האישה חתמה על הסכם ממון ואז ביקשה לבטלו. מה קבע ביהמ"ש?

הסכם ממון הוא דרישה לגיטימית כאשר בין הצדדים יש פערים כלכליים משמעותיים, אך מומלץ לא לעצום את העיניים בפני ההשלכות של הסכם הפרדה רכושית מוחלטת לאחר שנות נישואים ארוכות, כאשר הפער בין בני הזוג רק יגדל

הסכם ממון / צילום: Shutterstock, Africa Studio
הסכם ממון / צילום: Shutterstock, Africa Studio

את עומדת שבועות ספורים לפני האירוע הגדול, ההזמנות כבר נשלחו, ההתרגשות עצומה, וכך גם ההורמונים הגועשים, משום שבנוסף לכל את גם בהריון, ואז הוא שולף הסכם ממון ומודיע לך חגיגית שאם לא תחתמי עליו, הנישואים לא יתקיימו. זו הסיטואציה שתיארה אישה בהליכי גירושים, בניסיון לשנות את הסכם הממון עליו חתמה, ואשר מכוחו היא נאלצת לוותר כעת על כל זכות ברכוש הרב שנצבר על שם הבעל.

בין בני הזוג היו פערים כלכליים עצומים עוד קודם לנישואים, והסכם הממון, אותו ערכו לבקשת הבעל, כלל הוראות בדבר הפרדה רכושית לפני, במשך ולאחר הנישואים, כך שכל צד נשאר עם הזכויות והכספים הנצברים על שמו בלבד, ללא כל שיתוף. המשמעות הייתה כמובן שמירת הפער הכלכלי בין הצדדים לטובת הבעל, אך הוא עדיין חשש לרכושו והיסס אם להתחתן.

מחשש ל"רגליים קרות" מצד הבעל, שלחה לו האישה מכתב הרגעה, בו כתבה: "זה ממש לא פשוט לבטל הסכם ממון, וזה גם הגיוני, כי אחרת כל הסכם כזה היה שווה לפח... אתה רואה שאתה מוגן בכל דרך וצורה שהיא, ושאני לא יכולה סתם ככה להחליט שלא בא לי לכבד את הסכם הממון... אני לשנייה לא התנגדתי לחתום על הסכם ממון, מהסיבה הפשוטה שממילא לא הייתי לוקחת דברים שלא מגיעים לי, גם אם לא היה הסכם". 

ייתכן כי בעת שהאישה כתבה דברים אלה טרם הנישואים, היא אכן האמינה שכאישה עצמאית וחזקה בפני עצמה, היא לא תזדקק לדבר מהבעל, אך שבע שנים ושני ילדים מאוחר יותר, עת עמדו הצדדים בפני גירושים, היא הבינה שעשתה מקח טעות, שכן לא זאת בלבד שלא צברה רכוש, אלא שהפערים בין הצדדים רק העמיקו.

בפני האישה עמדו שתי דרכים משפטיות כדי לנסות לערער על השלכות הסכם הממון: האחת היא לעתור לביטולו בטענות של כשלים בעריכתו או בחתימתו; והאחרת לנסות לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה לצדדים כוונה להפרדה של הכנסותיהם השוטפות, מאחר שאלה לא קיבלו התייחסות מפורשת בלשון ההסכם.

חשוב להבין כי בכל מקרה הסיכויים של שתי הטענות להתקבל הם נמוכים, ונדירים ביותר הם המקרים בהם בית המשפט מתערב בהסדרים חוזיים ברורים שערכו אנשים בגירים ובעלי כשירות משפטית. עם זאת, הטעות הקריטית יותר שעשתה האישה במקרה זה, הייתה ש"ליתר בטחון" היא הלכה על שתי הטענות גם יחד. מצד אחד האישה טענה כי הבעל החתים אותה על "הסכם עבדות", המנשל אותה מכל זכות המגיעה לה; ומצד שני היא טענה כי לפי הבנתה, ההסכם מקנה לה זכויות בכספים השוטפים שהרוויח הבעל מאז נישאו.

"תביעה זו חושפת את הקלות הבלתי נסבלת שבה מחליט בן זוג להגיש תביעה חסרת כל סיכוי מתוך מניעים זרים, לרבות ניסיון 'לשפר עמדות' לקראת פירוד", כתב השופט בזעם כאשר דחה את התביעה, שהרי אם ההסכם מקנה לאישה זכויות - ודאי שלא ניתן לטעון כי הוא דרקוני ומקפח כלפיה.

הלקח אינו להימנע מחתימה על הסכם ממון טרם הנישואים, שכן מדובר בדרישה לגיטימית כאשר בין הצדדים יש פערים כלכליים משמעותיים, אולם מומלץ גם לא לעצום את העיניים בפני ההשלכות של הסכם הפרדה רכושית מוחלטת לאחר שנות נישואים ארוכות, כאשר הפער בין בני הזוג רק יגדל.

אין חובה שבן זוג שנכנס לנישואים ללא רכוש ייצא מהם "רק עם הבגדים לעורו", ובמקרים כאלה נהוג ומקובל לקבוע בהסכם הממון זכויות או כספים שאותם יקבל בן הזוג בעת פירוד, ביחס התואם את מספר שנות הנישואים או את מספר הילדים. 

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה