תביעה: "יובנק אחראי לקריסת קרן גידור שנוהלה בבנק"

אנשים השקיעו מיליוני שקלים בקרן הגידור "טיטאן צמיחה" שנוהלה בחשבון נאמנות של חברת יובנק מבית הבנק הבינלאומי. בדיעבד התברר כי קרן הגידור פעלה כפירמידה, וכל המיליונים ירדו לטמיון, תוך הטעיית המשקיעים ואף הטעיית הבנק. האם על הבנק הייתה מוטלת החובה לפקח בעצמו על הנעשה בחשבון ולוודא שהתצהירים של בעל החשבון אינם מצגי-שווא? האם ניתן לחייב את הבנק בנזיקין בעילת רשלנות, בטענה כי הפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו כנאמן בחשבון?

שאלות אלו ושאלות יסודיות נוספות צפויות להתברר בעקבות תביעה בגובה של כ-3 מיליון שקל שהגישו שורת בכירים במגזר הדרוזי נגד "יובנק". בתביעתם נטען כי הם מעשיו ומחדליו של הבנק הובילו לאובדן מוחלט של כל כספי ההשקעה של התובעים בקרן. על התובעים נמנה השר וח"כ לשעבר סאלח טריף, והם מיוצגים על ידי עוה"ד יוסי בנקל, אלעד גריינר ואור הכהן ממשרד שבלת.

לפי התביעה, בשנתיים החולפות הוצע לתובעים להשקיע בקרן "טיטאן צמיחה". המשקיעים השקיעו מאות אלפי שקלים כל אחד בקרן. אולם לטענת התובעים, בפברואר 2020 נודע להם כי דיווחים שהעביר להם הבנק לגבי מצב כספיהם בקרן הם דיווחים כוזבים. לדבריהם, כאשר הם פנו ליובנק, נמסר להם כי כספם מוגן וכי הם אינם נדרשים לבצע פעולה כלשהי.

במסגרת הליך משפטי אחר, הצהיר הבנק בפברואר 2020 כי בחשבון קרן הגידור מצוי 1.4 מיליון דולר שלא ניתן לבצע בו פעולה כלשהי ללא אישור הבנק. אלא שבמאי 2020 הודיע הבנק למשקיעים כי הדיווחים היו שגויים, וכי בפועל יש בחשבון קרן הגידור 713 דולר בלבד.

על פי הנטען בתביעה, הבנק הפר את חובותיו והתחייבויותיו במסגרת הסכם שעליו חתם, בכך שלא ביצע שערוכים חודשיים והעבירם לתובעים, לא הפיק אישורי הפקדה, לא ניהל מרשם משקיעים, לא פיקח על הוצאת כספים מהחשבון, לא דאג לקבל מהשותף הכללי (אמ.ג'י.אי אסיט מנג'מנט) בקרן דוחות כספיים מבוקרים, לא דרש לקבל בתום שנת המס חישוב רווח והפסד של המשקיעים ואישור רואה חשבון בדבר נכונות החישוב, ועוד שורת פעולות נוספות. לדברי התובעים , הבנק "לא ביצע בדיקות מינימליות ופשוטות לבירור מצב החשבון, אף שהייתה לו הרשאה מלאה לעשות כן". 

עוד נטען כי יובנק הסתמכו על מצגי-השווא של השותף הכללי בקרן הגידור. זאת, למרות שהבנק עצמו חשד כי השותף הכללי מצבע פעולות מרמה.

התובעים טוענים כי הבנק הפר את חובתו במסגרת הסכם האדמיניסטרטור שחתם עם הקרן והשותף הכללי שלה. בהסכם נקבע כי הבנק ישמש כאדמיניסטראטור ונאמן מס, כי לבנק יש זכות חתימה משותפת בחשבון יחד עם השותף הכללי וכי כל משיכה מחייבת חתימה משותפת של השניים.

אחד המשקיעים, סא"ל במיל' אכרם בריק, פנה בפברואר 2020 לבנק וביקש הבהרות בנוגע לדיווח שווי השקעה שקיבל, המלמד כי תוך זמן קצר השקעתו הניבה רווחים נאים. מספר ימים לאחר מכן, הודיע הבנק כי הדיווחים הללו החתומים לכאורה על ידי מנכ"לית הבנק לא הופקו או נחתמו על ידי הבנק, וכי יש חשש שהשותף הכללי פעל במרמה וזייף את את דיווחי שווי ההשקעה. בעקבות זאת, הודיע הבנק כי הוא הגיע להסכמה כי ייאסר על השותף הכללי לבצע פעולות בחשבון וכי החשבון חסום לפעילות. הבנק פנה בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בת"א כדי לקבל הוראות בקשר לניהול החשבון וציין כי בחשבון קיימים 1.4 מיליון דולר. במקביל פנה הבנק למשטרה והגיש תלונה בגין ביצוע עבירות הזיוף והמרמה. אלא שבמאי 2020 כאמור גילה הבנק כי החשבון ריק כמעט לחלוטין ונמצאים בו 713 דולר בלבד.

בתשובה למכתב ההתראה טען הבנק, באמצעות משרד פירון, כי הוא פעל כדי להגן על האינטרסים של המשקיעים לפנים משורת הדין ומעבר לתפקידו ואחריותו, וכי השותף הכללי הונה גם את הבנק. "עם כל ההבנה של הבנק לליבם של משקיעים, חברת יובנק איננה מסכימה בכל הכבוד לניסיונם להטיל עליה אחריות בגין אירוע שהיא איננה אחראית לו", טען הבנק. לדבריו, הוא לא היה יכול לדעת ולא היה צריך לדעת את העובדות בנוגע למצב החשבון.

מחברת יובנק נמסר בתגובה: "החברה לומדת את כתב התביעה והיא תשיב לו במסגרת ההליך התלוי ועומד. מבלי לגרוע מהאמור לעיל ומקריאה ראשונית נראה, כי את עיקר הטענות על התובעים להפנות לשותף הכללי ולא לחברה, באשר היא אינה הכתובת".