שי ניצן | פיצ'ר

"ההגמוניה תפרה לנתניהו תיק כדי להפילו? זה כ"כ אידיוטי"

שי ניצן נעלם מהעין הציבורית מאז תום כהונתו הסוערת לפני כשנה וחצי • אולם פתיחת משפטו של רה"מ והתקפות נתניהו על הפרקליטות גורמות לו להשיב אש • בראיון בלעדי לגלובס מודה ניצן כי נתניהו "עשה דברים גדולים לטובת המדינה", אך דוחה את טענות רה"מ כי כתב האישום הוא ניסיון הפיכה שלטונית

עו"ד שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה / צילום: איל יצהר
עו"ד שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה / צילום: איל יצהר

יום העצמאות תשפ"א תופס את פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, במצב רוח דואלי. מצד אחד, הוא נהנה מהזמן שהתפנה לו מאז שסיים את תפקידו בדצמבר 2019, מהשקט בדירתו הצנועה בשכונת רמות בירושלים, מהפנאי שמאפשר לו לקרוא עוד ספר של חיים באר, לצפות בסדרות בנטפליקס, לצאת לטיולים ולבלות עם רעייתו, תמר, וחמשת ילדיו הבוגרים. אבל מאידך, ניכר על ניצן שהוא כבר מתגעגע לעשייה הציבורית בתפקידיו השונים בפרקליטות המדינה ולהיותו בצמתי קבלת ההחלטות.

"יצא לי לקרוא לא מזמן ספר שנקרא 'מאפס למאה' שמספר על צוות לוחמים ביחידת החילוץ של חיל האוויר (669). אני צריך לכתוב ספר שייקרא מ-מאה לאפס'", מתאר ניצן את תחושותיו. "אין ספק שחל בחיים שלי שינוי דרמטי. מאדם שנושא תפקיד 'סופר' תובעני הפכתי לאדם מן המניין שאין לו שום נטל ואחריות".

אבל זה שניצן עזב את הפרקליטות לא אומר שהפרקליטות עזבה את ניצן. כשמסביב ייהום הסער של תחילת שלב העדויות במשפטו של ראש הממשלה, וכשבנימין נתניהו חוזר ותוקף את הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה וטוען שהם תפרו לו תיק כדי להפילו מהשלטון, ניצן לא מוכן לשתוק. "אני לא יכול להשוות את הכוח שלי בתקשורת לכוח שיש לראש הממשלה, אבל לצערי אני כמעט לא רואה דמויות ציבוריות שמתקוממות נגד הטענות המופרכות שלו. זה לא עושה לי כיף גדול, אבל אני חושב שצריך להשמיע קול צלול וברור", אומר ניצן שהיה אחראי על הטיפול בתיק נתניהו.

תיאוריה מופרכת

"יש לנתניהו זכות להגן על עצמו מפני האישומים, אבל זה הכול עניין של מידה", אומר ניצן. "אין לו זכות לקעקע את כל מערכת המשפט ולהגיד שעושים נגדו ניסיון הפיכה שלטונית. התנהלותו היא כמו של בן אדם שנותנים לו סטירה והוא בתגובה מוציא רובה ומרסס את כל הרחוב. אמירותיו הן סרק, אבל אנשים קונים את הדברים המופרכים האלה. חשוב לי מאוד שהציבור יידע את האמת".

ישנה תזה שמוביל העיתונאי אבישי בן חיים ושהולכת ותופסת אחיזה, שלפיה האליטה האשכנזית הישנה, "ההגמוניה", אחראית להעמדתו לדין של נתניהו.
"הוריי עלו לארץ בלי גרוש מסלובקיה ומרומניה וגידלו אותי ואת ארבעת אחיי בדירת שלושה חדרים בשכונת מקור-ברוך בירושלים. אבי עבד בעבודות כפיים בבתי הזיקוק ובתנובה, ואימי גידלה חמישה ילדים ואחר כך עבדה בחנות. כשהייתי ילד מאוד רציתי ללמוד לנגן, אבל לא יכולתי, כי לא היה לנו מספיק כסף. לכן, להגיד 'ההגמוניה' זו תיאוריה מופרכת ומקושקשת. אני מההגמוניה?

