מסעדני באר שבע במחאה נגד תן ביס: "די לעמלות המופקעות"

המסעדנים מבקשים לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם עם תן ביס, החברה הדומיננטית בבאר שבע, והכריזו על "יום בלי תן ביס" • המסעדן אילן זיגדון: "אנחנו מתמודדים עם חוזה דרקוני"

שליח של תן ביס. "עמלות מופקעות" / צילום: שלומי יוסף
שליח של תן ביס. "עמלות מופקעות" / צילום: שלומי יוסף

מסעדני באר שבע יוצאים במחאה נגד שירות המשלוחים תן ביס, והכריזו על "יום בלי תן ביס - די לעמלות המופקעות".

בבאר שבע פועלות כ-170 מסעדות עם אפליקציית המשלוחים של תן ביס. המסעדנים מבקשים לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם עם תן ביס, החברה הדומיננטית בעיר, תוך דגש על שלושה נושאים: גובה העמלות שמשלמות המסעדות, תנאי התשלום וסוגיית השירות אל מול הלקוחות.

המסעדן אילן זיגדון, בעלי מסעדת "סבא ג'בטו" בבאר שבע, מפרט: "לחברות המשלוחים יש שליטה מוחלטת בשוק המשלוחים. למסעדנים אין ברירה אלא להעלות מחירים בגלל העמלות הגבוהות. אנחנו מתמודדים עם חוזה דרקוני שקובע למשל שאסור לי למכור במחיר זול יותר ממה שמוצע באפליקציה.

"המסעדות הן רק בורג במערכת שהצרכן התמכר אליה. מסעדה בתל אביב שלא נמצאת באפליקציה היא בבחינת לא קיימת. בבאר שבע המסעדנים לא רוצים להגיע למצב כזה, אבל המצב הוא שאנחנו במלכוד, והשאלה האם להיכלל באפליקציות הופכת לנושא שלא נתון לשיקול-דעתי, כי ככה הצרכן התרגל להזמין אוכל ממסעדות. תן ביס ו-וולט הן האמזון והגוגל של ענף המסעדות. זה כמו שלא אהיה בפייסבוק או לא אשתמש בווייז; אין לי אפשרות אחרת, והחברות מנצלות את המצב הזה". 

מסעדני באר שבע במחאה נגד תן ביס
 מסעדני באר שבע במחאה נגד תן ביס

כאמור, שלושת הנושאים העיקריים שבגינן צמחה המחאה מתחילים בעמלה שמשולמת לתן ביס/וולט, העומדת על 27% לפני מע"מ. סוגיה שנייה נוגעת לתנאי התשלום של תן ביס: לטענת זיגדון, החברה משלמת למסעדנים רק אחרי 45 ימים ממועד העסקה, ולשיטתו העברה צריכה להתבצע בתוך 7 ימים ממועד העסקה. הנושא השלישי נוגע למשולש היחסים מסעדה-אפליקציה-צרכן, שלדבריו מזיז הצידה את המסעדה בתחום שירות הלקוחות: "אם יש מחלוקת על מנה למשל, תן ביס תחליט לזכות את הצרכן על חשבוני, מבלי שיהיה לי בכלל שיקו-דעת. גם הדאטה בייס של הצרכנים הולך אליה, ואנחנו ממודרים מנושא השירות".

זיגדון גם התייחס לעמלות שגובה תן ביס עבור כרטיסי ארוחות שמספקת תן ביס למפעלים ולחברות. לדבריו, "על התיווך הזה מסעדנים משלמים 5%-10%, כשלמעשה זו עמלת סליקה. אין חברת סליקה שגובה עמלה כזו".

מאז תחילת מרץ המסעדות חזרו לפעול, המשמעות היא שאתם תלויים פחות במשלוחים. 
"נכון שהמטולטלת זזה, ורואים היום את הרצון לבלות, אבל רבים הורגלו להזמין משלוחים, וזה פוגע דרמטית במחזורים. כיום יש עדיין התלהבות, אבל זו בועה שמשקפת סטייה של 30% מהמציאות. ככל שיחלוף הזמן, היא תתאזן".

זיגדון שואף לקיים שיח עם תן ביס במטרה לשנות את תנאי החוזה. הוא פחות נרגש מכניסת שחקנים חדשים לתחום, שבשלב ראשון ממילא מתמקדים בתל אביב. "הפתרון היחיד הוא שהמסעדנים יקימו פלטפורמה לעצמם, ובסוף זה מה שיקרה בבאר שבע. יש קבוצה של מסעדנים שמתאגדת לשירות שיהיה בבעלות המסעדנים".

מעבר לאתגר הטכנולוגי נכנס אתגר שיווקי. בחברות המשלוחים חוזרים ומדגישים שהעמלה שאתם משלמים משקפת את עלויות השיווק. 
"זה נכון, ובהיבט הזה אנחנו מברכים על קיומן של חברות כמו תן ביס ווולט, אבל אנחנו רוצים חוזה הוגן עם עמלה שפויה ותנאי תשלום הוגנים, ושתוחזר למסעדנים יכולת נתינת השירות. באר שבע היא מיקרו-קוסמוס למה שקורה בארץ ובעולם, והחברות צריכות להבין שעם תום הסגרים, תקופת הניצול צריכה להסתיים. אי-אפשר להרוויח כשמשלמים עמלה של 32%. מסעדנים עסוקים בלשרוד מיום ליום, ואם לא תהיה ברירה, נקים מערך משלנו".

אגב, לא מדובר במחאה ראשונה שמוביל זיגדון - מחאה אחרת התרחשה בלב הקורונה, לקראת סוף 2020, כשוולט ניסתה להיכנס לבאר שבע.

