הזיגזג של פיני רובין בפרשת שיכון ובינוי: להמליץ לשלם, להעלות ספק ולהכחיש שוחד

בשבועיים האחרונים פרסם גלובס תמלילים וחומרים בנוגע למעורבות בכירי שיכון ובינוי לשעבר בפרשת השוחד של החברה באפריקה. החברה גילתה לכל המאוחר על החשדות נגדה חמישה חודשים לפני פרוץ החקירה הגלויה. זאת, בעקבות תביעה שהגיש עובד החברה נגדה לבית הדין לעבודה.

מאז הגשת התביעה, פרקליט הצמרת, עו"ד פיני רובין, ליווה את החברה באופן אינטנסיבי. מסמכים שהגיעו לידי גלובס מעלים תהיות ופערים לא מוסברים בנוגע להתנהלותו של עו"ד רובין, ראש משרד גורניצקי, במסגרת הייצוג של שיכון ובינוי, שנמשך עד ימים אלה.

ב-16 ביולי 2017 הגיש מנהל הכספים לשעבר של שיכון ובינוי-קניה, שי סקף, תביעה בגובה 5.9 מיליון שקל נגד שיכון ובינוי. לטענתו, החברה התעמרה בו על רקע סירובו לשתף פעולה עם תרבות השוחד שלה באפריקה. התביעה הוגשה לבית הדין לעבודה תוך התנעת הליך גישור חשאי ולא לוותה בפרסום תקשורתי. למעשה, רק ביום הפיכת החקירה לגלויה, ב-20 בפברואר 2018, נודע לציבור עניין התביעה.

עם קבלת התביעה נכנסה שיכון ובינוי מיד לדריכות רבה. בדירקטוריון החברה ובפורומים נוספים, כגון ועדת ההיגוי שהוקמה ב-10 באוגוסט, נוהלו ישיבות רבות וחשאיות על הטענות, ועו"ד רובין הוזעק מיד לסייע לחברה.

עד כדי כך הנושא היה רגיש ונפיץ מבחינת החברה, שניתן לפרשה קוד סתמי לשימוש פנימי - "פרויקט סרנגנטי". זאת, כדי להקשות על הבנת פרוטוקול הדירקטוריון למקרה שהוא יגיע לידיים הלא נכונות. לדברי היועץ המשפטי של שיכון ובינוי, עו"ד חזי קטן, בחקירתו באזהרה, העילה לשם הקוד הייתה לשמור על סודיות, "אפילו בדברים הטכניים אם יש מצגת בנושא, אז זה השם". אפילו קבוצת הוואטסאפ שעסקה בתביעה, כונתה "סרנגנטי".

מעבר לכך, חלק מהפרוטוקולים שעסקו בתביעה, הושחרו כליל באופן תקדימי. עו"ד קטן, שכתב את הפרוטוקול, טען בחקירתו כי הוא לא יודע מי היה הגורם המשחיר.

"אין חובת דיווח"

ב-24 באוגוסט 2017 בשעה 13:30, אמר רובין במסגרת ישיבה שהתקיימה במשרדו עם המבקרים החיצוניים של החברה ובכירים בחברה כי לדעתו עולה מתחקור ראשוני ש"העניין לא מחזיק מים, גם בהיבט שהתובע בעייתי בעדותו", כך על-פי תרשומת של השיחה שערך משרד BDO המבקר את החברה. במסגרת הגישור עם סקף, משרדו של רובין האזין וצפה בחומרים שלו. "היה לא נעים לשמוע או לראות", אמר. לדברי רובין, סקף כנראה עבד על השגת החומרים במשך שנתיים ושלוש.

באותו יום התקיימה שיחת ועידה של המבקרים החיצוניים של החברה. בתרשומת מוזכרת "אמירה של עורך דין (גורניצקי) שמבדיקותיו עד עכשיו לא עלה שקרה אירוע שוחד". חצי שעה לאחר מכן, על-פי התרשומת, עו"ד קטן מצטרף לשיחה וכועס על המחשבה שיש צורך בגילוי לרשויות.