"מה שיש כאן זו מדינה שמנסה להתנהל כמדינת חוק, והמתקפות הללו הן על אנשים שמנסים למלא את תפקידם בגלל טעמים אישיים ופוליטיים. הדוגמה הבולטת היא דווקא נתניהו עצמו שעד החקירות שלו הגן על מערכת המשפט ופתאום התחיל לתקוף אותה. מה קרה? פתאום נגלה לו האור? כשנוגעים באדם, אז הוא שולף את כל הקוצים".

ניצן מתריע כי הנאומים של נתניהו נגד הפרקליטות ונגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט "פוגעים בדמותה של ישראל ובשלטון החוק שלה".

לדבריו, "אנשים שמאמינים בנתניהו שומעים אותו, וזה משפיע עליהם. אדם 'רגיל' שעומד לדין שומע שראש הממשלה יוצא נגד התובעת או נגד פרקליט המדינה באופן אישי, וחושב שגם לו זה מותר. זה משנה את כללי המשחק לחלוטין. בסוף, לא רק נתניהו קיים פה, יש מדינה שלמה מסביבו, יש כללים, מגבלות, ריסון עצמי, הכול התפרק כאן.

יש אנשים בפרקליטות שאמרו לי שהנזק שדברי נתניהו גורמים לאמון הציבור במערכת המשפט הוא כ"כ גדול שעדיף היה לא להעמידו לדין.
"אין ספק שיש נזק ישיר של פגיעה באמון הציבור במערכת בגלל אופן המאבק של נתניהו. אולם מנגד, זה שיש לנו אומץ להעמיד לדין ראש הממשלה ולהתמודד עם שחיתות ציבורית ברמות הגבוהות ביותר, מראה שאנחנו מדינה דמוקרטית חזקה ושיש שוויון בפני החוק. זה מקרין על דמות ישראל בעולם. זה תורם למדינה ולחוזקה.

"בסוף, אם היינו נרתעים מלהילחם בשחיתות ציבורית זה היה פוגע במדינה פגיעה קשה. כשיש לך חשדות כאלה ואתה מטייח אותם, זה גורם נזק למדינה, לדמותה ולאזרחיה".

מביטחוניסט לשמאלני

למרות הביקורת החריפה לניצן יש גם דברים טובים לומר על ראש הממשלה. "נתניהו עשה דברים גדולים וחשובים לטובת המדינה - הבאת החיסונים נגד קורונה, למשל. הוא איש מאוד מאוד מוכשר. ושוב, עד לפני שלוש או ארבע שנים הוא הגן על מערכת המשפט ועל שלטון החוק. גם המינויים שלו היו ראויים - מנדלבליט, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך - זה הוא מינה", הוא אומר וחוזר לתקוף: "ופתאום נהיינו מאנשים שראויים למלא את התפקידים הכי ראויים לאנשים פסולים, כוזבים?"

יש מי שטוען שמה שהניע אותך להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה זה שאתה שמאלני.
"כל השנים הקפדתי לשמור את דעותיי הפוליטיות לעצמי. בעבר, בכלל סומנתי כימני, כי בתפקידיי בפרקליטות ייצגתי את המדינה בהרבה מאוד עתירות ביטחוניות. אז, גורמי שמאל יצאו נגדי ותויגתי כביטחוניסט וימני. אחר כך, ברגע שנהייתי אחראי על מערכת אכיפת החוק בהתנתקות והוריתי לחקור רבנים, האשימו אותי פתאום שאני שמאלני. זה היה קשקוש אז, וזה קשקוש היום של נתניהו שאני רוצה להפילו. זה כ"כ אידיוטי. כשנוהל התיק נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, רצינו להפיל את אולמרט?

"החינוך בפרקליטות הוא כמו של רופא מנתח. לא מעניין אותנו אם המנותח ערבי, יהודי ימני או יהודי שמאלני. אנחנו מסתכלים על הראיות כמו שהרופא מסתכל על האיברים הפנימיים של המנותח. השאלה אם טוב או רע למדינה שנתניהו יהיה ראש ממשלה לא רלוונטית".

