קרטל | דעה

האם מסתמנת מגמת החמרת ענישה בעבירות קרטל?

גזר הדין האחרון שניתן בקרטל ספרי הלימוד מסמן מגמה של החמרת ענישה, אך לא לחלוטין מצביע על מהפכה • פסק דין חדש מקבע את רף הענישה הקיים, ומי שיקבעו את הטון להמשך יהיו ביהמ"ש העליון ורשות התחרות

גזר דין / צילום: Shutterstock
גזר דין / צילום: Shutterstock

העולם נחלק לשניים ביחסו לעבירות קרטלים: מדינות רבות, וארה"ב בראשן, רואות בעבירות הגבלים עסקיים עבירה פלילית, שהעונשים בצידה חמורים; מנגד נמצאות מדינות האיחוד האירופי (ומדינות מערביות רבות אחרות), אשר לא מטילות סנקציה פלילית על עבירת הקרטל, ומסתפקות במשטר של קנסות וסעדים אחרים במאמצי האכיפה נגד קרטלים.

מדינת ישראל נופלת בין הכיסאות. על הנייר, עבירת הקרטל בישראל היא עבירה חמורה אשר העונש עליה יכול להגיע עד לחמש שנות מאסר, והרטוריקה של בתי המשפט מדגישה את חומרת העבירות. קרטל הוא הסוג הפוגעני ביותר של התנהגות אנטי-תחרותית, שמטרתו לפגוע בצרכנים, לגזול מהם עושר ולהעבירו אל חברי הקרטל, הנהנים מכך. עם זאת, בפועל בתי המשפט בישראל פוסקים נגד נאשמים בעבירות קרטל עונשים נמוכים בהרבה.

כך אנו למדים למשל מגזר הדין שניתן לפני זמן מה בקרטל ספרי הלימוד, אשר לא מגלם מהפכה. לצד רטוריקה חדה לגבי אי-החוקיות של מעשיהם (והמודעות לאי-החוקיות), בית המשפט גזר עונשי מאסר של חודשים ספורים על שורה של נאשמים.

פסק הדין מעלה במקצת את רף הענישה - כאשר הוא גוזר, למשל, חודשיים מאסר בפועל על נאשם בן 86 (הדעת נותנת שאילו הוא היה צעיר בן 40, היה נגזר עליו עונש חמור יותר). בכך ניתן אפוא ללמוד על המשך מגמה שהחלה בהחלטות בית המשפט העליון בפסקי דין קודמים כדוגמת גזר הדין שניתן בקרטל מדי המים. יחד עם זאת, ככלל - פסק הדין מקבע את רף הענישה הקיים.

יש להניח כי הן רשות התחרות והן בית המשפט העליון אינם מרוצים מהמנעד הקיים ברף הענישה, והיו רוצים שתתקיים ודאות בנושא. בכך, לא מן הנמנע כי הרשות תבקש להגיש ערעור על פסק הדין בתיק קרטל ספרי הלימוד בשבועות הקרובים. זאת בכדי להתעקש על מגמת ההחמרה בענישה על עבירות קרטל ולהדגיש את המסר החברתי החשוב באיסור על עבירות מן הסוג הזה.

מצד בית המשפט, ההחלטה לקבוע מאסר עבור העבריינים, גם אם מדובר בחודשים או שבועות ספורים, טומנת בחובה אמירה חשובה. אמירה המגלמת בתוכה תג חברתי ומוסרי על מבצעי העבירה. המסר כלפי החברה, למען יראו וייראו, הוא חשוב לא פחות ומשקף את ההחמרה שבית המשפט והרשות נוטים לה.

בעיה אחרת שעולה מההליך, ואשר לה צריך וראוי לתת את הדעת, היא משך ההליך. גזר הדין ניתן כחמש וחצי שנים לאחר הגשת כתב האישום. זהו משך זמן ארוך. ארוך מאוד. משך הזמן הארוך הוא בעוכרי ההליך הפלילי ובעוכרי היכולת להעביר מסר חברתי ומשפטי בצידו.

גזר הדין בעניין קרטל ספרי הלימוד מסתיר סיפור אחר - הנאשם מספר אחת בכתב האישום, קיבל על עצמו בעסקת טיעון 9 חודשי מאסר. הוא לא ניהל כלל משפט. הוא ריצה את עונשו והניח את הפרק הזה מאחוריו לפני 4 שנים. היום, כמעט 6 שנים אחרי הגשת כתב האישום, עומד נאשם אחר אל מול גזר דין של 8 חודשי מאסר.

בדרך עברו שנים ארוכות של משפט, על כל הזמן, עוגמת-הנפש, שימת הלב והשערות הלבנות הנלוות לניהול הליך שכזה, ולצידם - תו מחיר של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים לניהול ההליך.

זהו זמן רב למדי לנהל הליך על עבירות קרטל הנחשבות בהיקפן לקטנות. ככל שמדובר בעבירה חמורה, אין צורך לנהל הליך זמן כה רב, ובכדי להצדיק את חומרת הענישה, יש לנהל זאת באופן מהיר ויעיל ובכך להעביר גם מסר חד ופשוט לחברה כולה. הליך כזה לוקח זמן כה רב עד לקבלת גזר הדין, מעלה ומחריף את אי-הוודאות לגבי רף הענישה.

הכותב הוא ראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', וייצג חלק מהצדדים בהליך