"הענישה בתיק קרטל הספרים מסמנת את המגמה להטיל עונשי מאסר כברירת מחדל"

הפרשה שבמסגרתה ביצעו חברות תיאומי מחירים במכרזים לפרויקט השאלת ספרי לימוד ושהסתיימה בעונשי מאסר בפועל, מלמדת כי גזרי הדין בעבירות דיני תחרות הולכים ומחמירים באופן קונסיסטנטי • מומחי משפט מנתחים את השפעת מגמה זו על ההתנהלות העסקית

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות / צילום: יונתן בלום
עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות / צילום: יונתן בלום

"אם המסר שרצו להעביר היה שעם עבירות הגבלים עסקיים לא מתעסקים, אז המסר הועבר בצורה ברורה למשק. היום כשאנשים חושבים על הפרות של הגבלים עסקיים הם חוששים מהמשמעויות הפליליות" כך אומר עו"ד גולן קנטי, שותף ומנהל מחלקת הגבלים עסקיים ורגולציה במשרד נשיץ-ברנדס-אמיר.

עם זאת, מוסיף עו"ד קנטי כי "החברות נזהרות זהירות יתר באופן המכביד והפוגע לעיתים ביעילות המשק בגלל המשמעות האדירה של ההרתעה הפלילית".

 
  

עו"ד קנטי מתייחס לפרשת קרטל הספרים שהסתיימה בשבוע שעבר בעונשי מאסר - החל מ- 75 ימים ועד 9 חודשים, בין היתר לבעלי חברת "ספר לכל" בן ה-86 שנידון לשני חודשי מאסר בפועל ושני חודשי עבודות שירות. העונש החמור ביותר בפרשה הוטל בשנת 2016 על איתמר קרלינסקי בעלי חברת "לוני כהן" מראשי הקרטל, שנדון במסגרת הסדר לתשעה חודשי מאסר בפועל. על אריה מן דעלי שניהל את חברת "דוד רכגולד" נגזרו במסגרת הסדר טיעון 8 חודשי מאסר.

במרכז הפרשה שהחלה בשנת 2013 תיאומים שביצעו חברות בהתמודדות על מכרזי משרד החינוך והרשויות המקומיות לפרויקט השאלת ספרי לימוד שנועד לכל בתי הספר בארץ. התיאומים נמשכו על פני חמש שנים, שבמסגרתן מנהלי החברות ונושאי משרה בהן, הציעו הצעות מחיר לטובת רווחיהם על חשבון הציבור וכך פגעו בתחרות ובפרויקט בכללותו.

הטלת עונשי מאסר בעבירות של תיאום מחירים אינו תקדימי. בשנים האחרונות מובילה רשות התחרות, בראשותה של עו"ד מיכל הלפרין, מדיניות של אפס סובלנות כלפי קרטלים והסדרים כובלים, שבמסגרתה היא דורשת הטלת עונשי מאסר כבדים על עברייני הגבלים. מטרת העל של הרשות היא הגברת ההרתעה. עמדותיה של הרשות לא תמיד מתקבלות בבתי המשפט - וגם אם הן מתקבלות במחוזי, ניתן לראות כי בית המשפט העליון מפחית מהעונשים ומבהיר כי אין מקום להחמרה משמעותית בענישה.

החמרה הדרגתית

לצד זאת, ב-2018 קבע העליון בפרשת קרטל מדי המים את ברירת המחדל בענישת תיאום מחירים והעמידו אותה על מאסר מאחורי סורג ובריח. "עבירות אלה הן עבירות שפוגעות בחיי הכלכלה, ולכן גם בכל אחד ואחת מבני ובנות החברה. הן פוגעות בנשמת אפה של הכלכלה החופשית וברווחתם של יחידים כאחד", קבעו השופטים.

החלטה זו הגיעה לאחר ששנה קודם התערב העליון בענישה המחמירה ביותר שנגזרה בעבירות תיאום מחירים במסגרת פרשת קרטל הלחם. הפרשה עסקה בתיאומי מחירים שעשו ראשי המאפיות המרכזיות בישראל על מנת להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות.

עונש תקדימי של שנת מאסר שהוטל על יהודה שניידרמן מנכ"ל מאפיית ברמן וישעיהו דווידוביץ מנכ"ל מאפיית דווידוביץ - הופחת לשלושה חודשי מאסר לצד עבודות שירות. העליון צינן את ההתלהבות של רשות התחרות והבהיר כי "על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות".

במאי 2020 אישר העליון עונש של 11 חודשי מאסר בפרשת קרטל הגיזום, על מי ששימש כמנהל בכיר בחברה שעסקה בשירותי גיזום. שני הצדדים ערערו על העונש, והעליון ציין כי העונש מקל אך לא התערב בו בשל מצבו הרפואי של הנאשם.
גזרי הדין בקרטל הספרים מסמנים את ביסוס ההלכה לענישה של מאסרים בפועל עם מגמת החמרה הדרגתית ואיטית. התיק צפוי להגיע לעליון בערעורים מצד שני הצדדים.