אולי חלק מהסיבה לטענות האלה היא שהשקעתם משאבים יוצאי דופן בטיפול בתיק נתניהו.
"תיק נתניהו הוא 'סופר' חשוב ומשקיעים בו זמן ומחשבה, אבל צריך להבין שבסוף מדובר בתיק אחד מבין כ-30 אלף תיקים בשנה שהפרקליטות מטפלת בהם. ל-99% מהפרקליטים אין שום קשר לתיק הזה, אבל 99% מהסיקור של הפרקליטות עוסק ב-1% מהעיסוק שלה. כפרקליט מדינה, ברוב הגדול של הזמן לא התעסקתי עם תיק נתניהו אלא עם אלף דברים אחרים שמשפיעים על האזרח יותר מתיק זה".

החופשה והנזק

אני מנסה לברר עם ניצן היכן בכל זאת הוא טעה בתהליך שהוביל להגשת כתב האישום נגד נתניהו. "טעות שעשיתי וגרמה נזק ציבורי לפרקליטות ולמערכת כולה הייתה שאפשרתי לתובעת בתיק, עו"ד ליאת בן-ארי, לצאת לחו"ל במהלך הליך השימוע", הוא מודה. "ליאת עבדה בשנה שלפני כן עבודת פרך והיה לה אירוע משפחתי בדרום אפריקה, ואז נתניהו ביקש להאריך את השימוע. לא ביטלתי לה את החופשה, והרציונל היה שהיא נכחה בחלק העיקרי של השימוע, שהיא רק אדם אחד מתוך צוות גדול של בכירים, ובנוסף העברנו לה כל מילה שנאמרה בשימוע.

"גם ליאת היא בן אדם והגיעה לה החופשה הזו. אבל לא צפיתי את עוצמת הביקורת. ברמת המהות לא נגרם נזק, אבל יש נזק בעניין של נראות. כתוצאה מזה ראש הממשלה יכול לטעון שהכול מכור".

אבל אולי זה מלמד על משהו יותר עמוק - על חוסר היכולת שלכם להפנים ביקורת.
"יהודה וינשטיין (היועמ"ש לשעבר, ח' מ') אמר פעם שהלוואי והיה יכול לשדר החוצה את הדיונים הפנימיים בפרקליטות כדי להראות את ההעמקה, את הרצינות ואת עומק השיקולים. אני לא מקבל את הטענה שאנחנו לא קשובים. זה שקר. זה לא נכון. בוודאי כשמדובר בתיק של ראש ממשלה".

אתה לא טוב בקבלת ביקורת.
"אני לא מסכים. אתם העיתונאים תמיד בפוזיציה של הרשות המבקרת. אנחנו בפוזיציה של 'כל הזמן מותקפים'. יכול להיות שזו דרכו של עולם, אבל הרבה יותר קל לעמוד מבחוץ ולבקר מאשר לעשות, ובטח בנושאים רגישים ומול הדמויות הכי חזקות במדינה".

היה לך כוח עצום ואיתו באה אחריות.
"תפקידנו כרוך בקבלת ביקורת מתמדת, וזה חלק מכללי המשחק. אבל יש לי טענה נגד התקפות שקריות, מתלהמות, שכוללות 'פייק ניוז' ורוצות לקעקע את השיטה. למשל, ההתקפות על בן-ארי ומנדלבליט וגם ההפגנות מול בתיהם. באותה מידה אני גם חושב שלא ראוי להפגין מול הבית של השר אמיר אוחנה. למה ילדיו של אוחנה צריכים לחוש מאוימים? גם לנבחר ציבור מגיעה הזכות לפרטיות בביתו".

אתה מדבר מתוך חוויה אישית.
"בתקופת ההתנתקות ילדיי היו קטנים. יום אחד בן אדם דפק בדלת וצעק עליהם 'אבא שלכם רשע' וקילל אותי. במקרה אחר באו מפגינים עם תופים וצעקו 'שי ניצן בוגד', אז הילד שלי הביא דרבוקה ושר מולם 'שי ניצן נחמד, שי ניצן נחמד'. אלה לא דברים שילדים צריכים להתמודד איתם".

מלחמות הירושה

דיברנו די והותר על נתניהו. אני מעמת את ניצן עם האופן שבו הגיבו בכירי הפרקליטות אחרי פרישתו למינויו של עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית, למ"מ פרקליט המדינה. המינוי עורר התקוממות מצד היועמ"ש וצמרת הפרקליטות, ואלדד לא שרד הרבה זמן בתפקיד.

