חשד להברחת נכסים, בקדייטינג ועדות שקר: בית המשפט באנגליה חשף את השיטות של אליעזר פישמן ומשפחתו

בית המשפט הגבוה לנושאים כלכליים באנגליה קבע בימים האחרונים כי איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן הקים מבנה חברות זרות שמטרתו להסתיר נכסים שברשותו. זאת, דרך החזקת המבנה על ידי אזרחים זרים כאנשי קש. בית המשפט קבע כי אין נכסים ידועים בידי החברה.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים הסתירו הלוואות שלקחו בסכום של 800 אלף יורו שקיבלו מהחברה שהיום בבעלות אנשי הקש בכך. בית המשפט קבע כי הילדים חתמו בשנת 2019 על מסמכי הלוואה תוך שינוי התאריך (תארוך התאריך) של ההלוואה המקורית. נקבע כי תארוך מועד ההלוואה נועד ליצור מצג מטעה.

לאור קביעות אלו, מבנה ההחזקות שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה" ושהינו בלב המחלוקת, יועבר לטובת קופת פשיטת הרגל.

בית המשפט קבע כי "העסקה נעשתה על מנת להסתיר נכסים. בהיעדר ראיות לנכסים שהוחזקו בידי החברה האנגלית או הגרמנית ביום העסקה, אז היתה כוונה להסתיר את הבעלות, עולה כי ההסתרה המיועדת נועדה לצורך נכסים שיועברו לחברות".

ההחלטה ניתנה לאחר הליך בן שלוש שנים שהתנהל באנגליה על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל ממשרד עורכי הדין שבלת, להעברת זכויות מבנה ההחזקות לקופת פשיטת הרגל. הנאמן ניהל חקירה מקיפה וחוצת גבולות במטרה לאתר נכסים שהבריח פישמן והפעיל לשם כך את חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב. בעקבות ממצאי החקירה הגיש עו"ד בנקל את התביעה באנגליה למתן צו הצהרתי להעברת מבנה החזקות שהוקם עבור פישמן לקופת פשיטת הרגל.

עוד נקבע כי ילדיו ענת מניפז, אייל פישמן ורונית פישמן-אופיר, כשבראשם מניפז - שינו תאריך חתימה על הסכם הלוואה כדי להסתיר את נכסי החברה שהוחזקה עבור אביהם, בכך שחתמו בדיעבד על הסכם ההלוואה.

פישמן לא העיד במשפט, לאחר שנטען כי אינו יכול להעיד בשל מצבו הרפואי. מי שכן העידו היו הבת מניפז, הנאמן עו"ד בנקל, והבעלים של בלאק קיוב ד"ר אבי ינוס.

כך בוצעה הסתרת נכסיו של פישמן

לפי קביעת בית המשפט האנגלי, דמות מפתח מרכזית מאחורי הסתרת מבנה החברות הוא מרכוס ריסה, עו"ד גרמני בשנות ה-60 לחייו ואיש אמונו של פישמן. עו"ד ריסה הקים מבני החזקות שנועדו להסתיר נכסים ואת זהות בעליהם, הוא היה מעורב במשך שנים בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת איש העסקים הישראלי היה הלקוח היחיד שלו.

בית המשפט קבע כי עו"ד ריסה; אוליבר קריידר, אזרח גרמני ובעל קשרים ענפים עם פישמן ומשפחתו; ושלמה כץ, אחיינו של פישמן המתגורר בברלין שנים רבות - היו אחראים למבנה ההחזקות שנועד להסתיר את הנכסים של פישמן.

בהחלטתו תיאר בית המשפט דברים שאמר ריסה לסוכן בלאק קיוב. בין היתר, אמר ריסה כי למרות שפישמן הוכרז פושט רגל, בפועל נותרו בידיו נכסים בשווי של כ-20 מיליון אירו, שבהם עו"ד ריסה המשיך לטפל עבורו. עוד אמר עו"ד ריסה כי בני משפחת פישמן מסתירים נכסים בשווי של 20-30 מיליון אירו, אך נמנעו מלעשות בהם שימוש, וזאת בשל פעולות שננקטו על ידי הנאמן לנכסיו של פישמן. 

בית המשפט האנגלי מתאר בהחלטתו כיצד הוחזק מבנה החברות על ידי פישמן. לפי ההחלטה, מירלה ילנה הלבט, אזרחית רומניה בשנות ה-30 לחייה המתגוררת בספרד נרשמה כאשת קש - כבעלים ודירקטורית יחידה בחברת ההחזקות "איסט ווסט אנגליה". החברה הוקמה בספטמבר 2016, והלבוט עמדה בראש מבנה החברות. הלבוט החזיקה את החברה עבור בן זוגה, ויליבאד דיקאוטשיץ', אזרח גרמני המתגורר עימה בספרד והוא החזיק עבור פישמן כפי שנקב עבהחלטת בית המשפט.

