שבבים | בלעדי

אינטל מגייסת 400 מפתחים לפעילות הבינה המלאכותית בישראל

הבאנה, קבוצת הפיתוח של אינטל לשבבי בינה מלאכותית, תגייס 400 מפתחים רובם הגדול בישראל • הבאנה היא חוד החנית של ענקית השבבים במרוץ החימוש בדאטה סנטרים של העתיד • לאחרונה הודיעה אנבידיה, המתחרה המרכזית, על מוצרים חדשים וגיוס 600 מפתחים

מעבד גאודי של הבאנה. מאבק על תשתית העיבוד ליישומים מתקדמים / צילום: יח"צ
מעבד גאודי של הבאנה. מאבק על תשתית העיבוד ליישומים מתקדמים / צילום: יח"צ

מרוץ החימוש בדרך לדאטה סנטר של העתיד בעיצומו וענקיות הטכנולוגיה לא מפסיקות להתרחב ולגייס לשורותיהן עוד ועוד מפתחים. קבוצת הפיתוח של אינטל לשבבי AI, המבוססת על הסטארט-אפ הישראלי "הבאנה", אותו רכשה אינטל בדצמבר 2019 תמורת 2 מיליארד דולר, הודיעה כי תתרחב ותגייס לשורותיה כ-400 מפתחים.

ההודעה באה זמן קצר לאחר שהמתחרה הישירה שלה בגזרת המעבדים למשימות בינה מלאכותית (AI), חברת אנבידיה, הודיעה על גיוס 600 מפתחים חדשים. פיתוח שבבי הבינה המלאכותית הוא אחד האזורים בעלי החשיבות הגדולה ביותר בתשתית האינטרנט של העתיד, שבה רכבים חכמים ואוטונומיים נוסעים בערים חכמות בהן הכל מחובר ומרושת בסיבים אופטיים ורשתות 5G.

על פי אינטל, הרוב הגדול של העובדים יגוייס בישראל אך גם באתרי החברה בפולין, בארה"ב ובהודו. אלה יצטרפו לקבוצת הפיתוח המורכבת מיוצאי הבאנה ויוצאי קבוצת הפיתוח של אינטל "נירוונה" שנסגרה לאחר רכישת הבאנה.

התרחבות זו בהיקף כוח האדם המועסק באינטל-הבאנה, מעידה על החשיבות העצומה של שבבי בינה מלאכותית בפורטפוליו המוצרים של אינטל - ענקית השבבים נאבקת על מעמדה בעולמות השבבים בכלל והבינה המלאכותית בפרט. מאז נרכשה הבאנה על ידי אינטל היא צמחה בקצב מואץ, מכ-180 לכ-800 עובדים. לאחר מהלך ההתרחבות המדווח צפוי היקף כוח האדם בחברה לעבור את סף ה-1,000.

נכון לתחילת השנה, אינטל ישראל היא המעסיק ההייטק הגדול בישראל עם 13,950 עובדים. מתוכם 7,000 במרכזי פיתוח, 4,850 במרכז הייצור וכ-2,100 עובדי מובילאי, מוביט והבאנה לאבס.

בשיחה עם גלובס אמר סמנכ"ל השיווק של הבאנה איתן מדינה כי בכוונתה של אינטל-הבאנה "לגייס בעתיד הקרוב כ-400 מהנדסים נוספים ולהתרחב בקצב מואץ". לדברי מדינה, שמתפקד בתור הפנים של החברה, "אנחנו מתרחבים בתשתיות הפיזיות שלנו ועוברים לבניין חדש של שלוש קומות בקיסריה, ולמיקום חדש בתל אביב בשטח של שלוש קומות. כל זאת במטרה לוודא שאנחנו מאיצים בעיקר את פיתוח התוכנה וכל מה שכרוך בתמיכה בדחיפה של AI, תשתיות, מודלים, תמיכה בכל מיני חבילות תכנה וכמובן המשך של המעבדים שאנחנו מתקדמים במרץ".