"גיים צ’יינג’ר"

מי שצריכים להיות מודאגים מהמגמה של החמרה הענישה, הם המעורבים בתיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט - לאחרונה הוגש כתב אישום בפרשת קרטל המעליות נגד בכירי חברות המעליות בישראל; קרטל חברות הנסיעות לפולין המתנהל בימים אלו; וקרטל הגיימינג שבמסגרתו הואשמו חנויות מרכזיות באתר זאפ בתיאום מחירים שצפוי להגיע להכרעה בחודש הבא.

ראשי מחלקות בתחום דיני התחרות מתייחסים לענישה הרווחת על תיאומי מחירים ולהשפעת גזרי הדין בפרשת קרטל הספרים ומדיניות הענישה בעבירות של דיני תחרות על המשק.

עו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת הגבלים עסקיים ותחרות במשרד ארדינסט-בן נתן-טולידאנו, אומרת כי רשות התחרות שואפת לעונשים כבדים יותר, אבל העונשים שנגזרו בפרשת קרטל הספרים הם משמעותיים בעבירות דיני תחרות. לדבריה, "העונשים אבסולוטית לא ארוכים, אבל כשמדובר באנשים נורמטיביים זה אירוע קשה, גם לחברה וגם לאדם. צריך לזכור שכל מי שניהל הליך ונידון למאסר נמצא אחרי הליך משפטי ארוך יקר ומייגע". מצד שני מוסיפה רוטשילד כי קרטל הספרים עסק בנושא רגיש, ובעבירות שבוצעו במשך חמש שנים ובאופן שיטתי.

"ההחלטה בקרטל הספרים מסמנת את המגמה להטיל עונשי מאסר כברירת מחדל. בית המשפט נענה להנחיה של העליון", אומרת רוטשילד ומוסיפה כי "מאסרים הם ‘גיים צ’יינגר’. עונשי מאסר לאנשים שהם נורמטיביים הם בפירוש אירוע שמשנה את כל צורת ההסתכלות של החברות". 

עו"ד מיכל רוטשילד ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו / צילום: אייל טואג
 עו"ד מיכל רוטשילד ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו / צילום: אייל טואג

"ענישת יתר"

עו"ד גולן קנטי אומר כי "אבסולוטית רואים את הענישה הולכת ועולה באופן קונסיסטנטי. בית המשפט הבהיר בעבר שיש לו כוונה להחמיר, בחלק מהמקרים בית המשפט העליון מרסן ומנסה למתן את הענישה של בתי המשפט המחוזיים".

אולם עו"ד קנטי תוהה אם רף הענישה הגיע לענישת יתר. "העבירה נחשבת לעבירה מתוחכמת והרעיון היה שצריך להעביר מסר מרתיע, אבל יש נקודה בזמן שהמסר חוטא לנאשם הספציפי", הוא אומר.

"לקחת אנשים נורמטיביים ולהכניס אותם לכלא זה דבר לא פשוט. אנחנו לא צריכים להיות חברה נקמנית. הנקודה שבה אנחנו לא מאזנים ראוי בין הנאשם הספציפי לבין ההרתעה עלולה להביא לנקמנות. המטוטלת צריכה להתמתן ולהיעצר. כל עונש מאסר הוא עונש מאוד חמור, ולו בשל הכתם של ההרשעה. גם עונש של שישה חודשי מאסר שמרוצה בעבודות שירות הוא עונש חמור". 

ו"ד גולן קנטי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר / צילום: אייל פרידמן
 ו"ד גולן קנטי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר / צילום: אייל פרידמן

"הליך ממושך מדי"

עו"ד מתן מרידור, ראש מחלקת תחרות במשרד עוה"ד אגמון ושות’ רוזנברג הכהן ושות’, שייצג את אחד הנאשמים בפרשת קרטל הספרים, אומר כי "לביהמ"ש חשוב התג החברתי והמוסרי, מכיוון שמדובר בעבירות חמורות, וגם יום אחד בכלא נושא סטיגמה חברתית".

בנוגע לעונשים בקרטל הספרים הוא אומר כי הם נמצאים בתוך המנעד הקיים של הענישה ונמוכים ממה שרשות התחרות הייתה רוצה. "העונשים מבססים את רמת הענישה הקיימת, לא מחמירים ולא מקלים. לא נראה שפסה"ד ישנה את הענישה הקיימת", הוא טוען.

לצד זאת עו"ד מרידור מתייחס לזמן הממושך שתיקי הגבלים מתנהלים בביהמ"ש. לדבריו, "התיק בפרשת קרטל הספרים הוגש לפני חמש שנים וחצי. מוקדש זמן ציבורי רב להליך, הגובה מחירים כלכליים. קיים חוסר פרופורציה בין משך ניהול ההליך, משך הזמן והמשאבים שמושקעים בו לבין אופן סיום התיקים". 

עו"ד מתן מרידור משרד אגמון ושות רוזנברג ושות / צילום: יורם רשף
 עו"ד מתן מרידור משרד אגמון ושות רוזנברג ושות / צילום: יורם רשף