האם "הירוקים" בדרך להוביל את הכלכלה הגדולה באירופה?

כיצד תיראה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה אם תונהג מספטמבר הקרוב על ידי פוליטיקאית צעירה ממפלגת "הירוקים"? על השאלה הזו מנסים לענות באופן היפותטי כלי התקשורת והמומחים הפוליטיים בשנתיים האחרונות, אך אתמול היא קיבלה גוון אקטואלי מאוד, אחרי פרסום סקר שהציב את "הירוקים" לראשונה במקום הראשון בגרמניה בשיעור התמיכה הציבורית. לו היו הבחירות הכלליות מתקיימות השבוע, לפי סקר חברת "פורסה", היו "הירוקים" זוכים ל-26% תמיכה וככל הנראה מובילים את הממשלה הבאה.

התמיכה, שמהווה אולי שיא זמני בתמיכה הציבורית ב"ירוקים" אך למעשה מצטברת בהדרגה לאורך השנתיים האחרונות, בולטת במיוחד על רקע הקריסה באהדה למפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית (CDU), שמובילה את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה במשך רוב שנותיה. "מפלגת הקאנצלרים", כפי שהיא מכונה, היתה זוכה ל-21% בלבד לפי הסקר האחרון, על רקע הפיאסקו הכרוך בהתמודדות עם הקורונה, מבצע החיסונים הכושל ושורת סיבובי-פרסה בנושא מדיניות המאבק במגפה, לצד קרב פנימי על זהות המתמודד על תפקיד הקאנצלר אחרי אנגלה מרקל.

למעשה, הנוצרים-דמוקרטים התקוטטו כל השבוע האחרון עם מפלגת האחות הבווארית שלהם (CSU) בנושא זה, עד שלא שמו לב עד כמה התככים הפוליטיים מאחורי הדלתות הסגורות מרתיעים את הבוחרים הפוטנציאליים. "הירוקים", לעומת זאת, שמובלים באופן קבוע בשם השוויון המגדרי על ידי גבר ואשה יחדיו, נאלצו בפעם הראשונה בתולדותיהם להציג מועמד לתפקיד הקאנצלר (ראש ממשלה) בבחירות שיתקיימו בעוד חמישה חודשים - 26 בספטמבר 2021. הם בחרו ללא ריבים מיותרים באנלנה ברובק, בת 41, מתעמלת על טרמפולינה בעברה שחלמה להיות כתבת מלחמות אך מצאה את עצמה כאחת הפוליטיקאיות האהודות בגרמניה. רוברט האבק, ותיק המפלגה שכיהן לצדה, בירך אותה על המינוי.

"הירוקים" של 2021 אינם המפלגה שהוקמה בשנות ה-80' כאוסף רב של תומכי איכות הסביבה, מתנגדי אנרגיית אטום, אמנים ותומכים בשלל תנועות אזוטריות. כיום מדובר במפלגה השותפה לשלטון בעשר מ-16 מדינות המחוז המרכיבות את גרמניה, שתומכת בין השאר בהגדלת כוח המשטרה, אך שנהנית מהמדיניות העקבית שלה - שהפכה לנחלת הכלל - בעד אנרגיות מתחדשות, נגד שימוש בדלקי מאובנים ובעד איכות הסביבה.

"הירוקים", כך נראה, כובשים מעוז אחרי מעוז של השמרנות הגרמנית וגם זוכים לתמיכה רבה מסוציאל-דמוקרטים שהתאכזבו מהשותפות של המפלגה שלהם (SPD) בממשלה. בבוואריה, המדינה שנהנית מהכנסות חלק גדול מתעשיית הרכב הגרמנית, זכו "הירוקים" ב-18% מהקולות בבחירות הקודמות, ואיימו לראשונה על שלטון היחיד של ה-CSU.

