הגירעון לא יהיה האתגר המרכזי: הממשלה הבאה תידרש לטפל בחיים עצמם

זה לא הגירעון או היעדר תקציב. הגירעון במגמת ירידה והמדינה מסוגלת להסתדר עם תקציב המשכי.

אלה לא תוכניות הסיוע לקורונה והסדרי החל"ת שעומדים לפקוע - המשבר הכלכלי של שנת 2020 נראה פחות מאיים ב-2021.

החדשות הטובות הן שממש כמו בפן הבריאותי, גם המשבר הכלכלי שחוללה מגפת הקורונה מצטייר היום כאתגר הרבה פחות מאיים מכפי שהיה נראה לפני הגעת החיסונים.

המשק עלה על מסלול התאוששות מהיר. האוצר העלה לאחרונה את תחזית הצמיחה ל-2021 ל-4.9% - ואם נתניהו מדבר כבר על 7% צמיחה אז כנראה שזו לא תהיה ההעלאה האחרונה. התחזיות לגירעון ולאבטלה התעדכנו למטה - וכנראה שיהיו עדכונים נוספים בהמשך הדרך.

בנסיבות כאלה גם אם תהיה עלייה נוספת ביחס החוב של ישראל, היא אינה צפויה לעלות למדינה בהורדת דירוג אשראי. חברות דירוג האשראי רואות שהכלכלה הישראלית מתאוששת לפני מרבית כלכלות המערב. הגירעון ויחס החוב פחות מטריד אותן, בזמן שמדינות אחרות, כמו ארה"ב, מכריזות על הרחבות תקציביות של טריליוני דולרים. גם הגירעון התקציבי ב-2021 לא צפוי לחרוג מממדיו.

ישראל צועדת לשנה שנייה ללא תקציב מדינה מאושר, שזה אומר שההוצאה הממשלתית השוטפת (ללא תוכניות הקורונה) לא תגדל בצורה משמעותית גם השנה.

הנזק העיקרי מאי כינונה של ממשלה יציבה בחודשים הקרובים יבוא לידי ביטוי דווקא בנושאים הכבדים והעמוקים יותר שמשפיעים על איכות החיים בישראל: הדיור, התשתיות, יוקר המחיה, המגזר הציבורי והרפורמות.

לבעיות הבוערות והמיידיות יימצא פתרון, אבל דווקא דחייה נוספת בטיפול בבעיות היסוד של המשק עלולה לעלות הפעם ביוקר. העלייה המחודשת במחירי הדיור בשלושת החודשים האחרונים מראה שהבעיות האלה לא הולכות לשום מקום ושאם לא מטפלים בהן לאורך זמן הן הופכות למשברים של ממש.

שוק העבודה: מה יקרה אחרי שהסדר החל"ת יפקע 

השאלה הגדולה שנשארה פתוחה היא מה יקרה בסוף חודש יוני כשיופסק הסיוע לעסקים, למובטלים ולעובדים בחל"ת. מעל רבע מיליון עובדים מוגדרים היום בחל"ת - כמה מהם ימצאו עבודה חדשה (או ישנה-חדשה) וכמה ייפלטו משוק העבודה אל המחוזות הקרים של אבטלה כרונית?

תוכניות "היום שאחרי" הן משימתה הראשונה של הממשלה הבאה שתקום. ללא ממשלה כזו עלולים מאות עסקים קטנים וזעירים להישאר ללא צינור חמצן או רשת ביטחון אחרת. נכון שההתאוששות הכלכלית החזקה של המשק צפויה להקטין את ממדי הבעיה ועדיין עיכוב בהקמת ממשלה מתפקדת הוא חדשות רעות עבור אלפי אנשים שאיבדו את עבודתם ויתקשו למצוא עבודה חדשה.

עבור האנשים האלה בדיוק הקצתה המדינה מעל מיליארד שקלים במסגרת של הכשרות מקצועיות. היקף ההכשרות האלה ירד ב-2020 לשפל של שנים. הכסף הממשלתי עוכב בגלל ריב מיותר בין שר האוצר ישראל כ"ץ לשר הרווחה והעבודה איציק שמולי, שהביא לפיצול מערך ההכשרות בין שלושה משרדי ממשלה. הציפייה הייתה שממשלה חדשה תצליח לנער את התחום - וזה כנראה לא יקרה כבר ב-2021.

