החיים המודרניים שיבשו את אוכלוסיית החיידקים בגוף שלנו. המדענים מנסים לשקם אותה

למיקרוביום, או מגוון החיידקים שחיים על ובתוך הגוף האנושי, יש תפקיד חיוני בשמירה על הבריאות הגופנית והנפשית שלנו. הוא לא רק מגן מפני מחלות, הוא גם מאמן את מערכת החיסון, מווסת את חילוף החומרים ועוזר לתכנת את המוח, בין היתר. השנים הראשונות בחיי אדם הן חיוניות ליצירת מיקרוביום חזק ומגוון, אבל אורח החיים המודרני מקשה עלינו להיחשף כנדרש לאותם חיידקים. החשיפה הזאת יכולה להיות דרך מגע באנשים אחרים, נשימה ואכילה. לירידה בהיקף האינטראקציות בתקופת המגפה יכולה להיות השפעה ארוכת טווח.

עם ההגירה לערים, מאז המהפכה התעשייתית, האוכלוסייה האנושית איבדה את החשיפה שהייתה לה לחיידקים הנמצאים באדמה, בבוץ ובבעלי חיים שנמצאים לעתים קרובות באזורים כפריים. גילוי הפניצילין ב־1928 והשימוש הגובר באנטיביוטיקה שיבשו את המיקרוביום אפילו יותר, טוענים מדענים. מחקרים מראים שלילדים שקיבלו אנטיביוטיקה בשלב מוקדם בחייהם סיכון גבוה יותר לחלות באסתמה של ילדים, בצליאק, בהשמנת יתר, בהפרעות קשב ובהפרעות אחרות. השימוש האינטנסיבי בחומרי ניקוי אנטי־בקטריאליים בעשורים האחרונים שיבש את המיקרוביום ואת התפתחות מערכת החיסון. גם לידה בניתוח קיסרי, אף שהיא נחוצה במקרים רבים, מונעת מתינוקות חיידקים טובים רבים שיכלו לקבל בלידה רגילה. 

כעת מדענים מחפשים פתרונות אפשריים לשיקום המיקרוביום. הנה שמונה מהם.

1. חיידקים טובים, גם בניתוח קיסרי

מדענים בוחנים דרכים להבטיח שתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי יקבלו את החיידקים  שהיו מקבלים בלידה רגילה באמצעות הנוזל הווגינלי של האם או במקרים מסוימים על ידי השתלת צואה. כיום הזרעה וגינלית, כפי שנקראת הפרקטיקה הזאת, אינה מומלצת מחוץ למסגרת המחקרית בגלל החשש מזיהום. אבל יש מדענים החושבים שזה ישתנה ככל שהנושא יילמד יותר ושיטות הטיפול ישתפרו. "בעתיד, אנו מקווים שהמחקר יאפשר לנו לדעת מה התמהיל הנכון של חיידקים ונוכל להכין אותו בלי להסתכן בזיהומים", אמרה פרופ' מריה גלוריה דומינגז בלו, המתמחה במיקרוביום ובריאות באוניברסיטת ראטגרס.

2. פרוביוטיקה של העתיד

מדענים חושבים שאנטיביוטיקה מפריעה למיקרוביום בין השאר משום שהיא מחסלת חיידקים טובים ורעים כאחד. לכן הם מנסים לפתח מוצרים פרוביוטיים שישקמו את המערכת. "אלה לא יהיו מוצרי הפרוביוטיקה שקונים בחנויות טבע, אלא מוצר פרוביוטי עתידי אחר כלשהו", אמר מרטין בלייזר, מנהל המרכז לביוטכנולוגיה מתקדמת ורפואה באוניברסיטת ראטגרס. בניגוד למוצרי הפרוביוטיקה שמוכרים בבתי המרקחת ובסופרמרקטים, שבמידה רבה יתרונותיהם אינם מוכחים, מוצרי העתיד ייוצרו לאחר ניסויים מדעיים בחיות ובבני אדם שיקבעו מה ההשפעה שלהם. "אנו צריכים להגדיר מהם האורגניזמים שניתן להפיק מהם תועלת ואנחנו יכולים לתת, לאיזו מטרה הם עוזרים ולמי", הוסיף.

במעבדה של בלייזר חוקרים מה קורה כאשר מזינים עכברי מעבדה שטופלו באנטיביוטיקה בצואה של עכברים שלא טופלו באנטיביוטיקה. לדבריו, הם גילו שטיפול כזה יכול לעזור לשקם את המיקרוביום.