בין התיקים החשובים שניהל אלדד היה תיק 242 - פרשת "ישראל ביתנו". התיק הסתיים לאחרונה בהרשעה של בכירים בשירות הציבורי ובעמותות בעבירות שחיתות, ובראשם סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום.

איך יכול להיות שאדם כמו אלדד, בכיר בפרקליטות ובשר מבשרה, שניהל תיקים חשובים, זכה ליחס כזה מהקולגות. נתת לאלדד להוביל את תיק השחיתות הציבורית הכי חשוב שהיה פה עד תיק נתניהו, תיק 242.
"זה בהחלט תיק מאוד חשוב במאבק בשחיתות הציבורית בישראל. תיק 242, תיק אולמרט ותיק נתניהו הם התיקים הכי חשובים בתקופתי במאבק בשחיתות הציבורית. אבל זה שחשבתי שאלדד יכול כמנהל מחלקה להוביל את התיק הזה לא אומר שהוא מתאים להיות פרקליט המדינה. לא כל מנהל מחלקה מתאים להיות פרקליט מדינה. דבר אחד זה להיות אלוף בצה"ל ודבר אחר להיות רמטכ"ל. לא כל אלוף יכול להיות רמטכ"ל".

ניצן אומר שכפרקליט המדינה פעל להכשיר שלושה מועמדים להחליפו, בעלי ניסיון בשטח ובניהול. "למברגר היה בכל המחוזות והוא המשנה לפרקליט המדינה; עו"ד עמית איסמן שכל הקריירה שלו הייתה במחוז חיפה, אבל הוא היה כשנתיים משנה ועבד במטה; ובן-ארי, שהייתה פרקליטת מיסוי וכלכלה וחשבתי שמתאים שתהיה משנה לפרקליט המדינה (היום היא המשנה לאכיפה כלכלית, ח' מ'). אז היו שלושה פרקליטים מצוינים ומתאימים לתפקיד".

אז בעיניך איסמן שהוא מ"מ פרקליט המדינה, ראוי למינוי קבע, למרות שבעברו התבטאויות בעייתיות כלפי נשים שעבדו עימו.
"איסמן ראוי לתפקיד. ההתבטאויות שלו כלפי נשים היו בעייתיות, אבל אתה לא מחליט על קריירה של בן אדם רק על סמך אירועים כאלה".

שיפור בנורמות

לפני שאני נפרד מניצן אנחנו מדברים על תפקידה של מערכת המשפט בחברה ועל המוגבלות שלה בפתרון בעיות. "מערכת המשפט לא יכולה לפתור את חוליי החברה", הוא אומר. "בסעודיה קוצצים את ידם של כייסים והכי הרבה אירועי כיוס מתרחשים באירועים ההמוניים, שבהם באים לראות איך קוצצים את ידיהם".

אבל באותה נשימה ניצן מוסיף שהמלחמה ארוכת השנים בשחיתות הציבורית בארץ שהביאה, בין היתר, להעמדה לדין של נשיא לשעבר, שרים בכירים וראשי ערים רבים, נושאת פרי. "מערכת השלטון בישראל פחות מושחתת מאשר בעבר. כשרואים עוד ראש עיר ועוד ראש עיר שנענשים, אז יש לזה השפעה", הוא אומר. "יש גם שיפור בנורמות. בזמנו אם שר היה לוקח כל מיני חפצים שמצא בחפירות ארכיאולוגיות זה היה נשמע נורמטיבי, היום, הוא היה עומד לדין על גניבה".

לסיום אני שואל את ניצן על תוכניותיו לעתיד.

יש לך שאיפה להתמנות לעליון?
"זה אף פעם לא היה בשאיפות שלי. זה לא כיוון שמעניין אותי. אני הרבה יותר מתעניין מתעניין בעשייה חברתית, חינוכית ותרבותית. אני נותן הרצאות בכל מיני פורומים. אני מרצה לא מעט במכינות קדם-צבאיות, ואני מקווה שאגיע לניהול של משהו בתחום החברתי-חינוכי".

