בפייסבוק טוענים לשוויוניות אך בפועל סותמים את הפה לנשים

לאחרונה אנו עדים לכך שפייסבוק מחליטה יותר ויותר להוריד פוסטים של נשים שמספרות על אלימות מינית, ואף לחסום את כותבות הפוסט • בעמדת פייסבוק אין סימטריה, רק המשך ניסיון האיזון למראית-עין שהוא תולדה של חברה מפלה

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: רויטרס ReutersTV
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: רויטרס ReutersTV

בחודשים האחרונים נמחקות תגובות בפייסבוק ונחסמות משתמשות שכותבות בו בטענה שהפרו את כללי הקהילה ונהגו בבריונות או כתבו הכפשות על מיעוט שמוגן בפייסבוק. המשותף לכל הכותבות האלו הוא שהן נוהגות לכתוב על פגיעה של גברים בנשים וכולן שייכות לקהילה הפמיניסטית ועוסקות באונס, הטרדה מינית, אלימות ורצח נשים. הן נחסמות ונמחקות, מושתקות וממושטרות לפעמים תוך דקות בגלל סטטוסים שכוללים לעתים קרובות חוויות אישיות בגוף ראשון ולעתים קרובות יותר, כתיבה כללית על האפליה והאלימות כלפי נשים.

בזמן האחרון נדמה כי אפילו הפסקה שכתבתי כאן מספיקה כדי להיחסם בפייסבוק, כיוון שהיא מכלילה נגד אוכלוסיית מיעוט- גברים.

לא הייתי יודעת על התופעה הזאת לולא הייתי חשופה בפייסבוק לפיד מאוד מסוים וראיתי איך בתחום הקטן והצר הזה פייסבוק התחיל לפעול ביד קשה ודורסנית.

נכון, זו אחריותה של פייסבוק למנוע שיח אלים, גזעני או משתלח אישית בתוך הפלטפורמה אבל העוול זועק לאור ההשתלחות הפראית בשירה איסקוב ועדי גוזי שנבחרו להשיא משואה משותפת בהר הרצל ביום העצמאות. לבקר את הבחירה מותר אבל פייסבוק התמלא במניפסטים מרושעים שטוענים שאביעד משה הוא הקורבן, האשימו את איסקוב אישית בניסיון הרצח, הצדיקו אלימות כלפיה וכלפי נשים אחרות ובנשימה אחת כינו ארגוני סיוע לנשים במעגל האלימות ארגוני טרור, ארגוני שנאה ואף היה לי העונג לקבל צילומי מסך שמשווים פעילות בתחום להיטלר ולגבלס.

השיח כלפי גרושות, במיוחד בתוך קבוצות סגורות, גם הוא יצא מכלל שליטה עם קללות, איומים ברצח ובאלימות כלפי האקסית, הבעת צער על כך שאיסקוב שרדה כדי "למרר לאביעד את החיים" וכינויים כמו "עלוקות", "טפילות", "מוצצות דם", "מטונפות", "שרמוטות", "זונות" ועוד ועוד. התגובות לא דווחו ולא הוסרו. מסתבר שגרושות אינן קבוצת מיעוט שמוגנת על ידי פייסבוק.

ולא, אין סימטריה. במקום ששיח חושף עוולות ומאיר נקודות חשוכות יש מקום גם לחוויות בגוף ראשון אך לא להסתה לרצח ולאלימות. אין סימטריה במקום שבו כתיבה על המנגנון הפטריארכלי יכולה להתיש או לעצבן או להוציא להפגין והודעות השטנה שמשוות גרושות לחיות טפילות מוציאות מקבוצות סגורות גברים שטופי שנאה שמשחיתים רכב של האקסית ומורחים עליו חומר שיכול לגרום למותה ומקבלים מאות תגובות שמצדיקות את המעשה ומשבחות את הגרוש ש"לא שתק לה".

אין סימטריה בתרבות שבה יש "גרושה נקמנית" כמושג אך אין "גרוש נקמן" למרות העובדה שעשרים ומשהו גברים רוצחים כאן נשים בכל שנה, כי הם חשבו שזה לגיטימי להעניש אותן. לא, הן לא נרצחות מעצמן.

מדובר במהלך מתוכנן של קבוצות גברים אלימים שקוראים לדיווח מסיבי על פרופילים ועל תגובות שמלמד את האלגוריתם של פייסבוק שהודעות המדברות על האלימות של גברים כלפי נשים הם שיח שנאה וכי גברים הם אוכלוסיה הסובלת משיח אלים כלפיה ברשת.

במובן מסוים זו רתימה של פייסבוק למחוק שיח עובדתי ולהעלים אותו ולתעדף על פניו פייק ניוז והמצאות, התקרבנות ואלימות פטריארכלית בחסות של נאורות ומאבק בבריונות.

גברים אונסים נשים, מכים אותן ורוצחים אותן בישראל ובעולם כל יום ובכל שעה. התעלמות מהעובדה הזו לא תאפשר ריפוי או תיקון, שיקום הקורבנות והפסקת האלימות האמיתית שהיא אינה לכתוב על זה בפייסבוק.

האו"ם, ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף, אמנסטי ונאט"ו, כולם גופים שמגבים את הטענות האלו ורק צוקרברג סבור שלהכיר בהן זוהי בריונות.

בעמדה שפייסבוק נוקט אין סימטריה, רק המשך ניסיון האיזון למראית-עין שהוא תולדה של חברה מפלה, מיזוגנית ומוטה שמעלימה עין משנאת נשים ומנרמלת אותה, אבל מזדעזעת מהכללות כנגד גברים ולא מסוגלת לסבול פגיעה בכבודם הקולקטיבי. זה משתקף בהטיה של האלגוריתם ובהלך הרוח של הבודקים. בכך שפייסבוק טוענת לשוויוניות היא סותמת את הפה לנשים שמדברות על האלימות נגדן ורוצות להוציא אותה לאור, אבל האור הזה כנראה מפריע שם למישהו בעיניים, צוקי מעדיף בהרבה את החושך.

הכותבת היא מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית