סופר־‏ליג, שלב המסקנות: "אמריקניזציה" של הספורט האירופי היא בלתי נמנעת

תוכניות להקמת ליגת על לכדורגל נכשלו אומנם, אבל שינויים בסגנון אמריקאי יעבדו גם לטובת הצופים וגם לטובת המועדונים המובילים

מנצ'סטר יונייטד / צילום: רויטרס
מנצ'סטר יונייטד / צילום: רויטרס

התוכנית השאפתנית של מועדוני הכדורגל המובילים באירופה ליצור ליגה משלהם בסגנון אמריקאי נזנחה זמן לא רב אחרי שהוכרזה. אבל זה לא בהכרח יעצור את האמריקניזציה של הספורט הפופולרי ביותר בעולם.

שישה המועדונים האנגליים שתמכו בליגת העל האירופית החדשה חזרו בהם ביום רביעי ובפועל חרצו את גורלה. ההצעה לליגה "סגורה" בהשראת יוזמות אמריקאיות מקבילות, בה יהיו משחקים שבועיים בין קבוצות חזקות שלא יכולות לרדת ליגה, הייתה מטרפדת את ליגת האלופות הנוכחית המנוהלת על ידי UEFA, הגוף השולט בכדורגל באירופה. ההצעה נתקלה בהתנגדות מיידית מצד ליגות לאומיות, מועדונים של קבוצות, מעריצים וממשלות.

מה שהביקורת הכמעט־אוניברסלית על המהלך שכחה להזכיר הוא שהמצב הנוכחי בלתי מתקבל על הדעת - ולא רק לבעלים המיליארדרים של המועדונים הגדולים ביותר. התרסקות היוזמה להקים סופר ליגה עשויה להוריד רק מעט לחץ מ־UEFA לתקן בעיות שלא התמודדה עמן במשך עשרות שנים.

למרות שיש לכדורגל בסיס מעריצים רחב יותר מכל ספורט אחר ברמה עולמית, ליגת הפוטבול האמריקאית, ליגת הבייסבול ווה־NBA הכניסו יותר כסף מכל תחרות ספורט אירופית ב־2019. אחת הסיבות לזה היא שבליגות הבייסבול והפוטבול יש יותר משחקים כל עונה. אבל ליגת הפוטבול בכל זאת עשתה 60 מיליון דולר מכל משחק, לעומת כ־25 מיליון דולר שעשתה ליגת האלופות של אירופה.

יותר מחצי מההכנסה הזו מגיע מחברות תקשורת כמו Sky - הנמצאת בבעלות ענקית התקשורת האמריקאית Comcast - ומשלמות תמלוגים על הזכות לשדר משחקים. ליגת העל המתוכננת הייתה אמורה להכפיל את ערך זכויות השידור ולעזור לקבוצות כדורגל למלא את החור הכספי שנוצר בתקציבים שלהן בזמן המגפה.

משקיעים בכמה מועדוני כדורגל הנסחרים באופן פומבי, כמו מנצ'סטר יונייטד בבריטניה ויובנטוס באיטליה, לא יעשו בחכמה אם ישלו את עצמם שרק כסף הוא הבעיה למודל העסקי הפגום: היסטורית, לכספים נוספים הייתה נטייה להגיע לכיסי השחקנים ולא לבעלי המניות. בנוסף, אם חברות שידור ישלמו יותר ע לליגת העל הן עשויות לשלם פחות על תשחקים מקומיים - וזו הסיבה שהליגה האנגלית כל-כך מתרעמת מהיוזמה.

עדיין, ליגת האלופות כנראה משאירה הרבה כסף על השולחן בכך שהיא מציעה מוצר נחות. הקבוצות בליגה ופורמט התחרות פועלים באופן כזה שהרבה מהשילובים הפופולריים ביותר בין קבוצות שונות לא קורים בטורניר נתון או אפילו במשך כמה שנים. שינויים ש־UEFA הכריזה עליהם לאחרונה לא מטפלים בנושא זה, ורק מדגישים את הצורך ברפורמה עמוקה יותר.

תהיה התוצאה עם ההימור על ליגת העל אשר תהא, טורניר בו הקבוצות המובילות באירופה נפגשת זו עם זו באופן שגרתי זה משהו שצפוי לקרות בסופו של דבר כי זה האינטרס של הקבוצות, חברות השידור וגם הצופים. אנליסט שוק התקשורת איאן וויטאקר אמר שהסדר יותר מסחרי עשוי לעזור להביא ענקיות סטרימינג אמריקאיות כמו אמזון ודיסני להצטרף ליוזמה - אפילו במידה והפורמט "הסגור" של הליגה ייזנח.

אנשים המותחים ביקורת על התמסחרות הכדורגל לא כל-כך משכנעים בשאיפתם לחזור למשחק "השורשי", כי כבר היום הליגות נדחקו לשוליים בגלל מחירי כרטיסים ושידור גבוהים, לוחות זמנים שגורמים לפחות קהל להגיע למגרשים כי המשחקים נערכים בשעות המתאימות לצופים במדינות זרות ומעל הכל מקרים של חוסר שוויון כלכלי משווע. יוזמה כמו ליגת העל, עם שיתוף הכנסות ותקרה על הוצאות בסגנון אמריקאי, תטפל לפחות בבעיות חוסר האיזון בקרב הקבוצות המובילות ביותר.

הכדורגל האירופי הוא מוצר צריכה כבר ממזמן, פשוט מוצר שמנוהל רע. נראה בלתי נמנע שחוש אמריקאי של ספקטקל ינער את הספורט מהתרדמת.