ביהמ"ש דחה את העתירות ונתן אור ירוק לתוכנית הענק במחנה סירקין

מדובר בתוכנית לבניית 8,070 יחידות דיור ו-300,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה בשטח הבסיס הצבאי סירקין בצפון-מזרח פתח תקווה • השופט אורן שוורץ: "אינני מוצא בעתירות שלפניי עילה להתערבות בית המשפט בהחלטות הותמ"ל" • עיריית פ"ת: נערער

הדמיית תוכנית מחנה סירקין / רשות מקרקעי ישראל
הדמיית תוכנית מחנה סירקין / רשות מקרקעי ישראל

בית המשפט המחוזי לוד, בראשותו של השופט אורן שוורץ, הודיע כי החליט לדחות את כל העתירות שהוגשו נגד תוכנית (תמ"ל 1076) המציעה בינוי של 8,070 יחידות דיור ו-300,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה בשטח הבסיס הצבאי סירקין בצפון-מזרח פתח תקווה. מהלך זה מכשיר למעשה את תוכנית הענק ומאפשר את מימושה.

בדברי הסיכום שלו לפסק הדין הבהיר השופט כי בית המשפט אינו מתכוון להתערב בשיקול-דעתה המקצועי של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל): "בהינתן שבית המשפט אינו פועל כ'מתכנן-על' ואינו ממיר את שיקול-דעתו בשיקול-דעת מוסדות התכנון, אזי אינני מוצא בעתירות שלפניי עילה להתערבות בית המשפט בהחלטות הותמ"ל".

ההתנגדויות לתוכנית תמ"ל 1076 נדונו בחודש נובמבר 2019 על-ידי הותמ"ל ונדחו, ועל כן נאלצו הצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי. בין העותרים ניתן לציין את נציגי אגודת סירקין והעמותה להגנה על עתיד מחנה סירקין, שטענו כי התוכנית סותרת את תמ"א 35 ומהווה פגיעה בכפר סירקין, במובן זה שיחד עם תוכניות מקודמות אחרות היא מייצרת טבעת חנק המבטלת בפועל את היישוב ככפרי-חקלאי. העיר פתח תקווה דרשה שלביות, כלומר, להתנות את קצב מימוש יחידות הדיור בביצוע בפועל של תשתיות תחבורתיות רבות קיבולת, בדגש על תחבורה ציבורית ורשת תנועתית מגוונת.

כבר בחודש נובמבר 2020 קבע השופט שוורץ כי כדי שניתן יהיה לבנות יותר מאשר 2,700 יחידות דיור, יהיה צורך בבדיקת היתכנות תחבורתית. החלטה זו, שהייתה חדשנית מסוגה, יצרה קישור ברור בין דאגה לתשתיות תחבורה אלמנטריות וקידום בנייה ופיתוח.

פסק הדין מאתמול עסק בעיקר בנושא הקנייני: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אינני סבור כי התוכנית ראויה להתבצע באמצעות הוראות של איחוד וחלוקה. איחוד וחלוקה מיועד להתבצע כאשר החלוקה הקיימת אינה מאפשרת את פיתוח השטח ואת ניצולו לטובת בעלי המקרקעין והציבור. הדרך לעשות כן היא באמצעות שיתוף כפוי בין בעלי הקרקעות בשטח שעליו חלה התוכנית".

רועי סער, שהוביל את ההתנגדויות של תושבי כפר סירקין, מסר: "בחסות בית המשפט הגענו לפשרה עם מינהל התכנון לגבי הנושאים המטרידים אותנו. לא ניתן מענה לכלל בקשותינו, אבל נכנסו מנגנוני בקרה לתוכנית לא מאוזנת בעליל! לגבי התניית בנייה בפתרונות תחבורתיים (שבימים אלה מקבלים משקל גובר בתוכניות רבות, גם באזורנו), זהו הישג מרשים ופורץ דרך, שכולנו תקווה כי גם ייושם הלכה למעשה". 

עיריית פתח תקווה: נערער

עיריית פתח תקווה הודיעה כי תערער על פסק הדין שהתקבל. כך או כך, להלן תגובתה: "למרות שבית המשפט דחה את דרישת העירייה לשיפוי מהמדינה בשל תביעות פיצויים עתידיות, הוא גם סבר כי יש מקום להסדיר את העניין במסגרת המשא-ומתן לכריתת הסכם-הגג. במסגרת זו תיקח המדינה חלק בנטל הפיצוי ככל שיהיה כזה.

"יודגש כי מוקדם יותר, במסגרת ההליך, הכיר בית המשפט בחשש העירייה ממחסור בתשתיות תחבורה מספקות למתחם, מה שהוביל להסדר בין הצדדים, אשר לפיו תיערך בדיקת היתכנות תחבורתית בשלב מוקדם יותר מזה שנקבע בתוכנית - מה שיאפשר לבחון בזמן אמת את קצב הקמת התשתיות הנדרשות למתחם. בנוסף, ההסדר קבע מספר הוראות שעניינן הגברת השקיפות והבקרה בפעילות הצוות המלווה לתוכנית, דבר שיאפשר להגיש התנגדויות בנושאי התחבורה לאחר בדיקת ההיתכנות התחבורתית.

"כזכור, ראש העיר דרש שתהיה הקמת תשתית תנועתית במקביל לבנייה - שלא ייווצר מצב שיש בנייה ללא תשתיות מתאימות. על כן במסגרת ההסדר הונמך רף היקף יחידות הדיור שלאורו תבוצע הבדיקה התחבורתית מ-4000 יחידות דיור ל-2700 יחידות דיור. מדובר בהחלטה שתבטיח את הפתרונות התנועתיים לפני הגידול המשמעותי באוכלוסיית האזור.

"בנוסף, הוחלט כי תהיה נציגות מטעם עיריית פתח תקווה בצוות המלווה של הפרויקט. תפקיד הנציג מטעם העירייה יהיה לוודא את ביצוע ההחלטות החשובות לעיר ולתושבים, זאת בנוסף לעובדה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תדון בהיתרי הבנייה של הפרויקט. כמו כן, העירייה תוכל להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת הצוות המלווה, במקרה שלא יסכימו לדעתה, ולא יוכלו לטעון נגדה שהיא חורגת מסמכותה".