מספר חודשים לפני שניתן צו כינוס הנכסים לפישמן, וחודש לאחר פתיחת "איסט ווסט אנגליה", קיבלה האחרונה בחינם את מניותיה של "איסט ווסט גרמניה", המאוגדת בגרמניה. החברה הגרמנית הוחזקה עד אותה עת על ידי ילדיו של פישמן, קריידר ואיש עסקים ישראלי בשם יוסף שטיינמן.

ילדיו של פישמן ושותפיו העסקיים לוו מאות אלפי אירו מ"איסט ווסט גרמניה". בית המשפט קבע כי על מנת למנוע את החזר ההלוואות, הם תיעדו תאריכים מאוחרים להסכמי ההלוואה בדיעבד (Back Dating). זאת, על מנת לייצר מצג שווא - הן בפני הנאמן בנקל והן בפני בית המשפט האנגלי - שלפיו לא ניתן לדרוש את פירעון ההלוואה בעת הזו.

המימון של הבת: "עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה"

בית המשפט קבע כי ענת מניפז, עורכת דין במקצועה, העידה עדות שקר במסגרת חקירתה נגדית כאשר הוצגו לה נסיבות עריכת הסכמי ההלוואה. שטיינמן שהיה שותף בחברה והתבקש לחתום על מסמך ההלוואה עם תאריך מאוחר להלוואה, סירב לעשות זאת. "לא יכולתי לקבל את עדותה (של מניפז, נ' ש') בנושא", קבע השופט. "מצאתי שהיא שינתה את התאריך על הסכם ההלוואה ומצאתי גם שהיא הייתה צריכה להבין כי היא מסרה עדות שאינה אמת לבית המשפט וכי עליי להתייחס אליה כאל עדה לא מהימנה".

אחת הראיות שחיזקו את החלטתו של השופט היא כי בתו של פישמן מימנה את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך האנגלי עוד משלביו המוקדמים, וכי לצורך כך הושקעו על ידה, כך לפי גרסתה, מאות אלפי לירות שטרלינג. מהחלטתה לממן עלויות של הליך משפטי שהיא אינה צד לו, הסיק בית המשפט כי היא בעלת אינטרס כלכלי בהליך האנגלי.

ביהמ"ש קבע כי השילוב של תזמון ביצוע עסקת מכירת מניות החברה הגרמנית לחברה האנגלית סמוך למועד מתן צו הכינוס, העניין הרב שבני משפחת פישמן גילו בהליך, וכן העובדה שמניפז בחרה לממן את הגנת הנתבעים במסגרת ההליך - מעידים כי אותו צד שלישי שעבורו הוקם מבנה ההחזקות (שבו מחזיקה חברת "איסט אנד ווסט אנגליה") הוא פישמן.

בית המשפט קבע עוד כי לא ניתן להסתמך על עדותם של הלבט, דיקאוטשיץ ומניפז. "דיקאטושיץ' קיבל תשלום מעו"ד ריסה ומקריידר על מעורבותו בעסקה. מצאתי שהעסקה תוכננה על ידי כץ, רוסה וקריידר", נקבע.

בית המשפט קבע כי פישמן פעל להסתרת נכסים מהנאמן באמצעות מבנה ההחזקות: "אני קובע כי דיקאטושיץ' החזיק את הזכויות בחברת איסט אנד ווסט אנגליה וגרמניה מטעם פישמן". והוסיף כי "המשמעות המשפטית היא כי גב' הלבט החזיקה את הזכויות של דיקאטושיץ' והוא החזיק עבור פישמן".

אחת הראיות המרכזיות בהליך באנגליה היו תמלילי שיחות של סוכן בלאק קיוב עם עו"ד ריסה. על בסיס השיחות קבע ביהמ"ש, כי ריסה הקים בעבר מבני החזקות שנועדו להסתרת נכסים, תוך טשטוש זהות בעלי הנכסים האמיתיים; כי ריסה היה מעורב במשך שנים רבות בעסקיו של פישמן ובתקופה מסוימת היה איש העסקים הישראלי הלקוח היחיד שלו; וכי פישמן המשיך להיות לקוח של עו"ד ריסה לאחר הכרזתו כפושט רגל והמשיך לפעול בענייניו גם בשנת 2018.

איך ישליך פסק הדין על הליך פשיטת הרגל בישראל?

פסק הדין האנגלי ישפיע בצורה ישירה על ההכרעה בערעור התלוי ועומד בבית המשפט העליון שהגיש הנאמן עו"ד בנקל נגד הסדר הנושים שאושר לבני משפחת פישמן.

הקביעות של בית המשפט האנגלי יקימו אפשרות לנאמן לפתוח בהליכים נוספים כדי לנסות ולאתר נכסים שבידי מבנה ההחזקות. בנוסף, הממצאים שנקבעו מהווים הפרה של החובות הקיימות לפי פקודת פשיטת הרגל מצידו של פישמן, בהן העלמת נכסים מפני הנושים והסתרת מידע מהנאמן, אשר קיימת סנקציה פלילית בצידן.