באותו יום התקיימה ישיבה נוספת בדירקטוריון החברה, שאליה זומנו רובין ועו"ד דוד ליבאי. האחרון פרס בפני משתתפי הישיבה את חוות-דעתו, שלפיה אין חובת דיווח של החברה למשטרה אולם ייתכן שישנה חובה על-פי דיני ניירות ערך.

רובין אמר בישיבה כי החברה תדרוש במסגרת הגישור עם סקף הבהרה כי אין מדובר בתשלום דמי שתיקה, והוא לא יחויב לשתוק בכל מקרה, והתשלום יהיה אך ורק בגין דיני עבודה וללא קשר לטענותיו לשחיתות.

על-פי התרשומת, רובין מסר חוות-דעת שההסתברות שהטענות של סקף נכונות אינה גבוהה מאוד. על בסיס המצג הזה, ניתנה חוות-דעת של עו"ד אברמי וול שאם כך, אין חובת דיווח. בתרשומת נכתב כי רובין אמר "אין חובת דיווח - לא לפי תקנות דוחות תקופתיים ולא לפי דיווחים מיידיים".

בתרשומת שהגיעה לידי גלובס, נכתב כי "גם עורכי הדין ממשרד גורניצקי עדכנו ביום 24/8/2017 ושוב באמצעות החברה ביום 28/8/2017 כי הבדיקות בשלבים מקדמיים ונכון למועד העדכון אין ראיות התומכות בהאשמות התובע... מצגי החברה ועורכי הדין כי בשלב זה הבדיקה הפנימית שהם עורכים הינה בשלב ראשוני ונעשית רק לצורך משנה זהירות".

בישיבה מה-28 לאוגוסט 2017, אמר עמית שגב, המשנה למנכ"ל שיכון ובינוי דאז בעניין חובת הגילוי כי הוא "לא רוצה מיילים בנושא. נדבר בטלפון". מספר ימים לאחר מכן, ב-30 באוגוסט, התקיים דיון נוסף בדירקטוריון בנוגע ל"פרויקט סרנגנטי".

הדיון עסק בשאלה אם יש חובת דיווח של החברה לרשות ניירות ערך. עו"ד אברמי וול ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון מסר את חוות-דעתו כי אין חובת דיווח, זאת מאחר שאין מדובר במידע מהותי בשל ההסתברות הנמוכה של נכונות הדברים. זאת, בהתבסס על הממצאים העובדתיים של רובין.

כדי לפתור את המשבר, ניהלו רובין וסקף ניהלו גישור חשאי אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. היא הבהירה כי היא לא מוכנה לגשר בין הצדדים אלא אם החברה תדווח על העניין לרשויות. רובין טען כי הגורם הרלוונטי לדיווח היא התביעה השווייצרית ולא המשטרה הישראלית. זאת, כיוון שהחברה הבת שפועלת באפריקה מאוגדת בשווייץ. רובין עדכן את התובע השווייצרי שיש חשד להתנהלות לא תקינה בחברה, והבטיח להציג בפניו את הממצאים של חקירה בלתי תלויה עד סוף הרבעון הראשון של 2018.

"נשארו ספקות"

החברה הכחישה בתוקף את טענות סקף. לטענת החברה ובכיריה, סקף הוא שקרן, רמאי, זייפן ואף גנב חצי מיליון דולר מהחברה. לאור זאת, מעניינת התרשומת שהגיעה לידי "גלובס".

בנובמבר 2017 אמר רובין כי החומרים של סקף שבמשרדו ראו ושמעו "לא היו מהנים והיו אפילו מענים", וכי הוא צופה שהפשרה תסתיים בתשלום של 1-4 מיליון שקל. בתרשומת אחרת מינואר 2018, עדכן רובין אודות הגישור. "לא בלתי סביר שייסגר סביב ה-5-6 מיליון, אם ייסגר... הוא רוצה גם סוג של מכתב המלצה, גובש נוסח מסויג". כלומר, רובין מעדכן כי סביר שהחברה תשלם לסקף סכום הגבוה ממה שהוא תבע ואף תעניק לו מכתב המלצה. זאת, למרות הקביעה הקודמת של רובין שהתובע בעייתי בעדותו ושהעניין לא מחזיק מים, ולמרות טענות החברה נגד סקף.

