העסקים שחיים כדי לקבל מענק ויהפכו ל”זומבים”

דוח בנק ישראל מפזר את התעלומה סביב הגידול בכמות החברות במשק ב-2020, אבל מזהיר התנפחות במספר החברות שנשענות על "הנשמה מלאכותית" של הממשלה

חברות ריקות
חברות ריקות

הדוח של בנק ישראל מתייחס גם לשאלה אם התמיכה הכלכלית שתמכה בעסקים תרמה להיקף חברות זומבי - חברות בעלות ביצועים נמוכים שממשיכות לפעול בשוק הודות ל"הנשמה מלאכותית" תוך גלגול החובות שלהן.

הסיוע לעסקים מעלה את החשש כי הגישה ל"כסף קל" והקצאה מוטה של האשראי גרמו לשימור ואף להתעצמות תופעת חברות זומבי.

על פי הנתונים, 12% מהעסקים בישראל - 68,766 במספר, רשמו ביולי-אוגוסט ירידה של המחזור בשיעור של 80% ומעלה לעומת התקופה המקבילה ב-2019, ואף כי הם לא נסגרו רשמית, ההסתברות שלהם להיסגר כנראה עלתה במידה ניכרת.

 
  

המסקנה של בנק ישראל היא, שתופעה של חברות זומבי ערב המשבר נאמדת על כ-7% מכלל העסקים הפעילים. סביר להניח, ובדומה להתפתחויות במדינות רבות אחרות, שמספרן עלה בעקבות משבר הקורונה. יחד עם זאת, בנק ישראל סייג באמירה שיכול להיות שחלק מתהליך זה הוא טכני - בעצם מדובר בעסקים בני קיימא שחווים זעזוע גדול, אם כי זמני בטבעו.

נתונים אלו של הבנק שונים מנתוני סגירת העסקים שמפורסמים על ידי רשות המסים, שעל פיהם במחצית הראשונה של שנת 2020 נסגרו כ-9,000 עסקים בלבד - נתון נמוך ב-33% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, מספר העסקים שנפתחו במהלך התקופה הסתכם ב-17,928. מעבר לכך, מספר הבקשות לפשיטת רגל עלה ב-2% בלבד ב-2020 - הרבה פחות ממה שניתן היה לצפות במיוחד נוכח התיקונים לחוק חדלות פירעון שהפכו את הליך הבקשה לפשיטת רגל מסודר ומהיר יותר.

איך זה ייתכן? הסבר אפשרי לממצא זה לפי בנק ישראל הוא שבעלי עסקים המעוניינים להימנע מתשלום ההוצאות הכרוכות בהפעלת עסק ועם זאת לשמור על זכותם לקבל את הסיוע שהמדינה מעניקה באמצעות רשת הביטחון לעסקים, מפסיקים את פעילותם הכלכלית ללא סגירה רשמית של תיקיהם ברשות המסים. מנגד, מציינים בבנק ישראל כי שיעור העסקים שמצבם הורע (פגיעה זמנית של 80% במחזור) עלה משמעותית בחצי השנה הראשונה של 2020.