החברה הישראלית שמייעלת הנפקת NFT השלימה גיוס ענק

סטארקוויר, שמפתחת פתרונות להגדלת הקיבולת ברשתות הבלוקצ'יין, גייסה 75 מיליון דולר • הגיוס מגיע לאחר שבשנה שעברה הסתיימה המחלוקת המשפטית בין הטכניון לשניים ממייסדי החברה

פרופ' אלי בן ששון בוועידת ישראל לעסקים של גלובס  / צילום: תמר מצפי, גלובס
פרופ' אלי בן ששון בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: תמר מצפי, גלובס

חברת סטארקוויר (Starkware), המפתחת פתרונות להגדלת הקיבולת בעולם הבלוקצ'יין, הודיעה היום (ה') על גיוס גדול של 75 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן Paradigm והשתתפו בו משקיעים קיימים בחברה כמו קרן סקויה, פאונדרס פאנד של פיטר ת'יל, Pantera, DCVC ו-Wing.

לצידם השתתפו בסבב משקיעים חדשים כמו Three Arrows ו Alameda- Research. לפני סבב זה, גייסה החברה 36 מיליון דולר וכן קיבלה מענק של 12 מיליון דולר מאתריום פאונדיישן. גם ויטליק בוטרין, ממציא אתריום, השקיע בחברה בעבר.

סטארקוויר הוקמה בתחילת 2018 על ידי פרופ' אלי בן-ששון, אורי קולודני, ד"ר מיכאל ריאבצב ופרופ' אלסנדרו קיאזה. בן-ששון וריאבצב הם יוצאי הטכניון, קיאזה הגיע מאוניברסיטת ברקלי וקולודני הוא יזם טכנולוגיה. החברה מעסיקה 44 עובדים, כולם במשרדיה בנתניה.

סטארקוויר הוקמה על בסיס מחקר בתחום מערכות ההוכחה באפס ידיעה שערכו בן-ששון וריאבצב בטכניון. טכנולוגיות של הוכחה באפס ידיעה (ZKP) נועדו לספק פתרון לבעיות העומס והפרטיות ברשתות בלוקצ'יין.

האפליקציה של סטארקוויר, StarkE, מאפשרת להגדיל את קיבולת רשתות בלוקצ'יין פי 1,000 ואף יותר באמצעים מתמטיים. האפליקציה משמשת פלטפורמות למסחר והנפקה של נכסים דיגיטליים כמו NFTs. סטארקוויר מפתחת כעת את StarkNet, רשת פתוחה שתאפשר הגדלת קיבולת לכל מפתח בלוקצ'יין. גרסת הבטא שלה תפתח למפתחים עוד השנה. המערכות של החברה בנויות על שפת Cairo שיצרו חוקרי ומהנדסי החברה.

לדברי בן-ששון, הטכנולוגיה של החברה מוזילה משמעותית את ההנפקה של NFTs, אסימונים (טוקן) ייחודיים שאינם בני חליפין , כשלכל אחד מהם סימני זיהוי שלא ניתן להעתיק. האסימונים האלה משמשים כשטר מכר דיגיטלי למהדורות מקוריות של אמנות מקוונת, מוזיקה וממים אינטרנטיים. "במקום שההנפקה של NFT תעלה 40 דולר, אנחנו מורידים את זה לשליש סנט על ידי זה שהפכנו את התהליך ליעיל ומהיר יותר", טוען בן-ששון.

ב-2019 הגיש הטכניון תביעה חריגה נגד בן -ששון, חוקר בכיר במוסד, ונגד ריאבצב, שהיה סטודנט שלו. הטכניון טען כי בן-ששון "פעל במחשכים" כשהחליט להקים חברה על בסיס הידע שפיתח במשך שנים ארוכות במסגרת עבודתו במוסד. בשנה שעברה הצדדים הגיעו להסכם פשרה שסיים את המחלוקת. בן-ששון עזב מאז את הטכניון.

אורי קולודני, מנכ"ל סטארקוויר, מסר כי "סבב זה יאפשר לנו להמשיך ולגייס אנשים משובחים, בפרט מפתחים ואנשי מוצר. אנו שמחים לפגוש עוד ועוד אנשים שמגלים את עולם הבלוקצ'יין המופלא, המציב אתגרים מרתקים בתחום התוכנה, אלגוריתמיקה, הכלכלה, ובבוא העת עבורנו גם בתחום החומרה. זאת חוויה מופלאה לראות איך מחקר בסיסי במערכות ההוכחה תוך שנים ספורות, ובעזרת עבודת אלגוריתמיקה, הנדסת תוכנה ופיתוח מוצר של מיטב המוחות, מאפשרת עולמות חדשים ומופלאים כמו עולם ה-NFTs".

פרופ' אלי בן-ששון, נשיא סטארקוייר, מסר כי הוא "שמח לראות את הקצב המהיר שבו מחקר מתמטי בסיסי הופך למוצר שימושי בתחום מסעיר וחדשני כמו בלוקצ'יין. רק בשבוע שעבר התבשרתי כי פרופ' אבי ויגדרזון , שהנחה אותי לדוקטורט בסוף שנות ה-90, זכה בפרס Abel היוקרתי לשנת 2021. ויגדרזון, שמשמש כיועץ מדעי לסטארקוייר, קיבל את הפרס בין היתר על כך שהיה בין אלו שהראו שהוכחות אפס-ידיעה יכולות להיבנות עבור כל תוכנית מחשב. מבחינתי ומבחינת סטארקוייר יש כאן סגירת מעגל".