איתן מדינה, סמנכ"ל השיווק של האבנה / צילום: דוברות אינטל
 איתן מדינה, סמנכ"ל השיווק של האבנה / צילום: דוברות אינטל

הבאנה נוסדה על ידי אביגדור וילנץ, אחד מעמודי התווך של ההייטק ותעשיית הסמיקונדקטור הישראלית. וילנץ הקים בעבר כמה חברות שבבים שנמכרו לענקיות הטכנולוגיה בהן גלילאו שנמכרה למארוול ואנפורנה שנמכרה לאמזון. במרכז הפיתוח של אמזון בישראל, המבוסס על אנפורנה, מפתחים כיום גם כן שבבי בינה מלאכותית לדאטה סנטרים.

בסוף השנה שעברה הכריזה אינטל על שיתוף פעולה עם AWS - חברת שירותי הענן של אמזון - במסגרתו תוצע ללקוחות AWS, גישה למעבדי ה-AI המתקדמים של הבאנה, המספקים לדברי אינטל יחס עלות-ביצועים הגבוה בכ-40% משל אנבידיה, המתחרה המרכזית בתחום העיבוד ל-AI. מדינה התייחס לשיתוף הפעולה הזה ואמר כי "AWS שולטים יותר ממחצית מהשוק העולמי בתחום ה-AI בענן, הם הכי גדולים והם באופן משמעותי הכי גדולים. זו הזדמנות מאוד חשובה לאינטל והבאנה לאבס עם המעבדים שלנו ל-AI".

ישראל ומרוץ החימוש של ענקיות הענן 

אמזון, ששמה לא יצא למרחוק בזכות פרקטיקות וסגנון תחרותי מעודנים במיוחד, הודיעה באותו אירוע עצמו על שבב בינה מלאכותית משלה שיתחרה הן באלה של אינטל-הבאנה, הן באלה של אנבידיה - השחקנית הדומיננטית בתחום, והן באלה של גוגל המפתחת גם היא שבבי AI לענן.

כבר כיום גוגל היא שחקנית בנישת השבבים לבינה מלאכותית ולאחרונה היא אף הודיעה על הקמת מרכז פיתוח בישראל שיתמקד ככל הנראה בפיתוח שבבים לדאטה סנטרים. למרכז זה יצטרף מרכז הפיתוח לשבבים אותו מקימה בימים אלה פייסבוק בישראל. לאנבידיה עצמה יש כבר כיום דריסת רגל משמעותית בישראל, בהיקף של כ-2,400 עובדים. זאת לאחר שרכשה את חברת שבבי התקשורת לדאטה סנטרים מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר בעסקה שהושלמה באפריל בשנה שעברה.

הבאנה היא חוד החנית של אינטל במרוץ החימוש למשימות בינה מלאכותית בדאטה סנטרים, שהוא חלק ממרוץ חימוש דאטה סנטרים כולל שבו מעורבות חמש ענקיות הענן - אמזון, גוגל, מיקרוסופט, יבמ ואורקל. הדאטה סנטרים של הענקיות - מתחמי ענק עם אולמות המכילים מאות ארונות עם אלפי שרתים - מחליפים בהדרגה את השרתים בדאטה סנטרים הפרטיים של התאגידים.

ככל שעסקים הופכים תלויים בשירותים ממוחשבים הם מעדיפים להעביר עומס עבודה לענן. זאת, לא רק בכדי לחסוך בעלויות על תשתיות מחשוב, אלא גם בכדי ליהנות מהמרקטפלייס של שירותים דיגיטליים מתקדמים שהענקיות מציעות בו, החל מסייבר ומנעד עצום של שירותים מתקדמים למפתחים.

