עמותת 121 | פיצ'ר

עמותה צעירה מנסה לשנות את המדיניות החברתית בישראל. האם היא תצליח?

עמותת 121 פועלת בעיקר למען מפוטרי הקורונה, נוער בסיכון ובני ה-60 ומעלה • אלא שבניגוד לעמותות אחרות, היא לא מתרכזת בעזרה ישירה לנזקקים, אלא בפעילות למענם בכנסת • טלי ניר, מייסדת העמותה: "לקדם מדיניות זה לעשות צדק, ולא רק צדקה"

טלי ניר - מנכלית עמותה 121 / צילום: שלומי יוסף
טלי ניר - מנכלית עמותה 121 / צילום: שלומי יוסף

לפני כמה חודשים התראיינה אביבה וידל בכתבת מוסף שישי של חדשות 12, וסיפרה לציון נאנוס כי מאז מרץ לא אכלה פרי או ירק, ושהיא עדיין אוכלת את המצות שנשארו מפסח. וידל, בת 66, הגיעה לפת מצה בשל חוק שאסר על כפל קצבאות: בנוסף לקצבת הזקנה שקיבלה, עבדה וידל טרום הקורונה כסייעת בגן ילדים. בעת שהוצאה לחל"ת, לא הייתה זכאית לקבל דמי אבטלה בשל אותו החוק, וכך נותרה ללא יכולת לקנות אפילו אוכל. "לעוני יש פנים", אמרה, "תסתכלו עליי, ותתביישו".

האפקט של הכתבה לא רק ריגש רבים שהציעו אוכל ועזרה, אלא גם גרם לשר האוצר, ישראל כ"ץ, להודיע שעתיים אחרי השידור כי יפעל לתיקון העוול - בניגוד לעמדת פקידי משרדו. תוך פחות מחודש עבר תיקון לחוק שמאפשר כפל קצבאות בתקופת הקורונה.
אלא שמאחורי הסיפור הזה יש סיפור אחר, גדול יותר: וידל לא הגיעה דרך מקרה להתראיין אצל נאנוס, אלא כמהלך אסטרטגי של עמותת 121, שכל ניסיונותיה קודם לכן לשנות את רוע הגזירה, כולל גיוס חברי כנסת, הצעות חוק וקואליציה של 24 ארגונים חברתיים, לא צלחו.

"זה לקח ארבעה חודשים", מספרת טלי ניר, מנכ"לית העמותה ומייסדת משותפת שלה, יחד עם רועי מאור. "זה הרבה מאוד זמן במונחים של אנשים שלא מקבלים דמי אבטלה. היו אנשים שאיימו בהתאבדות, והייתי צריכה לשלוח אליהם את שירותי הרווחה.
"ועדיין, המהירות שבה הדברים קרו בשל משבר הקורונה, היא היוצאת מן הכלל. במצב רגיל, שינוי מדיניות יכול לקחת בין שלוש לחמש שנים, ולפעמים גם יותר".

לצאת מהמיינסטרים

עמותת 121 נוסדה ב-2017 כחלומם הפרטי של ניר ומאור, שגם עבדו בשנה וחצי הראשונות ללא שכר, מתוך מטרה לקדם מדיניות בתחום התשתיות החברתיות בישראל. בין הפרויקטים שבהם היא עוסקת היום ישנו "המקפצה" - הכשרה מקצועית למפוטרי קורונה; "בידיים טובות" - הכשרה מקצועית למטפלות לגיל הרך; תוכנית הזנה לנוער בסיכון בבתי ספר, ותוכנית תעסוקה לבני 60 ומעלה, שנועדה לאפשר למבוגרים להמשיך להתפרנס בכבוד.

שם העמותה מכוון לכך שבדמוקרטיה אזרחית אפשר להפוך לחבר הכנסת ה-121 דרך השפעה על מדיניות, וגם להביא את התשתיות החברתיות למאה ה-21.

אחד האתגרים הגדולים של ארגונים שפועלים בשיטה הזאת הוא שמדובר בנושא הנראה מופשט. "במציאות הישראלית", אומרת ניר, "הקרנות והחברות תורמות לפרויקטים שמחלקים דברים למוטבים עצמם. הן לא רגילות לתרום לקידום מדיניות. בעיניי זה פספוס מאוד גדול, כי אם אתה משכנע את הממשלה לפתור בעיה או צורך חברתי, היא תעשה זאת באופן יותר רחב מאשר תרומות, וזה גם לעשות צדק, ולא רק צדקה, שהיא חשובה אבל היא לא תמלא את הצרכים החברתיים הגדולים".

