15 שנים לחוק תובענות ייצוגיות – את מי הוא בדיוק משרת?

יש לתקן את החוק באופן שיפחית באופן משמעותי את התמריצים להגשת תובענות הסרק ויותיר את השימוש בכלי חשוב זה למי שנזקקים לו באמת

תביעה ייצוגית / אילוסטרציה: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
תביעה ייצוגית / אילוסטרציה: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

ב-12.3.2021 עברו 15 שנים מהיום בו פורסם חוק התובענות הייצוגיות.

מאז נכנס החוק לתוקף, הוגשו בישראל אלפי בקשות לתובענות ייצוגיות, כאשר הרוב המוחלט שלהן הוא תובענות סרק שאינן מועילות לאיש פרט לתובע הייצוגי ועורך דינו. מאז נכנס החוק לתוקף, קמה בישראל תעשייה פרטית שלמה של תובעים ייצוגיים אשר כל עיסוקם הוא הגשת תובענות סרק, והכול במטרה להתעשר באופן אישי ללא כל דאגה לטובת קבוצה כלשהי.

למעשה, הרוב המוחלט של התובענות הייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות הסתיימו בהסתלקות או דחייה, ומעטות התובענות הייצוגיות שהגיעו לפשרה ולפיצוי ראוי לצרכן, כאשר בשנים האחרונות אחוז התובענות הייצוגיות אשר הסתיימו בהסתלקות עמד על כ-60%.

תובענות הסרק גורמות לנזקים קשים לבעלי העסקים, אשר סופגים הן עלויות ישירות גבוהות של ניהול ההליך, והן עלויות עקיפות בהיקפים אדירים, המתבטאות בין היתר בייקור משמעותי של פרמיות הביטוח ופגיעה במוניטין מפרסום עצם הגשת התובענה הייצוגית, גם אם אין לה כל בסיס.

בעלי העסקים שמתמודדים עם משבר הקורונה והשלכותיו הקשות על המשק, מתמודדים בימים אלה אף עם גל ציני ומכוער של תובענות ייצוגיות שהוגשו בעקבות הקורונה וההגבלות הרבות (והבלתי אפשריות) החלות עליהם.

העלויות הגבוהות של ניהול התיק, גם אם אין לתובענה כל בסיס, והידיעה הברורה של בעלי העסקים שגם אם יזכו בתיק לא יזכו להוצאות ריאליות, מביאות בעלי עסקים רבים להתפשר בלית+ברירה ולשלם לתובע הייצוגי שמנצל לרעה את הסיטואציה.

משרד המשפטים ובית המשפט העליון ערים לבעיה הקשה של תובענות הסרק וניצול החוק לרעה, וניסו לטפל בה בדרכים שונות, בין אם על-ידי תיקון תקנות האגרות והטלת אגרה גבוהה יותר על חלק מהתובענות הייצוגיות, ובין אם על-ידי צמצום האפשרות להסתלקות מתוגמלת בהלכת מרקיט.

צעדים אלה הם אומנם צעדים בכיוון הנכון, אך לרוע המזל עדיין לא הצליחו למגר את התופעה הבזויה של תובענות הסרק והניצול לרעה של החוק. כך למשל, בעקבות החרגת נושא הנגישות מנושא האגרות, החל "מבול" של תובענות ייצוגיות המוגשות בעילה זו, כאשר הן מהוות כיום כ-30% מכלל התובענות הייצוגיות ומקור עיקרי לתובענות סרק. דוגמה מצוינת לכך היא 53 (!) תובענות ייצוגיות שהוגשו בנוסח אחיד על-ידי אותו עורך דין נגד קניונים ומרכזי מסחר בנושא הנגשה‏‏.

בחודש נובמבר 2020 הוקם צוות בין-משרדי לבחינה מחודש של החוק ויעילותו ככלי אפקטיבי לאכיפה אזרחית. בימים אלה ממש קיבל המשרד את הערות הציבור לקול קורא שפרסם בנושא. כמו כן מקיים הצוות פגישות עם גורמים רלוונטיים בציבור לדיון מעמיק בחוק וכיצד למגר את התופעה הפסולה של תובענות הסרק.

נשיאות המגזר העסקי הציעה לצוות כלים רבים למיגור התופעה, ביניהם הטלת חובת פנייה מוקדמת על התובעים, יצירת מנגנונים לסיום מהיר של המחלוקות באישור בתי המשפט, חסימת תובענות ייצוגיות בגין סוגיות שקיבלו אישור והתייחסות של רגולטורים, הטלת הוצאות משמעויות ועוד.

כולי תקווה כי הצוות יעשה שימוש בכלים הרבים שהוצעו לו, או לפחות בחלקם, יתקן את החוק באופן שיפחית באופן משמעותי את התמריצים להגשת תובענות הסרק ויותיר את השימוש בכלי חשוב זה למי שנזקקים לו באמת.

הכותבת היא יועצת משפטית של נשיאות המגזר העסקי

צרו איתנו קשר *5988