התמיכה הנוכחית בהם נובעת בחלקה מהעובדה שהם באופוזיציה. משבר האמון של הציבור ושל התקשורת עם הממשלה סביב המאבק הכושל בנגיף הקורונה כרוך בתחושת מיאוס משתי המפלגות הגדולות המובילות את גרמניה במסגרת ה"קואליציה רחבה". עד כה, רק ה-CDU וה-SPD ראו בעצמן "מפלגות עם". כעת, גם הירוקים נכנסים למשחק. בנוסף, הבוחרים הגרמניים עונים בעקביות בסקרים בשנים האחרונות כי נושא איכות הסביבה הוא אחד המרכזיים על סדר היום של המדינה, יותר מסוגיית הפליטים ומבקשי המקלט, למשל.

במקביל, "הירוקים" משחקים באופן משמעותי את קלף המפלגה הרעננה, המחדשת. "המפלגות השותפות לשלטון נראות עייפות. גרמניה נראית בינונית", אמר האבק באירוע בחירות בחודש שעבר, "המצע שלנו והתוכניות שלנו מהווים זריקת ויטמינים למדינה".

עיקר המצע של "הירוקים" מתמקד בנושא הסביבתי, אך גם נושאים של רווחה וזכויות אדם ממלאים בו חלק משמעותי. בין השאר, המפלגה מציעה להגדיל את שכר המינימום בגרמניה באופן מיידי ל-12 אירו, לשנות את מערכת הקצבאות הסוציאליות, להגדיל גם את דמי הילדים הניתנים בגרמניה וגם את הפנסיות. היא מציעה לממן זאת, בין השאר, על ידי מדרגות מס גבוהות וחדשות למי שמרוויחים יותר מ-100 אלף אירו בשנה (45%) ולמי שמרוויחים יותר מ-200 אלף אירו בשנה (48%).

המפלגה מציעה גם להעניק סובסידיות לחקלאים רק אם הייצור ייעשה בשיטות ידידותיות לסביבה (ללא חומרי הדברה או שימוש במכונות) וכן לבצע הפחתה הדרגתית בגידול בעלי חיים למזון, אחת הפעילויות הכרוכות בשחרור גזי חממה בשיעור הגבוה ביותר. גורמים במפלגה הציעו להטיל "מס על בשר", שיביא לצמצום הצריכה שלו. המפלגה מציעה גם להטיל מס על דלק מטוסים בטיסות פנים-ארציות, כדי להעלות את המחירים שלהן, ולהשתמש בהכנסות כדי להוריד את המע"מ מנסיעות רכבת, במטרה להוזיל את הכרטיסים הללו. המפלגה תומכת בהשקעה של מיליארדים בתשתיות הרכבת בגרמניה.

הצעה נוספת היא העלאת המס על פליטות פחמן מ-25 אירו כיום ל-60 אירו לטון, הטלת איסור גורף בעתיד על כלי רכב המונעים בדיזל, ומתן סובסידיה נדיבה לכלי רכב חשמליים, במטרה לעודד את קנייתם וייצורם.

כלי התקשורת והמומחים לגלגו תחילה על התוכנית הירוקה, והבהירו שהיא כרוכה במה שהיה "בלתי מתקבל על הדעת" עד השנה שעברה - פריצת מסגרת התקציב הגרמנית. מדיניות "האפס השחור" היתה אחד מהסממנים המובהקים של מדיניות ה-CDU. אבל בשל משבר הקורונה נאלצה ממילא הממשלה הגרמנית לזנוח אותה, מה שמחליש עוד יותר התדמית השמרנית שלהם לקראת הבחירות בספטמבר. "לאף אחד לא ברור מי היא בדיוק ה-CDU אחרי מרקל", כתב הבוקר (ד') ה"שפיגל".

המועמד שנבחר להחליף את הקאנצלרית השנה במרוץ לראשות הממשלה הוא ארמין לאשט. כעת יהיה עליו לפתוח בבליץ פוליטי על מנת להציל את מפלגתו מתבוסה מכאיבה בבחירות הקרובות. מול הבטחות הירוקים ל"שגשוג ידידותי לסביבה" ו"אינטרנט מהיר לכולם", לאשט ייאבק למצוא רעיונות שיימשכו בוחרים.