למרוץ החימוש הזה יש זווית ישראלית רחבה. לא רק בשל העובדה שחלק משמעותי ממאמצי הפיתוח העולמיים בתחום הדאטה סנטרים והבינה וה-AI נמצאים בישראל. כיום ארבע מענקיות הענן - מיקרוסופט, אמזון, אורקל וגוגל נמצאים בשלבים שונים של כניסה לישראל והקמת דאטה סנטר אזורי, כשברקע עומדת הממשלה להכריע מי יהיו השתיים שיחלקו ביניהן את הזכות לשמש תשתית הענן הממשלתית במדינה. הקמת דאטה סנטר אזורי תהווה מנוף לשפע חדש של שירותים ממשלתיים מהירים ויעילים לאזרחים, בעוד שהקמת דאטה סנטרים אזוריים תסייע באופן דומה לבנקים ולחברות הביטוח בישראל להציע שירותים חדשים ומתקדמים ללקוחותיהן.

החשיבות של הבאנה בתחרות הזו היא משום שהיא מציעה מענה מתקדם במה שנחשב כיום הגביע הקדוש של משימות העיבוד - אימון מודלים של בינה מלאכותית. בין אם מדובר בנהיגה או טיסה אוטונומיים, מחקר על מחלות, זיהוי תמונה, יצירת חוויית גיימינג ריאליסטית, המלצות בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס וספוטיפיי - ניתוח נתוני עתק (ביג דאטה) לשם הסקת מסקנות ותובנות מהם, זקוקים למשאבי מיחשוב אימתניים.

הגידול בכמויות הדאטה הנאספות, נאגרות ומנותחות על ידי חברות הטכנולוגיה בכדי לשפר את עסקיהן ואת המוצרים והשרותים שהם מעניקות ללקוחות - מחייב גידול מתאים בכוח ותחכום הכוח המחשובי שנדרש בכדי לאחסן, להעביר ולעבד את הדאטה.

בתנאים אלה, שם המשחק הוא לא רק עיבוד מהיר, אלא שילוב של איכות הביצועים אל מול עלותם. זו מורכבת לא רק מעלות השבב עצמו, אלא נגזרת מצריכת האנרגיה שלו. כבר כיום, לא רק אינטל-הבאנה אלא גם אמזון, מתהדרות ביחס עלות-ביצועים משוקלל הגבוה בכ-40% יותר משבבי ה-AI של אנבידיה.

"שיפור בכמה סדרי גודל במעבר ל-7 ננומטר"

אינטל-הבאנה לא מסתפקות כמובן בשיפור ביצועים בעשרות אחוזים. השאיפה היא לשיפורים בסדרי גודל. שיפור שכזה, לדברי מדינה, "צפוי בקרוב מאוד". לדבריו, "'בעוד ש'גאודי' ו-'גויה', המעבדים שהשקנו וכבר נמצאים בפרישה בשטח בדאטה סנטרים - מיוצרים בטכנולוגיה של 16 ננומטר, אנחנו כבר עובדים במרץ על גרסאות של 7 ננומטר, שייצאו בקרוב". מדינה דיווח עוד כי לאינטל-הבאנה "יש התקדמות עסקית, אקוסיסטם שמתרחב, והמשך התרחבות בפעילות המחקר, במיוחד בישראל".

השיפור שיושג במעבר מייצור בעובי 16 ננומטר על פי מדינה, הוא "שיפור במכפלות. נודיע על מספרים כשנהיה קרובים למועד ההשקה אבל אנחנו קופצים בביצועים בצורה דרמטית". מדינה ביקש להדגיש בדבריו את היתרון שמציעה אינטל-הבאנה בארכיטקטורה - התפיסה העיצובית הנדסית הבסיסית של השבבים שלה, ששונה מזה שבבסיסי מעבדי הבינה המלאכותית של אנבידיה, שעושים שימוש בשבבי GPU, שבמקור עוצבו לצורך משימות של עיבוד גרפי.

על פי מדינה, העובדה שאפילו בייצור ב-16 ננומטר, מציגים מעבדי אינטל-הבאנה ביצועים עדיפים על אלה של אנבידיה "מראה את היתרון בארכיטקטורה. אם גם עם מעבד 'גאודי' שמיוצר ב-16 ננומטר, אמזון מודיע שהוא משפר את יחס העלות-ביצועים בצורה מאוד משמעותית יחסית למעבד ה-GPU החדש שמיוצר ב-7 ננומטר - אתה יכול לדמיין שהדור השני שלנו, שמיוצר ב-7 ננומטר, יהיה מאוד אטרקטיבי. לא שחררנו תאריכים, אבל זה יקרה בקרוב".