צומת דרכים בתחום המשלוחים 

תחום המשלוחים נמצא בצומת דרכים. מחד, המסעדות שבו לפעול, מה שהוביל באופן טבעי לזליגה החוצה של מסעדות שמלכתחילה לא היו בתחום המשלוחים, ובכללן מסעדות שף או מסעדות יוקרה.

סוגיה אחרת שהמסעדנים מתמודדים איתה נוגעת למחסור בעובדים, גם לאור מודל החל"ת, במצב כזה, כשרבות המסעדות שלא יכולות לפתוח בווליום מלא, הן ממשיכות להישען על משלוחים (שדורשים רק את עובדי המטבח).

לכך מצטרף השינוי בהרגלי הצריכה של הצרכנים שהתמכרו להזמנות, ומתקבלת משוואה לפיה היקף הירידה הצפויה בווליום המשלוחים מתונה יחסית, או כפי שהגדיר גורם בענף, "הירידה נמוכה מהשיעור שציפינו לו". לתוך המשוואה הזו נכנסים גם מקומות העבודה שמאכלסים כיום יותר עובדים שחזרו להזמין אוכל למשרדים - גם מזה נהנות החברות במשוואה שתורמת לאיזון בפעילותן.

למרות ועל אף התזמון הנוכחי, השוק מנסה לעורר תחרות עם שחקניות חדשות: Take, שמשלבת גם משלוחי מזון ממסעדות לנזקקים ומציעה למסעדנים מודל תשלום הגון יותר כהגדרתם; ו-NOW של "משלוחה", שמציעה לצרכנים מודל של צבירת כסף למימוש עתידי (קש-בק) לצד עמלות מופחתות, לפחות בשלב ראשון למסעדנים. גם יאנגו עתידה להשיק שירות משלוחים שיכלול גם מסעדות, והמסעדנים אכן מחכים לפעול בדומה לשווקים באירופה למשל, עם ריבוי שחקנים ועם תחרות טבעית שתפעל לטובתם.

גם השחקניות הקיימות לא נחו על זרי הדפנה: בתקופת הקורונה, תן ביס הכפילה את אזורי הפעילות שלה ל-12 ערים;ואילו וולט נכנסה לתחום של משלוחים של מוצרי מכולת ומוצרים משלימים בקטגוריה שהיא מגדירה "וולט מרקט".

"ההשפעה של שחקנים חדשים תלויה בסופו של דבר בטראפיק שהם יכולים לייצר", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "ככל שתהיה להן חשיפה שמתקרבת לזו של וולט, יש פה פוטנציאל לתחרות שתוכל לסדר את השוק".

ברמן סבור כי עשרות מסעדות כבר יצאו מהאפליקציות הגדולות, ועשרות אחרות עברו לאפליקציות החדשות. ב-NOW של "משלוחה" יש כ-100 מסעדות המרוכזות בתל אביב.

"מסעדות שמוותרות על רעיון המשלוחים הן כאלה שלא מוכנות לעבוד במודל הפסדי וכאלה שהמוצר שלהן לא מתאים למשלוח, והן נכנסו לזה רק מכורח המציאות, אבל יש גם עסקים אחרים שעדיין מעדיפים משלוחים על קבלת קהל", אומר ברמן.

לדבריו, "אנחנו תומכים במחאה וסבורים שהיא יכולה לשנות את המצב. חברות המשלוחים מוטרדות מהפעילויות האלה לצד הנטישה, טבעית ככל שתהיה, של מסעדנים. שחקנים בולטים שעוזבים את האפליקציות פוגעים להן בתדמית".

גם תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד", מביע תמיכה במחאה ומציין כי הנושא האקוטי נעוץ בשיטת התשלום של תן ביס למסעדנים. לדבריו, "לא ייתכן שהמסעדות צריכות להיות חברת המימון של תן ביס. הצפנו את הנושא גם מול גופים ממשלתיים. המצב כיום הוא שמסעדן משלם לספק שלו לפני שהוא קיבל כסף. בוולט תנאי התשלום הוא פעם בשבוע, מה שאומר שזה אפשרי".

על גובה העמלה שמשולמת לאפליקציות אומר מור: "זו עמלה גבוהה מאוד ולמרות שהיא כוללת ערכים שיווקים היא לא פרופרציונלית ומביאה מסעדנים לעבודה עם האפליקציות בהפסד שזה לא מקובל עלינו. במשבר הקורונה פעלנו והצלחנו להוריד את העמלה של וולט ב-7% למסעדנים לתקופה של 5 חודשים, ובזכות המהלך השארנו מיליוני שקלים בכיסם של המסעדנים".

מור סבור כי "למרות פתיחת המסעדות ויציאה של מסעדות מהאפליקציה, כמות המשלוחים נשארה ותישאר גבוהה ממה שהיא הייתה לפני הקורונה, והיא אף תעלה. זה קשור להרגלי צריכה שלא פוסחים על הצרכנים הצעירים. התמהיל שהיה למסעדות לפני הקורונה הקיף 60%-70% מהפעילות בהושבה, 5%-10% בטייק אוויי ו-20%-30% במשלוחים. אני מעריך שהנתח של המשלוחים יגדל". 

מחברת תן ביס נמסר בתגובה: "תן ביס עובדת מול מאות מסעדות בישראל בהצלחה ובשותפות, ובזכותה מסעדות שבחרו בנו מצליחות להגדיל את הכנסותיהן ולהגיע לקהלים נוספים. התשלום עבור מערך השירותים שלנו כולל, בין היתר, מערך משלוחים, תשלומי מעסיק, תחזוקה שוטפת של הכלים, פלטפורמה שיווקית משמעותית וקידומים פרסומיים. בתקופת משבר הקורונה תן ביס סייעה למסעדנים במגוון של הטבות ותוכניות תמיכה". 

צרו איתנו קשר *5988