האדישות של תל אביב, המהפך של ראש העין: כל מה שכדאי לדעת על התוצאות

1. בדרום נשארו בבית: הליכוד מאבד כוחו

בערי הדרום, שנחשבות למעוזים של הליכוד, מסתמנת ירידה משמעותית בתמיכה במפלגת השלטון יחסית לסבב הקודם במרץ 2020. כך למשל, המפלגה אמנם שומרת על ההובלה בבאר שבע אך זוכה ב-41% מהקולות. זאת, לעומת מחצית מהקולות בסבב ג'. התמיכה בימינה בראשות נפתלי בנט, לעומת זאת, מזנקת בעיר מעל לפי שלושה ל-13.5%. 

גם בשדרות מאבדת מפלגת השלטון כחמישית מכוחה ומקבלת 41% מהקולות. היחלשות לליכוד בכ-6% נרשמת גם בשדרות - שם גרפה המפלגה 30% מהקולות. בנתיבות ש"ס שומרת על ההובלה עם כ-40% בדומה לסיבוב הקודם וגדעון סער מקבל 1.6% מהקולות בלבד. 

  

את הירידה בשיעור התמיכה בליכוד ניתן לייחס גם בירידה מסתמנת של 5%-6% בשיעורי ההצבעה בבאר שבע, בנתיבות ובשדרות.

2. ת"א אדישה? הזינוק של עבודה ומרצ

טענה נפוצה גורסת כי תל אביב אדישה ומנותקת וכי שיעור הצבעה גבוה יותר בעיר היה מסייע למפלגות המרכז-השמאל. בפועל, בעיר נרשמה ירידה קלה כ-3% בשיעור ההצבעה לעומת שלושת הסבבים הקודמים, והוא עומד על כ-60%. 

עם זאת, בניתוח של המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית ת"א הגיעו למסקנה כי מספר בעלי זכות הבחירה בעיר כולל שיעור ניכר של אזרחים השוהים בחו"ל תקופות ארוכות או כאלה שלא עדכנו כתובת. לפי ניתוח זה, אחוז המצביעים האמיתי בעיר גבוה מהממוצע הארצי ועמד בסבב ג' על 75.2%, לעומת 71.5% בכלל הארץ.

באשר להישגי המפלגות בעיר: יש עתיד זכתה הפעם לשיעור הגבוה ביותר של קולות בת"א עם 22%; אחריה הליכוד עם 17% (ירידה של 4%); העבודה ומרצ זוכות ל-14% כל אחת ומכפילות למעשה את התמיכה בשתי המפלגות לעומת הבחירות הקודמות - אז כשרצו ברשימה אחת גשר זכו ל-14.5% יחד.

 מתחם שרונה בת"א במהלך יום הבחירות / צילום: ביג מרכזי קניות

3. המאבק הבין-גושי: ראשל"צ כדוגמה

ראשון לציון סימנה בסיבוב הקודם את ההצלחה של הליכוד להעביר מצביעים בין הגושים, והמפלגה זכתה ל-40% מהקולות בעיר הרביעית בגודלה בישראל. הפעם הליכוד נחלשה משמעותית וזכתה לכ-31%, ונראה שחלק ניכר מהקולות הללו הלכו לתקווה חדשה בהובלת גדעון סער שזכתה ב-7.5%.

יש עתיד וכחול לבן זוכות ביחד בכ-30% מהקולות בעיר לעומת 37% בסיבוב הקודם, וימינה כמעט הכפילה את כוחה לכ-6.2%.

4. השפעות הקורונה: הליכוד צונח באילת

באילת, שנפגעה קשה מהשלכות משבר הקורונה על ענף התיירות, שיעור ההצבעה יורד אפילו מתחת לממוצע הנמוך בעיר: רק 41% לעומת כ-45% בשלושת הסבבים הקודמים.

הליכוד היא עדיין המפלגה הגדולה בעיר, אך היא גורפת רק 42% מהקולות לעומת כמחצית מהקולות בסבבים הקודמים. מפלגתו של יאיר לפיד היא השנייה בגודלה בעיר, בפער ניכר אחרי הליכוד, עם 13.5%; ואחריה גדעון סער ואביגדור ליברמן עם כ-7.5% כל אחד.

 חולה הקורונה הראשון מצביע באמצעות מונית, בקלפי באיצטדיון טדי / צילום: מירי שמעונוביץ

5. סמוטריץ' והחרדים: מזנק על חשבון הליכוד

האם הקורונה השפיעה על דפוסי ההצבעה בחברה החרדית? בבני ברק לא נרשם שינוי בהצבעה למפלגות החרדיות, כ-61% ליהדות התורה ו-28% לש"ס; אולם במקום השלישי הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' זוכה לכמעט 4.5%, ואילו הליכוד נחלשת ב-2% לפחות מ-4%.