השבבים של הבאנה נועדו לא רק לשרתים שבדאטה סנטרים, אלא גם לשרתים בעננים פרטיים. כאן התחרות בין חברות השבבים היא במידה רבה על יוקרה כאשר כל חברה מתהדרת בשיתופי הפעולה שלה עם גופי מחקר וחברות המעסיקות מפתחי בינה מלאכותית. כך למשל אנבידיה הבליטה באירוע המפתחים שלה בשבוע שעבר את שיתוף הפעולה עם מכון CSCS בשווייץ, המכונה Alps. יחד עם HP יקימו החברות את מה שאנבידה הגדירה "מחשב העל בעל ביצועי הבינה המלאכותית הטובים ביותר בעולם". על פי אנבידיה, "הקמתו של Alps תסתיים ב-2023, והוא יציע יכולות חישובי AI טובות פי שבעה בהשוואה למערכות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר כיום".

באופן דומה הודיעה אינטל לאחרונה גם כן על שיתוף פעולה עם מרכז מחשבי העל SDSC בסן דייגו במסגרתו יסופקו 336 מעבדי גאודי ו-16 מעבדי גויה לבניית מחשב העל וויאג'ר.

"הבאנה בונה לא רק מעבד, אלא דאטה סנטר שלם"

"האסטרטגיה של החדרת מעבדים של ה-'אימון' (Training) בבינה מלאכותית לענן הציבורי, ושרתים עם מעבדי הבאנה לענן הפרטי - היא חלק מאוד מאוד משמעותי באסטרטגיה של אינטל", אומר מדינה. הסיבה לכך, הוא מסביר, "היא שלחוקרי למידת מכונה (ML) - רוצים זמינות בכל צורה אפשרית".

בתשובה לשאלה כיצד מפתה אינטל מהנדסים מוכשרים לבוא לעבוד אצלה בתקופה שבה קיימת תחרות קשה על טאלנטים בין הענקיות, השיב מדינה: "אם אתה מהנדס שיוצא מהאוניברסיטה שרוצה לעבוד ב-AI, אתה שואל את עצמך לאיזה מקום אתה יכול להצטרף שיש בו את כל הדיסציפלינות? מרמת המחקר האקדמי, שמפרסמים מאמרים בכל הכינוסים הכי חשובים, או ברמת התוכנה בכל הרבדים, יורדים עד לרמת הפיתוח של המעבד עצמו, הסיליקון, וטכנולוגיות החישוב והתקשורת, וכל זאת במקום שבונה לא רק את המעבד ואת התוכנה, אלא גם בונה חוות שרתים, ומפתח את הידע על איך זה לבנות ולנהל מחשב-על ברמת הדאטה סנטר. הבאנה היא בעצם קבוצה אחת בתוך אינטל שבונה לא רק מעבד, אלא דאטה סנטר שלם".

אחת הטענות שנשמעות בנוגע לתחרות מול אנבידיה נוגעת לכך שהאתגר לא מתמצה בהנדסת חומרה משובחת עם יחס עלות-תועלת גבוה, אלא גם בסביבת התוכנה שתומכת באותם מעבדים. סביבת התוכנה היא ה"שטח" - המקום שבו המפתחים "באים במגע" עם המעבדים. אנבידיה מטפחת את קשריה עם הקהילה שכבר התרגלה לעשות שימוש בכלי התוכנה שלה ובראשם פלטפורמת "קודה".

נושא התוכנה, מודה מדינה, "מאוד חשוב. אם אתה מפתח של נושאי אימון מודלים של AI, אתה רוצה לראות שיש לך את כל העזרים כדי להשתמש בתשתית של המעבד הזה: קונטיינרים של תוכנה, דוקומנטציה, מודלים אחרים לייחוס, ואת כל הסקריפטים שצריך. באתר שלנו אפשר לראות בדיוק איזו תשתית פיתחנו ללקוחות שלנו כדי להשתמש בגאודי".

