מקורות עתרה לבג"ץ נגד רשות המים: מדירה אותנו מפרויקט נרחב בצפון

מקורות מבקשת מבג"ץ כי ימנע ממועצת המים לדון במתווה שהציעה לחיבור אזורים בצפון הארץ לתשתיות הולכת מים לחקלאות באמצעות תאגידי מים אזוריים בלבד, בטענה כי המתווה המוצע יקר ומדיר אותה מהשתתפות בפרויקט שמוערך במאות מיליוני שקלים • בג"ץ החליט לדחות את הדיון ודורש את תגובת רשות המים עד ה-30 במרץ

מנהל רשות המים, גיורא שחם / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המים, גיורא שחם / צילום: איל יצהר

חברת מקורות הגישה עתירה לבג"ץ נגד הרגולטור שלה - רשות המים - בניסיון למנוע החלטה על חיבורם של מספר אזורים בארץ לתשתית הולכת מים לחקלאות. לטענת מקורות המתווה שיעלה לדיון - שאמור היה להתקיים ביום רביעי הקרוב - מדיר אותם מהשתתפות בפרויקט שעלותו מוערכת במאות מיליוני שקלים. עתירה דומה נגד הדיון הוגשה גם על ידי החברה להגנת הטבע. כעת קבע בג"ץ בעניין העתירה של החברה להגנת הטבע כי הדיון בנוגע למתווה תשתית המים לא יתקיים השבוע וכי רשות המים תגיש תגובה לביהמ"ש עד ה-30 במרץ, יום שלישי הבא. 

בדיון, שהיה אמור להתקיים ביום רביעי הקרוב במועצת המים, הייתה אמורה לעלות הצעת רשות המים לחיבורם של מעלה כנרת ואזור העמקים המזרחיים שבצפון הארץ באמצעות תאגידי מים אזוריים (שמתבססים על הכנרת), ולא על מערכת המים הארצית שאותה מתפעלת מקורות.

בעתירה אף מבקשת מקורות מבית המשפט להחליט כי מנהל רשות המים, גיורא שחם, לא ייקח חלק בתהליך, היות שלטענתם הוא מצוי בניגוד עניינים, כיוון שבעבר שימש כיועץ שקשור לחלק מהגופים הפרטיים שההחלטות הנוכחיות מיטיבות עימם לכאורה.

בין החברה הממשלתית מקורות לרשות המים, שוררת מזה זמן מתיחות סביב כוונת הדרג המקצועי ברשות להעביר לאגודות המים ביצוע פרויקטים בהיקף מאות מיליוני שקלים לחיבור אזורים שמנותקים ממערכת המים הארצית בגליל המזרחי, בעמק הירדן ובבקעה למערכת המים הארצית.

אגודות המים הם גופים פרטיים בבעלות קיבוצים ומושבים. הביקורת המופנית כלפי האגודות מתמקדת בכך שלא מדובר בגופים הנתונים לפיקוח ציבורי ובכך שהעבודות נמסרות ללא מכרז. הביקורת המופנית כלפי מקורות היא שמדובר במונופול ממשלתי מסורבל שסובל מתקורות גבוהות ולכן קיים יסוד סביר להניח שהעברת ביצוע העבודות לידיה, תייקר משמעותית את עלות הפרויקטים (שימומנו באמצעות תעריפי המים שמשלמים כלל הצרכנים). בעבר נחשפה בגלובס טיוטת דוח ביקורת של חשב רשות המים שהצביעה על חריגות לכאורה בהיקף נרחב בפרויקט של אגודת המים עמק הירדן - אולם רשות המים החליטה לגנוז את הבדיקה והדוח הסופי לא פורסם.

בעתירה שהוגשה כעת נכתב כי "בניגוד גמור להחלטת הממשלה, לפיה יש לחבר את האזורים המנותקים למערכת המים הארצית לטובת יצירת אמינות מלאה לאספקת מי שתייה, המליצה רשות המים, ומועצת המים קיבלה את המלצתה, לחבר את האזורים המנותקים למי הכנרת, וכי מי הכנרת ישמשו לצורכי חקלאות, טבע ותיירות בלבד. זאת באמצעות אגודות מים, שהן אגודות שיתופיות פרטיות שאינן מפוקחות, ללא מכרז וללא כל התחייבות לעמידה בלוחות זמנים ובעלויות", כך לפי העתירה. לטענת מקורות, שמיוצגת בהליך ע"י עוה"ד רועי בלכר, גיא זאבי, עמיחי נודלמן ותמר עברי-שטרן, החלופה של ביצוע הפרויקט באמצעות חברת מקורות כלל לא עומדת על הפרק.

