מזכיר מועצת ההגנה וביטחון המולדת של הממשלה האוקראינית, ש־Motor Sich "תוחזר בעתיד הקרוב לעם האוקראיני, לבעלות המדינה האוקראינית באופן חוקתי".

דנילוב אמר שמפעלים שנחשבים חשובים מבחינה אסטרטגית יוחזרו למדינה באופן חוקי והמשקיעים יפוצו על השקעותיהם. הוא לא נתן לוח זמנים או פרטים אחרים ולא השתמש במילה "להלאים" בדבריו. "זה נעשה למען הביטחון הלאומי של המדינה", אמר דנילוב.

בסין לא מוותרים

דובר משרד החוץ הסיני ז'או ליז'יאן דרש ביום שישי שהנושא ייפתר כהלכה ושאוקראינה "תיקח בחשבון את הזכויות החוקיות של החברות הסיניות והמשקיעים".

בכיר בחברה הסינית Skyrizon אמר שהחברה מתכוננת להגיש תביעות באוקראינה ובמדינות אחרות. "אנו נגן על הזכויות החוקיות של משקיעים סינים באופן נמרץ", אמר.

ארה"ב ניסתה למצוא רוכש לחברה, כך אמרו בכירים אמריקאיים ואוקראינים, אבל ההחלטה להלאים עשויה לבוא עם תג מחיר גבוה, בהתחשב במחיר המכירה של 3.6 מיליארד דולר.

חשש לגבי העסקה של Motor Sich נמשך גם במעבר ממשל טראמפ לממשל ביידן. בינואר, החברה חתמה על חוזה בגובה 800 מיליון דולר עם Aviation Industry Corporation of China, ספקית של הצבא הסיני, לבנות מנועים למטוס האימונים הסיני JL-10.

בערך באותו זמן, ממשל טראמפ הוסיף את Skyrizon לרשימה שחורה של חברות סיניות מוחרמות. אוקראינה הלכה בעקבות ארה"ב והקפיאה את כל נכסי Skyrizon באוקראינה.

מחפשים בסיס חוקי לפסילות

בכירים אמריקאים ייעצו לאוקראינה להקים סוכנות הדומה למועצה להשקעות זרות של ארה"ב, הבוחנת השקעות זרות בחברות אמריקאיות, כדי שיהיה בסיס חוקי לפסול עסקאות כמו העסקה לרכישת Motor Sich, כך אמר בכיר אמריקאי שהשתתף בשיחות עם אוקראינה על נושא זה.

הפרלמנט של אוקראינה התחיל בדיון על חקיקת גוף כזה. בנפרד, אלכסנדר קורניינקו, סגן יושב ראש הסיעה של זלנסקי בפרלמנט, אמר בתדריך מהעת האחרונה שיציג הצעת חוק בשבועות הקרובים שתדון בעתידה של Motor Sich.

"זה לא רק שארה"ב אומרת לאוקראינה מה לעשות", אמר בכיר אוקראיני. "זה חשוב לביטחון הלאומי של אוקראינה לשמור שחברות יישארו בבעלות מקומית".

התגובה הסינית עשויה להיות יקרה לאוקראינה, שסובלת מבעיות כלכליות. בשנים האחרונות, סין רכשה מנועי טנקים, טורבינות למשחתות, מטוסים למילוי דלק באוויר וכלי נחיתה שיוצרו באוקראינה, והייתה גם לקוחה לרכישת מוצרי חקלאות אוקראיניים.

בשבוע שעבר, כשדונילוב הכריז על הלאמת Motor Sich, משלחת של אנשי עסקים סינים נפגשה עם בכירים בממשלה הנתמכת על ידי רוסיה בכרים, חצי האי בים השחור שרוסיה סיפחה ב־2014 ונקודה כואבת לממשלה בקייב.