3. לנקות טוב יותר עם חיידקים מועילים  

חומרי ניקוי מסורתיים שנועדו להשמיד בקטריות יוצרים כמה בעיות, אומר פרופ' ג'ק גילברט, מומחה למיקרוביום באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. אחרי שהחומרים האלה הורגים את החיידקים שנמצאים על משטח מסוים, הם מעודדים עמידות שלו לחיידקים לאורך זמן, וכך הורגים גם חיידקים טובים ומונעים מבני אדם חשיפה אליהם. 

מדענים בוחנים דרכים לעקוף זאת. גילברט מפתח חומר ניקוי שמכיל אורגניזמים של חיידקים בלתי מזיקים שיכולים לגבור על החיידקים המזיקים.

 חומרי ניקוי הורגים גם את החיידקים המועילים שיש על משטחים / צילום: Shutterstock

אותם אורגניזמים מונעים מפתוגנים גישה לחומרי מזון, הם מייצרים תרכובות רעילות להם, והם תופסים מקום, כך שאותם פתוגנים לא יוכלו לגדול והם ימותו לבסוף. החיידקים מחומר הניקוי נשארים על המשטח ונלחמים בחיידקים שמאכלסים אותו שוב, וכך מאריכים את זמן ההשפעה של חומר הניקוי. כמו כן, חומרי ניקוי כאלה מעודדים פחות עמידות של חיידקים, אומר גילברט 

המעבדה של גילברט בוחנת כרגע חומר ניקוי כזה בבית חולים מקומי. המטרה היא שיום אחד הוא ייכלל בסל המוצרים שבתי חולים משתמשים בהם כדי לשמור על ביטחון החולים. תוצאות המחקר צפויות להתקבל בתוך שנה או שתיים. בעתיד, הוא מקווה למצוא קוקטייל של חיידקים "טובים" שניתן יהיה לרסס על משטחים אחרי ניקיונם, כך שלבני אדם לא יחסרו החיידקים המועילים שתהליך הניקוי חיסל. 

4. לאכול נכון עם דיאטה מותאמת אישית

האם חיידקים במעי משפיעים על כמות האנרגיה שאנחנו מקבלים ממזון? לפי מחקר שנעשה במכון ויצמן ברחובות, אותן ארוחות מובילות לרמה שונה של סוכר בדם באנשים שונים, בין השאר בגלל המיקרוביום שלהם. האימונולוג ערן אלינב, הביולוג החישובי ערן סגל ועמיתיהם פיתחו אלגוריתם שיכול לחזות את רמת הסוכר של אדם מסוים בתגובה למאכלים שונים, בהתבסס על מאפיינים כמו בדיקת דם, הרגלי תזונה, מידות גוף ופרופיל המיקרוביום של המעי. הם קבעו דיאטות מותאמות אישית לאנשים שהיו בסיכון לפתח סוכרת והצליחו להוריד כך את רמות הסוכר בדם שלהם. בסופו של דבר, "אנו יכולים לנסות להשתמש בתזונה המותאמת אישית לא רק לניהול רמת הסוכר, אלא אולי גם לשליטה במחלות אחרות הקשורות במיקרוביום, מחלות דלקתיות ומחלות אחרות", אמר ד"ר אלינב.

5. לווסת מחדש את ספיגת השומן

לפי כמה מחקרים, המיקרוביום עוזר לווסת את ספיגת השומן במעיים. פרופ' לורה הופר, מומחית לאימונולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן, חוקרת מוביל שומן מסוים המווסת על ידי המיקרוביום והשעון הביולוגי. "אם נצליח לבצע מניפולציה מיקרוביולוגית במוביל השומן הזה במעיים, נוכל לשלוט על מידת השומן שגופנו סופג", היא אומרת, ואולי כך נמצא דרך לצמצם את תופעת השמנת היתר, שנובעת מתזונה לקויה או להגביר את ספיגת אבות המזון.

ד"ר הופר ועמיתיה חוקרים אילו חיידקי מעיים מעורבים בייצור מוביל השומן הזה. "אם נבין זאת, נוכל לתת את החיידקים האלה במקרים שבהם נרצה להגביר את ספיגת השומן, לדוגמה במצב של תת-תזונה, או למנוע את התרבותם במקרים אחרים", אמרה. היא מקווה שלמעבדה שלה יהיו תשובות נוספות בשנה או בשנתיים הקרובות.

