קשישים | דעה

ישראל חוגגת עצמאות אבל עבור רבים מאזרחיה הוותיקים השנה הייתה קשה במיוחד

מיד עם פרוץ המשבר הוכנסו כלל אזרחי המדינה מעל גיל 65 לקופסא אחת צפופה: "אוכלוסייה בסיכון" • גם על האזרחים הוותיקים הפעילים ביותר והעצמאיים ביותר, הוטלו המגבלות המחמירות ביותר • הגיע הזמן שגם להם תינתן עצמאות

זוג קשישים הולכים בזמן קורונה עם מסכה / צילום: שלומי יוסף
זוג קשישים הולכים בזמן קורונה עם מסכה / צילום: שלומי יוסף

השנה, תציין מדינת ישראל את יום העצמאות ה-73 שלה. לאורך השנים ידענו מלחמות והסכמי שלום, תקופות של צנע ותקופות של שפע, אסונות לאומיים ושמחות שאיחדו את העם כולו, היו שנים מסעירות, ושנים שקטות ו"משעממות". אבל שנת 2020 בלי כל ספק, תכנס לרשימת השנים ששינו את החיים של כל אזרח ואזרח במדינה. משבר הקורונה גרם לאזרחים רבים לאבד את פרנסתם, לאבד בני משפחה וחברים, לאבד את בריאותם התקינה. הקורונה פגשה בכל האוכלוסיות, בכל המגזרים, בכל הגילים, הדתות והמינים. אבל יש אוכלוסייה אחת שהדבר שנלקח ממנה על ידי המגפה העולמית הזאת, הוא העצמאות שלה - וזו אוכלוסיית האזרחים הוותיקים.

מיד עם פרוץ המשבר הוכנסו כלל אזרחי המדינה מעל גיל 65 לקופסא אחת צפופה: "אוכלוסייה בסיכון". גם על האזרחים הוותיקים הפעילים ביותר והעצמאיים ביותר, הוטלו המגבלות המחמירות ביותר. בני משפחתם הורחקו מהם, הוטלו הגבלות על פעילות חברתית או גופנית מחוץ לבית, ואפילו על פעילות כמו הליכה לסופרמרקט או לקופת החולים, הם התבקשו לחשוב פעמיים. "הגיל השלישי" כפי שאנו מכנים אותו, מביא איתו גם בתקופות של שגרה לא מעט אתגרים. ההתרגלות לשלב חדש בחיים, היציאה לפנסיה, ואפילו הכינוי "אזרח ותיק", עשויה לגרום לקשיים רבים.

ואז הגיע משבר הקורונה ואיתו חוסר הוודאות, הפחד, ההסתגרות. אך בעוד רוב האוכלוסייה יכולה הייתה לבחור אם לעבוד מהבית או מהמשרד, האזרחים הוותיקים נקראו לשבת בבית. ובעוד הכתבות בטלוויזיה דיברו על צעירים שהולכים לקניות בסופר רק כדי לצאת להתאוורר, או קופצים לעשות "ספורט יחידני" בחוף הים תוך הסתכנות בדוח, האזרחים הוותיקים ישבו בבית. וכשאתה יושב בבית, אתה מרגיש את החיוניות בורחת, אתה מרגיש את העצמאות נעלמת מבין האצבעות.

לאורך המשבר כולו פעל המוקד לאזרחים ותיקים, כשלא פחות מ-25 אלף בקשות הובילו לשליחת מתנדב אל בית האזרח הוותיק על מנת לסייע. לפעמים זה סיוע בקנייה של מזון כדי להימנע מעמידה בתור בסופר, לפעמים ברכישת תרופות כדי להימנע מהצפיפות בקופות החולים ובבתי המרקחת, לפעמים סיוע בהוצאה לטיול של הכלב כדי שלא להיתקל בהתקהלויות ברחוב. גם בפניות להתמודדות עם בדידות ראינו לצערי עליה עצומה. מתנדבים של המשרד הגיעו לביקורים קבועים באלפי בתים. אך לחיבוק עם הנכדים או קפה עם הבן או הבת שבאים לביקור אין תחליף, והתמודדות עם הבדידות הייתה קשה לחלקם אף יותר המתמודדות עם מגפת הקורונה. אחרי השנה הזאת, האוכלוסייה הבוגרת כבר לא תיקח זאת כמובן מאליו לעולם.

כעת, עם התקדמות מבצע החיסון והירידה בהיקף התחלואה, אנו עדים גם לירידה בכמות הפניות למוקד האזרחים הוותיקים של המשרד. המוקד ימשיך להיות זמין עבור כל מי שיזדקק לו, אבל הירידה במספר הפניות משמחת אותי מאוד. אני מאמינה שכל שיחה כזו שירדה היא אזרח ותיק שיצא לקניות - בעצמו. שנסע לראות את הילדים - בעצמו. שהלך לבנק - בעצמו. שהצטרף לקבוצת הליכה ביישוב שלו ונזכר כמה שהוא עדיין חיוני ועדיין עצמאי, גם אם נאלץ לשבת שנה שלמה בבית.

כמיליון אזרחים ותיקים חיים היום בישראל. על פי ההערכות הדמוגרפיות, אוכלוסייה זו צפויה לגדול לכ-1.66 מיליון איש ואישה בשנת 2035 והם יהוו 14.5% מכלל האזרחים. לכן, כלים לשילובם בחזרה בשוק העבודה, השקעה בפעילות מניעה בריאותית אשר מסייעת לשמור על רמה תפקודית גבוהה, והנגשת פעילות התנדבותית של אזרחים ותיקים הינה צורך משקי. היא חשובה גם לאזרח הוותיק עצמו ולא פחות מכך, למדינת ישראל.

כולנו נציין השנה את יום העצמאות של מדינת ישראל, אבל את העצמאות הזאת קיבלנו כבר מזמן. השנה, מי שבאמת קיבלו את העצמאות שלהם חזרה, אלו שבאמת צריכים לחגוג "חג עצמאות" - הם ללא ספק האזרחים הוותיקים.

הכותבת היא מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי

צרו איתנו קשר *5988