הנאמן עו"ד יוסי בנקל הגיש היום (ב') הודעה לשופטת לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת בית המשפט באנגליה. "הלכה למעשה פסק הדין בהליך האנגלי מאשש את טענות הנאמן במסגרת בקשת הנאמנות, לפיהן עסקינן בחייב חסר תום לב באופן מובהק, אשר בעוד מן העבר האחד יצר מצג שווא, לפיו הוא נכון לשתף פעולה בכל עניין וכי נכסיו פרוסים בפני הנאמן, הרי שמן העבר השני הוא פעל ופועל באופן שיטתי, באמצעות נאמנים ואנשי קש זרים וישראלים, במטרה להסתיר ולהבריח נכסים מנושיו", כתב הנאמן. עוד הבהיר כי בכוונתו "בעתיד בקשות נוספות, בתיאום עם הכונס הרשמי, לצורך איתור נכסיו המוכמנים של החייב, ומיצוי הדין עם הגורמים שסייעו לו בכך".

הדיון בהליך קבוע לשופטת עבודי ליום רביעי הקרוב ה-7 באפריל. במקביל, לדיון תתייצב לראשונה יעל פישמן, פרודתו של אייל פישמן, בנו של אליעזר פישמן, שביקשה להצטרף כצד בהליך פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של פישמן האב. "להליכים בתיק זה השלכה על חלוקת הרכוש בין מר אייל פישמן לבין המבקשת", כתבה עו"ד יהודית מייזלס מומחית בדיני משפחה המייצגת את יעל פישמן במסגרת בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

תגובת אליעזר פישמן וילדיו

"כל מי שקורא את פסק הדין שניתן באנגליה מבין מיד שמדובר ב"ניצחון פירוס" של הנאמן ושההליך לא הניב דבר לקופת הנושים. פסק הדין מעביר לידי הנאמן מניות של חברה אנגלית, המחזיקה במניות של חברה גרמנית, המחזיקה גם היא במניות של תאגיד גרמני אחר. בית המשפט קבע פוזיטיבית, שאין בחברות אלה נכסים ושלא היו בה נכסים המוחזקים עבור מר פישמן - לא לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל של מר פישמן ולא לאחר מכן . למעשה, בית המשפט קבע שבחברות הללו אין כלל נכסים, למעט חובות של בעלי המניות הקודמים אשר לגביהם קבע בית המשפט פוזיטיבית שהם לא שייכים ולא היו מעולם שייכים למר פישמן.

"בית המשפט גם קבע שהנאמן לא הביא ראיה כלשהי, המצביעה על כך שמר פישמן בנה אי פעם מערך של חברות על מנת להסתיר נכסים כלשהם מנושיו. במאמר מוסגר נציין שהנאמן הגיש בעבר תביעה לגבי נכסים כאלה בגרמניה, אשר נדחתה .

"על אף שבית המשפט קבע שאין בחברה נכסים. על אף שבית המשפט לא קבע שקיים הסכם כלשהו בין הנתבעים (אזרח גרמני ובת זוגו) לבין מר פישמן (או אפילו שמר פישמן הכיר את הנתבעים); ועל אף שבית המשפט עצמו אומר שמדובר בטענה מוזרה קבע בית המשפט שעל הנתבעים (האזרח הגרמני ובת זוגו) להעביר את החברות לעו"ד בנקל, משום שהוא סבור שחברות אלה נרכשו על ידי הנתבעים על מנת שבעתיד הן יקלטו לתוכן נכסים עבור מר פישמן. קביעתו זו נבעה בעיקר מכך שהוא הגיע למסקנה שהנתבעים רכשו את החברות משום שהם רצו להסתיר דבר מה; משום שהנתבעים לא הסבירו מה הם רצו להסתיר; ומשום שהנתבעים לא הביאו עדים אחרים שיכולים היו לשפוך אור על העובדות; לכן, העדיף בית המשפט את האפשרות שאותו דבר מה שאותו רצו להסתיר הנו קשור במר פישמן. יצויין, כי לא זייפנו מסמך כלשהו.

"לדעתנו פסק הדין הינו שגוי ועדיין ניתן לערער עליו. כך או כך, גם אם פסק הדין יוותר על כנו, אין בו כדי להועיל לקופת הנושים מאחר ואין בפסק הדין שום קביעה שמר פישמן מחזיק נכסים כלשהם שאינם ידועים לנאמן; ואין בפסק הדין קביעה כלשהי שהנתבעים ו/או מאן דהוא אחר מחזיקים עבור מר פישמן נכסים כלשהם. להפך: נקבע מפורשות שלא הובאו ראיות לכך שקיימים נכסים כאלו".

עו"ד יוסי בנקל  מסר בתגובה לדברים כי "בית המשפט באנגליה עשה מלאכתו נאמנה ואישר בפסק דין מפורט ומעמיק את שטענתי כל הדרך, כי אליעזר פישמן וילדיו עשו כל שלאל ידם להסתיר חלקים מנכסים, מהישג ידם של נושיו".

גילוי מלא: אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון גלובס.