רובין, באותה פגישה, הסביר את הנימוק לתשלום. "שווה תשלום כדי לא להשאיר חרב מתהפכת מעל ראשנו.. הכל אני מספר תחת חיסיון וסודיות... במשפט הוא היה מקבל הרבה פחות ממה שהוא רוצה", אמר.

בפגישה אמר רובין, "אנחנו קיימנו תשאולים כמה ימים לאחר הצגת הטענות. התשובות היו שלא היה מעולם, שהתובע זייפן ורמאי... מצד שני, העובדה שהוא רמאי ושקרן, אינה בהכרח הוכחה שמה שהוא אומר, אינו נכון. הרושם של המתשאלים היה טוב. ואלמלא חזינו, שמענו וראינו מה שהתובע הראה לנו אך לא השאיר לנו, היינו רגועים. אבל מה ששמענו, ראינו וכו' השאיר אצלנו ספקות". אולם למרות שמשרדו של רובין חזה בחומרים של סקף המוכיחים לכאורה את תרבות השוחד, לא בוצע דיווח על-ידי החברה לרשות ניירות ערך על החשדות החמורים.

ב-12 בפברואר 2018, שבוע לפני תחילת החקירה הגלויה של המשטרה ורשות ניירות ערך, מתקיימת תרשומת פנימית שנערכת על-ידי המשרד המבקר של החברה. בתרשומת עדיין מצוין כי "טענת החברה: לא היה ולא נברא, וגם אם כן זה לא מהותי, ולכן אין גילוי. אין היסטוריה בעבר לשחיתות ואין תביעה על רקע זה".

האם החברה אכן האמינה שלא היה ולא נברא? ובכן, יובל דגים נכנס לתפקידו כמנכ"ל שיכון ובינוי באוקטובר 2017. על-פי עדות שהתקבלה במשטרה, בינואר 2018 דגים קידם פרויקט למכירת החברה הבת שפועלת באפריקה לאחר שהתוודע לתביעה של סקף. עודד סתר, לשעבר בכיר בשיכון ובינוי, סיפר בעדותו במשטרה כי "יובל אמר שהראו לו בבואו לקבל את התפקיד, הוא ידע שיש את התביעה של שי (סקף) באפריקה, ושהוא קיבל החלטה ששם הוא לא עובד כמנהל".

לאחר שהתפוצצה הפרשה, וכאשר אחד מרואי החשבון שעסק בביקורת של החברה הזכיר בחקירתו את חוות-הדעת של רובין כטענת הגנה, השיב לו חוקר רשות ניירות ערך: "איך אמר לי פעם מישהו? בשביל כסף נותנים כל חוות-דעת".

ניגוד עניינים

תמיהה נוספת שעולה מתוך החומרים היא מדוע עו"ד רובין איפשר ליועץ המשפטי של שיכון ובינוי עו"ד קטן להמשיך לרכז את העיסוק בתביעה ובטענות לשוחד. זאת, חרף העובדה כי בתביעה של סקף נטען כי עו"ד קטן הוא האחד האנשים שגיבה את תרבות השוחד השורשית וחובקת העולם של שיכון ובינוי. הטענות הקשות נגד קטן עצמו לכאורה העמידו אותו במצב של ניגוד עניינים מובנה. כזכור, בחודש שעבר החליטה הפרקליטות להעמיד את קטן לדין בכפוף לשימוע.

חוקרי רשות ניירות ערך שטיפלו בתיק סברו כי קיים חשד להתנהלות לא תקינה מצד עו"ד רובין אולם בסופו של דבר הוחלט שלא לבדוק את העניין בשל המורכבות הראייתית, הצורך להתגבר על חיסיון עו"ד-לקוח והחשיבות להתמקד בליבת התיק ולא להתפזר לכיוונים רבים מדי.

מעו"ד רובין נמסר בתגובה: "בהינתן שהנושאים הנ"ל הם כולם חסויים תחת חסיון עו"ד-לקוח, לא יהיה זה נכון להתייחס אליהם".