6. להתגבר על השפעת הקורונה

השימוש המוגבר באמצעי ניקיון וחיטוי חזקים, מיעוט המגע בין אנשים מחוץ לסביבה הביתית וגישה פחותה - לחלק מהאנשים - למאכלים מזינים בתקופת הקורונה פוגעים בתמהיל חיידקי המעי ועשויים להשפיע לרעה על הבריאות, אומרים מדענים. חוקרים מעודדים אנשים להשתמש בחומרי ניקוי משמידי חיידקים באופן מושכל יותר ולצאת מהבית יותר, וגם קוראים לתת סיוע במזון לאוכלוסיות נזקקות. מדענים אחרים אומרים שהמגפה אולי דווקא עזרה למיקרוביום בדרכים מסוימות: השימוש באנטיביוטיקה פחת, בין השאר בגלל ירידה בתחלואה במחלות במערכת הנשימה כתוצאה מהריחוק החברתי.

 הריחוק החברתי הפחית את החשיפה לחידקים, גם טובים / צילום: Reuters, Jeenah Moon

במעבדה של ד"ר בלייזר מרצפים את המיקרוביום של עובדי מערכת הבריאות שחלו בקורונה במטרה להשוות אותו למיקרוביום שלהם לפני שנדבקו או למיקרוביום של אנשים שלא נדבקו בקורונה. החוקרים מבקשים להבין אם ההבדלים במיקרוביום הופכים אנשים מסוימים מועדים יותר לחלות במחלה באופן קשה או אם השינויים קרו כתוצאה מההדבקה עצמה.

7. התרומה של כלבים לתמהיל החיידקים

כמה חוקרים גילו שתינוקות ופעוטות הגדלים עם כלב - או במקרים מסוימים עם חתול - מועדים פחות לפתח אלרגיות ואסתמה. מחקרים הראו שחיות מחמד מכניסות לבית חיידקים מגוונים וזה חשוב להתפתחות המיקרוביום במעיים של תינוקות והמערכת החיסונית שלהם. Siolta Therapeutics, חברת ביוטכנולוגיה מסן פרנסיסקו, מפתחת כמה תרופות מבוססות מיקרוביום, ובהן קוקטייל חיידקים שמטרתו ליצור את האפקט המגן הזה. הוא יינתן לתינוקות בסיכון לפתח אסתמה, לדוגמה תינוקות שלפחות להורה אחד שלהם יש היסטוריה של המחלה, אומרת המייסדת השותפה ד"ר סוזן לינץ', המנהלת את מכון בניוף לרפואת מיקרוביום באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו. "ההנחה והתקווה היא שנשנה את ההתפתחות המיקרוביאלית ואת פיתוח המערכת החיסונית על ידי הכנסת אורגניזמים שצריכים להיות במעיים".

8. להכניס את האדמה לבתים בערים

המחקר רומז על כך שהחיים בכפר מעשירים את המיקרוביום של ילדים קטנים ומפחיתים את סיכוייהם לחלות באסתמה או באלרגיות בהמשך. ב־2019, מרטין טאובל, החוקר סביבות סגורות במכון הפיני לבריאות ורווחה, לקח שכבה עשירה של אדמה מאזורים כפריים ושם אותה בכניסה לשישה בתים. הוא מצא שהחיידקים נפוצו באוויר בבתים במשך כמה שבועות. "באמצעות דבר פשוט כמו הבאת אדמה מבחוץ אפשר לשנות את תמהיל החיידקים בתוך הבית", אמר. "אפשר להגביר את העושר המיקרוביאלי בחלל הזה. אנו יכולים לשנות את החשיפה של ילד לחיידקים בבית כזה". שכבת האדמה שהונחה הייתה כל כך דקה ומהודקת לשטיח הכניסה, עד שלא היו עקבות בוץ או לכלוך בבית. 

בשנים הקרובות, ניתן יהיה להניח בפתחי הכניסה לבתים הרבה שטיחים או שטיחונים מועשרים בחיידקים, שיעזרו לילדים לפתח מיקרוביום חזק ויפחיתו את מקרי האסתמה והאלרגיות, הוא אומר. לעת עתה, הוא ואחרים עדיין מנסים להבין אילו חיידקים ושילובי חיידקים הכי מועילים לאנשים. טאובל מתעד את ממצאיו לקראת פרסום שלהם, וחושב איך לערוך ניסוי בקנה מידה גדול יותר.