לדברי מדינה, אינטל משקיעה בפיתוח מואץ של כל אותן התשתיות, כאשר כל שישה עד שמונה שבועות יוצאים עדכונים חדשים, "כדי שמפתחים יוכלו לקחת את כל מה שהם עשו בעבר, ולהעביר להבאנה, במינימום חיכוך. זה הפוקוס המרכזי שלנו - לתת כמה שיותר עזרים למפתח שרגיל לעבוד באימון על מעבדים אחרים כמו GPU (הכוונה בעיקר לאנבידיה. א"ב), לקחת את המודלים שלו ולהעביר אותם לשרתים של הבאנה במינימום מאמץ".

מדינה מבחין בין שתי קבוצות של מפתחים - אחת, לדבריו, היא הרוב המוחלט של המפתחים שיוצאים מהאוניברסיטאות כשהם כבר מתכנתים בינה מלאכותית באמצעות "שפות עליונות", כך שהם ממילא לא נדרשים, לדברי מדינה, לפתח ישירות על פלטפורמת קודה של אנבידיה והם "אדישים" למעבר ממעבד אחד לשני.

בעבור הסוג השני של המפתחים, מיעוט קטן, שלדברי מדינה עובד לרוב בחברות גדולות, עלול המעבר לדרוש מאמץ כלשהו. מפתח שפיתח מודלים מעוצבים אישית עלול להגיד, לדבריו, שהוא "לא רוצה לשים את מה שהוא בנה בצד ולהתחיל מאפס, רק כי מישהו בא עם מעבד חדש". עבורם, טוען מדינה, אינטל-הבאנה מספקת אמצעי תמיכה שונים בכדי להקל את ההגירה כולל סיוע ממפתחים. "זה לא אפס עבודה, אבל אני מרגיש שאנחנו יודעים מה צריך לעשות ויש לנו ניסיון מוכח, וצריך עכשיו רק לתת את הגז, ולעזור ללקוחות".

עוד התייחס מדינה בשיחה גם לתחרות מול אמזון, שכאמור השיקה מעבד מקביל באירוע שבו השיקה את שיתוף הפעולה עם אמזון. "אם אתה מסתכל על ספקי הענן הגדולים ביותר, כמו גוגל לדוגמה, אמזון ואחרים - הם רואים את השליטה בטכנולוגיית AI בתור משהו מאוד אסטרטגי, לכן הם חלקם מפתחים גם מאיצי AI פנימיים משלהם. אנחנו צריכים להניח שתמיד תהיה תחרות - אז אמזון אומרים, אנחנו נעשה השקה עם הבאנה במקביל לעבודה שלנו, ואינטל יוצאים מנקודת הנחה שהתחרות הזו היא טבעית כשיש תחום חדש".

"כשטכנולוגיית ה-Wi-Fi יצאה לדרך, היו 50 חברות שפיתחו שבבים צ'יפים לוויי-פי. עשר שנים אחרי זה, כבר לא נותרו 50 חברות. אנחנו מצפים שתהיה תחרות, ואנחנו מתכוונים להוביל ולהיות הכי טובים שיש. תביא ביצועים - אז ישתמשו בך".

הבאנה לאבס

חברה ישראלית ה מתמקדת בפיתוח מעבדי בינה מלאכותית (AI) ● החברה, שהוקמה ב-2016 על ידי אביגדור וילנץ, דוד דהן ורן חלוץ, נרכשה ב-2019 על ידי אינטל תמורת 2 מיליארד דולר ● פיתחה עד כה שני מעבדים: גויה וגאודי ● מטה החברה, ש מעסיקה כיום 800 עובדים , נמצא בקיסריה ויש לה משרדיםן גם בתל אביב, בארצות הברית, בפולין, בסין, בהודו ובטייוואן