תמונה דומה מסתמנת גם בעיר החרדית אלעד, שם המפלגות החרדיות שומרות על כוחן, הליכוד מאבד מחצית מכוחו ומקבל רק 4%, ואילו הציונות הדתית גורפת 10.5% ומתמקמת במקום השלישי.

בביתר עילית התמונה מעט שונה ונראה כי יהדות התורה יורדת בכ-4% ל-60%; ושוב הציונות הדתית במקום השלישי, עם כ-10% מהקולות; הליכוד זוכה ל-1.6% בלבד ומאבד כמחצית מכוחו.

6. הקולות האבודים: ההתרסקות של זליכה

בבחירות הנוכחיות מסתמנת עלייה במספר הקולות האבודים שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. בסבב ג' מספרם עמד על כ-32 אלף. בסיבוב הנוכחי נראה כי 30 אלף קולות ניתנו למפלגה הכלכלית של ירון זליכה שלא עברה את אחוז החסימה.

כ-15 אלף קולות ניתנו למפלגתו של מתנגד החיסונים ומכחיש הקורונה אריה אבני שרישיון הרופא נשלל ממנו לאחרונה. מה שעשוי לספק תמונה אמיתית על שיעורם של מתנגדי החיסונים המושבעים במדינה.

7. הקרב על קולות הימין: מפוני עזה עם סמוטריץ' 

רשימת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' רשמה הישג וזכתה ל-6 מנדטים (כ-5% מהקולות). הבחירה של סמוטריץ' שרץ בפעם הקודמת עם ימינה, לנטוש את בנט ולרוץ עם איתמר בן גביר ומפלגת נעם המתנגדת לזכויות להט"ב - השתלמה לו.

את מירב הקולות גרפה הרשימה בירושלים, שם זכתה לכ-22 אלף קולות (9%); ולאחר מכן בפ"ת עם יותר מ-8,000 קולות. שיעורי התמיכה הגבוהים במפלגה ביותר נרשמו במושבים נווה (98%) ובני נצרים (91%), של מפוני ההתנתקות, ובהתנחלות יצהר (91%).

8. דרבי רגב-גנץ: ראש העין עם הליכוד

שני שרים בכירים מתגוררים בראש העין: שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ, ושרת התחבורה מירי רגב מהליכוד. מי ניצח? הליכוד שזכתה למירב הקולות בעיר בפער גדול. כ-30% מהבוחרים הצביעו עבורה. אבל עליה וקוץ בה, גם בבחירות הקודמות הייתה הליכוד המפלגה הגדולה בעיר, עם 40% מהקולות. כך היא איבדה רבע מכוחה.

בגזרה של גנץ המפלה אף קשה עוד יותר. בבחירות 2020 זכתה כחול לבן ב-35% מהקולות בעיר, והפעם זכתה מפלגתו של גנץ בכעשירית מהקולות בלבד. עם זאת, צריך לזכור כי בסבב ג' כחול לבן כללה גם את יש עתיד, שהיא המפלגה השנייה בגודלה בעיר הפעם, עם כ-17% מהקולות.

9. הפילוג הערבי: לרוץ בנפרד עולה ביוקר

אחד הסיפורים הבולטים של מועדי א', ב' וג' הוא ההתחזקות של המפלגות הערביות שזכו ל-15 מנדטים בסיבוב האחרון. הדבר נבע בעיקר מעלייה באחוזי ההצבעה בחברה הערבית. במועד א' הסיעות הערביות רצו בשני ראשים וזכו יחד ב-10 מנדטים. במועד ב' הן רצו יחד תחת "הרשימה המשותפת" וזכו ב-13 מנדטים.

הפעם, כשהמפלגות הערביות רצו שוב בנפרד, הם ספגו מהלומה. הרשימה המשותפת זוכה ל-6 מנדטים בלבד, וגם אם רע"ם שרצה בנפרד הצליחה בסופו של דבר לעבור את אחוז החסימה, הייצוג הערבי בכנסת יעמוד על 11 מנדטים בלבד.

 קלפי במע'אר / צילום: Associated Press, Mahmoud Illean,

10. מספר הרשימות: 13 מפלגות נכנסות

נראה כי 13 רשימות עוברות את אחוז החסימה וייכנסו לכנסת ה-24, מספר שלא נראה מאז הבחירות לכנסת ה-17 ב-2003. זאת, לעומת שמונה בלבד בכנסת היוצאת, הנתון הנמוך ביותר מקום המדינה.

אחוז החסימה שמאז בחירות 2015 עומד על 3.25% דחף בסבבים קודמים לאיחודים רבים, שלא שרדו. כחול לבן ויש עתיד ובנט וסמוטריץ' התפצלו. גם העבודה-גשר-מרצ חלקו פתק בפעם הקודמת והתמודדו הפעם בנפרד, ונראה כי כוחן מתחזק.

* הנתונים הם לאחר ספירת 88% מהקולות, ללא המעטפות הכפולות