חשבת פעם ללכת לפוליטיקה?
"בשלב זה של חיי זה לא רלוונטי".

*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו ע"י הפרקליטות, ועומדת לו חזקת החפות.

"לא מצטער על אופן ניהול החקירה בתיק אפי נוה"

באחרונה קיבלה הפרקליטות החלטה דרמטית לסגור את התיק המתוקשר נגד ראש לשכת עוה"ד לשעבר, אפי נוה, בפרשת "מין תמורת מינוי". זאת, בניגוד לעמדה ששי ניצן הציג כשכיהן כפרקליט המדינה. ניצן סבר שיש להאשים את נוה בקבלת שוחד מיני מהשופטת אסתר (אתי) כרייף בשל העובדה שהם קיימו מערכת יחסים אינטימית, בשעה שהוא פעל לקידומה לשיפוט.

בחודש שעבר החליט המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, לסגור את התיק נגד נוה וכרייף. זאת, בנימוק כי אין סיכוי סביר להרשעה, וכי על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מהחקירה - שעולים לכאורה כדי מעשים פליליים - יש לגנוז את התיק.

ניצן נזהר מאוד בדברו על ההחלטה של למברגר. "פרשתי, היה הליך שימוע, ומי שהחליף אותי קיבל את ההחלטה שלו לאור השימוע, והיא עניינית", הוא אומר.

הנימוקים של למברגר לא היו חדשים. הם לא צצו בשימוע.
"אתה צודק".

יש תזה שאומרת שלמברגר סגר את התיק בגלל שבפרקליטות חששו שנוה יפרסם חומרים שהיו על הטלפונים הסלולריים שלו לגבי בכירים במערכת המשפט.
"זה לא נכון. אין לי ספק שההחלטה של למברגר התקבלה מטעמים ענייניים. אגב, למברגר כתב שנוה ביצע הפרת אמונים ושהסגירה היא מנימוק חיצוני של שימוש בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות".

אתה מצטער שניהלתם חקירה למרות שהראיות הושגו מטלפונים סלולריים של נוה לאחר שכתבת גל"צ הדס שטייף הביאה לפריצה אליהם. זאת, תוך פגיעה בפרטיות?
"לא, אני לא מצטער. שטייף הגיעה אליי ואמרה שיש לה חומר נפץ שמראה על שחיתות בדרך של מינוי שופטים, ובאותו שלב לא בדיוק ידענו איך היא השיגה את הראיות. אפשרות אחת הייתה לעצום עיניים. אני חושב שעשינו נכון שלקחנו ממנה את החומר, נתנו לשופט שיקבע מה אנחנו יכולים לראות מתוך החומר, וכך פעלנו".

זה לא מכתים אותך?
"ממש לא. נוה טען טענה שקרית שאני מתנכל לו כי הוא לא תומך במינוי שלי לעליון, אבל בחיים לא ביקשתי ממנו תמיכה לעליון. ובכלל, יכולתי להתמנות לעליון לכל המוקדם שלוש שנים אחרי האירוע בגלל תקופת הצינון. אז שלוש שנים לפני שיש לי אפשרות להתמנות, אני אלך ואבקש תמיכה שלו? לא היה ולא נברא. הוא המציא שקר ואני צריך להוכיח שאין לי אחות.

"גם לא הייתה לי סיבה להתנכל אליו. הוא היה מזמין אותי לכנסים של לשכת עורכי הדין באילת. היינו עומדים יחד ומחייכים בצילומים. לא היה בינינו כלום מעבר לכך. זה הכול שקרים בוטים. אני חושב שנהגתי נכון".

עו"ד שי ניצן

בן 61, נולד וגדל בירושלים ● נשוי לתמר, מורה לערבית ● אב לתאומים עידו והָלל (26), נטע (24), כרמל (22) ורועי (20) ● כיהן כפרקליט המדינה עד דצמבר 2019. קודם לכן כיהן כמשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים, וכמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. מילא מספר תפקידים בכירים בפרקליטות ● בין התיקים שבהם טיפל: בג"ץ הסיכולים הממוקדים, בג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים, פרשת בר-און-חברון, פרשת משה קצב, פרשת אפי נוה, תיק ראש הממשלה נתניהו