חוק ההסדרים: ההימנעות מרפורמות מגדילה את הנזק ארוך הטווח

אחרי הטיפול בקורונה הבעיה הדחופה ביותר של הממשלה הבאה היא הכנת תקציב מדינה. השנתיים האחרונות הראו שהמדינה יכולה להסתדר גם עם תקציב המשכי אבל זו לא הבעיה. לצד התקציב אמור לעבור חוק ההסדרים, החוק שבו מרכז האוצר את כל השינויים המבניים שהוא מבקש ליישם במשק.

חוק ההסדרים האחרון שעבר בכנסת בתחילת 2018 הוכן אי שם בשנת 2017. ככל שהבצורת הזו ברפורמות ושינויים מבניים הולכת ומתארכת, כך גדל הנזק ארוך הטווח. לא רק הרפורמות נמצאות בהקפאה של שנים, גם העלאות השכר.

ההסתדרות, הרופאים ושורה ארוכה של ועדים יושבים בצד ומחכים ליום שאחרי הקורונה כדי להתחיל במו"מ על הסכמי שכר חדשים. גם צה"ל ממתין כבר שנתיים לתוכנית חומש חדשה - ואלי כבר צריך להתחיל לעבוד על תוכנית החומש הבאה,

מחירי הדיור: סימנים לעלייה דו ספרתית ב־2021

האם ייתכן שהאינפלציה חוזרת? הכלכלנים בעולם חלוקים בדעתם. בישראל לעומת זאת כבר מרגישים את תחילתו של גל עליית מחירים חדש בענף אחד, מרכזי במיוחד. מחירי הדירות עלו בשלושת החודשים האחרונים של 2020 בקצב דו-ספרתי (בחישוב שנתי), על פי מדדי מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). העלייה הזו מוסברת בכך שצעדי המדיניות שנקט בזמנו שר האוצר משה כחלון לריסון הביקושים והגדלת ההיצע - דעכו ולא הוחלפו במדיניות חדשה.

לא רק בתחום הדיור לא נעשה כמעט דבר בשנתיים האחרונות. גם בתחום התשתיות הממשלה היוצאת לא קיבלה כמעט אף החלטה. גוש דן, למי ששכח, מדורג במקום הראשון בגודש התנועה במדינות המפותחות.

אז נכון שמשבר הקורונה העלים מהצירים את עומסי התנועה ויצר את הרושם שהישראלים יעברו לעבוד מהבית - אבל ספק אם האפקט הזה יישאר זמן רב אחרי שתחלוף המגפה. על שולחן הממשלה מונחת כבר שנתיים הצעת החלטה להקים רשת של קווי רכבת תחתית בגוש דן.

העיכוב לא השפיע עד כה משום שהדרגים המקצועיים קידמו את הליכי התכנון של הפרויקט על דעת עצמם - אבל בקיץ הקרוב פרויקט המטרו ייעצר אם לא יקבל אור ירוק מהממשלה.

יוקר המחיה: המחאה עלולה להתעורר

עליית מחירי הדיור כבר הובילה את ישראל למשבר במחצית הראשונה של העשור הקודם. מחירי הדירות הגואים יחד עם העלייה הכללית ביוקר המחיה חוללו כאן את אירועי המחאה החברתית של קיץ 2011.

אותה מחאה נבעה ממספר גורמים, שנותחו בהרחבה על ידי ועדת טרכטנברג. המרכזיים שבהם היו ריבוי רגולטורים, חסמים בייבוא מוצרי צריכה, חולשת הממשלה מול מונופולים פרטיים וממשלתיים, והיעדר תחרות בענפים כמו בנקאות, דלק, רכב ומלט. גורם נוסף היו דווקא הורדות המסים (הישירים) שהביאו את האוצר לפצות את עצמו על הירידה בהכנסות באמצעות העלאת מסים ואגרות עקיפים.

בתחום הבנקאות קוצרת היום הממשלה את הישגי המהלך שהוביל בשעתו כחלון להקמת בנק דיגיטלי אך זהו יוצא מהכלל - שרק מדגיש את השיממון שגרם שיתוק מכונת הרפורמות של האוצר והממשלה.

תוסיפו לכך סימני התייקרות מדאיגים בכלכלה העולמית כמו עליית מחירי הנפט והסחורות, על רקע גידול בביקושים ביציאה מהמשבר הכלכלי. תוסיפו את האבטלה במשק שאיננה מטופלת ובמיוחד אבטלת צעירים - ותקבלו סיכוי לא רע למחאה חברתית נרחבת, אולי כבר בקיץ 2021.