ניר, 47, שירתה בגלי צה"ל ככתבת לענייני חינוך, ולאחר מכן לענייני משפט. זמן קצר לאחר שחרורה מהצבא הוקמו חדשות ערוץ 2 ושלום קיטל, אז מנכ"ל חברת החדשות, הזמין אותה לעבוד שם. תוך חודשים ספורים הפכה לכתבת לענייני משפט של הערוץ, וכן מגישה ועורכת חדשות. במקביל למדה משפטים באוניברסיטה העברית.

את הסטאז' עשתה אצל עדנה ארבל, אז פרקליטת המדינה, תקופה שהיא מגדירה כ"מדהימה". לאחר מכן עשתה תואר שני במשפטים וכלכלה, בלימודים שהתפרסו על פני רוטרדם, גנט ואקס פרובנס. לאחר תואר שני נוסף במשפט בינלאומי וזכויות אדם, חזרה ב-2006 לארץ.

"אז הייתי כבר מאוד מבושלת, והבנתי שאני חייבת לצאת מהארון המיינסטרימי שבו הייתי - גלי צה"ל, ערוץ 2, הפרקליטות". כך הצטרפה לאגודה לזכויות האזרח כסמנכ"לית. בתחילה עסקה בפרויקט קידום זכויות של תושבי ירושלים המזרחית, וב-2009 הקימה שם מחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות.

זה היה השלב שבו הבינה את כוחו אבל גם את מגבלותיו של הכלי המשפטי, קרי הבג"ץ. היו הישגים כגון העתירה שלה לביטול מחסומי הגבייה בירושלים המזרחית, אבל גם חוסר הצלחה במאבק המשפטי בתוכנית ויסקונסין (הפרטה של שירות התעסוקה). "בסוף ביטלנו אותה דרך הכנסת: ועדת העבודה והרווחה הצביעה נגד הרחבת התוכנית, וזה חתם עליה את הגולל. כך הבנתי את הכוח של הכנסת לעומת בית המשפט, ואת החשיבות של קידום מדיניות".

לעודד שיח חברתי

הרעיון להקים ארגון ניקר לה בראש הרבה זמן, אבל לא היה כסף - עד שמאור, פעיל חברתי ותיק שאותו שיתפה בחלום, אמר לה שדי, הגיע הזמן לקפוץ למים. ב-2017 יצאו לדרך, ללא כל מימון. כבר בהתחלה בנו את המועצה הציבורית, שבין חבריה נמנים רינה מצליח ויוסי קוצ'יק. "כשנכנסתי לעמותה זה היה 90% מפני שטלי ביקשה", אומרת מצליח. "סיבה נוספת היא שרציתי לקדם את עניין הקשישים, שקרוב ללבי. היום אני הרבה יותר מגויסת ממה שחשבתי שאהיה. אני גם שמחה שהצלחנו בדברים שקשורים לאוכלוסייה מבוגרת".

קוצ'יק, שמכהן כיו"ר קבוצת ביטוח ישיר ובעבר כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, מדמה את הצרכים החברתיים ל"תור שמתגודד על סף דלת צרה, ומי שמצליח לעבור אלה גופים חזקים עם מרפקים, ועם עוצמה פוליטית, כלכלית ותקשורתית. אנחנו נמצאים באחת מתקופות השפל של חיינו עם ממשלה כל כך לא מתפקדת. התשתיות החברתיות, שגם קודם הוזנחו, מכילות צרכים גדולים - ו-121 עוזרת להם להגיע אל הדלת".

לאט לאט התחילו לגייס כסף, כאשר בהגדרה הם לא לוקחים כסף מהממשלה, רק מתורמים - בעיקר קרנות וחברות שתורמות דרך אחריות תאגידית. בסך הכול התקציב הארגוני עמד השנה על כמיליון שקל.

מאז הוכרזו הבחירות הנוכחיות, עבדה 121 מול המפלגות, הן מאחורי הקלעים והן בשני כנסי זום שהנחתה מצליח. כמו כן ערכה העמותה קמפיין בשיתוף N12 וקרן רש"י כדי לעורר יותר שיח חברתי בבחירות.

"בכל תקופת הקורונה הממשלה סיפקה לא יותר מפלסטר על המגפה החברתית כלכלית", אומרת ניר. "היא פספסה הזדמנות לייצר חיסון חברתי, ולא השליכה חבל הצלה לציבור. בנוסף, בכל הראיונות עם נתניהו - וגם עם המועמדים האחרים לראשות הממשלה - לא שמענו איך הם יתמודדו עם הפערים החברתיים".

עמותת 121

נוסדה ב-2017 על ידי טלי ניר, 47, ורועי מאור, 40 ● בין הפרויקטים שלה נמנים המקפצה, בידיים טובות ותוכנית תעסוקה לבני 60 ומעלה ● במועצה הציבורית של העמותה יושבים, בין היתר, רינה מצליח ויוסי קוצ'יק ● התקציב השנתי עומד על מיליון שקל