"ההחלטה לחבר את האזורים המנותקים לכנרת והעברת השליטה בהפקת ובאספקת המים מהכנרת וממקורות המים הסמוכים לה לשליטתן של מספר אגודות מים חקלאיות פרטיות התקבלה מבלי שמועצת המים או רשות המרים ערכו השווה בין חלופות, לרבות החלופה שמוצעת על ידי העותרת (מקורות. ג"ל). היא נעדרת כל הגיון הנדסי או כלכלי, מבוססת על אינרס כלכלי צר שייטיב עם אגודות המים הפרטיות, מנוגדת לאינטרס הציבורי, ואינה נותנת מענה למצוקת מי השתייה והצרכים העתידיים של האזורים המנותקים", נכתב בעתירה.

לפי חישוב כלכלי מצורף לעתירה נכתב כי החלופה של מקורות זולה בכ-800 מיליון שקל מהמתווה שעומד לאישור השבוע. "חלופת מקורות מספקת פתרון הגיוני ויעיל יותר מחלופת רשות המים לא רק במישור ההנדסי אלא אף בתחום הכלכלי. העלות של חלופת מקורות מוערכת בסך של 800 מיליון שקל", נכתב. עוד נאמר בעתירה כי בעוד שהאגודות השיתופיות ייאלצו להקים תשתיות חדשות, חלופת מקורות מתבססת בעיקרה על "תשתיות קיימות, לרבות קווי הולכה, תחנות ומאגרי מים".

טענות לניגוד עניינים מצד הרגולטור

כחלק מהעתירה מבקשים כאמור במקורות כי מנהל רשות המים, גיורא שחם, לא ייקח חלק במתווה המוצע כעת וזאת כיוון שלשיטתם הוא מצוי בניגוד עניינים. "עד למינויו לתפקיד מנהל רשות המים בחודש יוני 2017, העניק מר שחם ייעוץ בתחום הנדסת משאבי סביבה ומים לשלל גופים משפיעים באזור כנרת ועמק הירדן, ובכלל זה לרשות ניקוז ונחלים כנרת, אשר פעלה בשיתוף פעולה עם אגודות המים עמק הירדן מול רשות המים", נכתב. לטענתם לפי הסכם ניגוד העניינים עליו חתם שחם עם היכנסו לתפקיד, הוא איננו יכול לקחת חלק בהחלטות הנוכחיות בנוגע לחיבור האזורים המנותקים.

מנגד טוענים ברשות המים כי מדובר במחזור של טענות ישנות, וכי משרד המשפטים קבע לפני מספר חודשים במכתב שנשלח בנושא לראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני, כי שחם אינו מצוי בניגוד עניינים. "המגבלה בהסדר ניגוד העניינים שחלה בין היתר גם לגבי רשות ניקוז כנרת אינה רלבנטית בעניינו, וממילא תוקפה של מגבלה זו תם כבר בחודש יוני 2018 כשנה לאחר מינויו של שחם לתפקיד מנהל רשות המים".

מרשות המים נמסר: "רשות המים מקדמת את התכנית לחיבור האזורים המנותקים בהתאם למדיניות הממשלה והחלטות מועצת רשות המים אשר נתקבלו באופן עקרוני לפני מספר חודשים. החלופה המוצעת מאפשרת את המענה המיטבי והמהיר ביותר לצורך תגבור אספקת מים באזורים אלו באופן שיאפשר את פיתוח האזור באופן בר קיימא.

"צר לנו שחברת מקורות נאבקת בתוכנית, בטענות חסרות שחר שכבר נבדקו בעבר והופרכו מכל וכל, וזאת מתוך אינטרס לשמר את כוחה כמונופול. יודגש כי כל עיכוב באישור התכנית יגרום לדחייה של שנה נוספת באספקת המים ואף יכול ליצור משבר באספקת המים לחקלאות. חברת מקורות מטעה את הציבור כדי לחזק את השליטה שלהם במשק המים כמונופול על גבם של צרכנים".