בעולם אוכלים יותר בשר, והאמזונס משלם את המחיר

ארגון גרינפיס פרסם דוח חדש הממחיש את הקשר בין הצלחת הישראלית לבין נזקים אקולוגיים חסרי תקדים ביערות הגשם בברזיל • אחת הסיבות לשריפות, היא פעילות עבריינית של חקלאים, המבראים שטחים לשם גידול בקר, זאת תוך עצימת עין של השלטונות הברזילאים שמאפשרים לפעילות העסקית להתרחב על חשבון היערות

עצים שרופים באמזונס / צילום: גרינפיס
עצים שרופים באמזונס / צילום: גרינפיס

יום אחד בלבד לאחר שהתחייב מול העולם כולו להכפיל את ההוצאות הממשלתיות על אכיפה סביבתית ולסיים את כריתת יערות הגשם הבלתי חוקית במדינתו עד 2030, נשיא ברזיל ג'איר בולסונארו אישר בסוף השבוע החולף קיצוץ של 24% בתקציב הגנת הסביבה של ממשלתו לשנת 2021.

בולסונארו הדהים את העולם כולו כשבנאומו בפסגת האקלים של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, דיבר על שינויי האקלים - אותם הכחיש עד לאחרונה, ועל חשיבות יערות האמזונס בהם היתיר ממשלו לאורך השנים האחרונות לברא שטחים נרחבים לשם פעילות עסקית.

מנהיג השדולה הסביבתית בקונגרס הברזילאי, רודריגו אגוסטיניו, אמר כי לאחר שלאורך שנים קוצץ התקציב הסביבתי, הקיצוצים האחרונים מאיימים לשתק לחלוטין את סוכנויות הסביבה.

זאת, לאחר שבשנה שעברה זינקה כריתת היערות באמזונס לשיא של 12 שנים. השר להגנת הסביבה במדינה, הדגיש כי כדי לתמוך במאמצי הפחתת כריתת היערות ולהפחיתם בכ-30%, תזדקק המדינה לסיוע זר של מיליארד דולר, אך לעת עתה, למרות הדאגה העולמית לאמזונס - ממשלות ברחבי העולם לא נוקטות בצעדים משמעותיים מול ברזיל.

שטחים מיובשים ביערות הגשם / צילום: גרינפיס
 שטחים מיובשים ביערות הגשם / צילום: גרינפיס

לאורך השנים האחרונות, ניסו מדינות דוגמת צרפת לאיים כי יטילו סנקציות על יבוא בשר שגודל על חורבות האמזונס וקבוצות לחץ סביבתיות ברחבי העולם ניסו לשכנע מנהיגים לפעול, אך כריתת היער המשיכה באין מפריע.

כדאי להזכיר עד כמה הנושא שקוף לשלטונות בישראל - במהלך חודש אפריל, הודיע בחגיגיות משרד החקלאות לאזרחי ישראל: "הישראלים לא ויתרו על הבשר לאורך השנה, ולמרות הקורונה והסגרים, בשנת 2020 חלה עלייה בקניית הבשר ברשתות השיווק של כ-7% ביחס לשנת 2019". במשרד אף הודיעו על בשורה צרכנית: מחיר הנקניקיות הוזל, וכך גם מחירי הקבבים וההמבורגרים.

אך ההודעה המפורטת של המשרד, האמון גם על חוק צער בעלי חיים ואף מופקד על שימור והגנה של עצים שכן תחתיו יושב פקיד היערות, התמקדה אך ורק באספקטים צרכניים, והתעלמה לחלוטין מהמחיר הסביבתי והאקלימי של תעשיית הבשר, אותה תעשייה שהצרכן הישראלי מגדיל את חלקו בה משנה לשנה, כאשר כיום עומדת צריכת בשר הבקר הממוצעת לנפש בישראל על 18 ק"ג לאדם בשנה.

עלייה ביבוא בשר טרי לישראל

רוב הבשר הטרי הנמכר בישראל - מקורו בעגלים חיים המיובאים מחו"ל. במקביל, בשנים האחרונות חלה עלייה במגמת יבוא בשר טרי ומצונן מחו"ל, כך בין היתר ממדינות שונות ובהן ארגנטינה וברזיל. ובעוד שבמשרד החקלאות התעלמו מהקשר בין צריכת הבקר בישראל ובין הנזקים הסביבתיים, ארגון גרינפיס פרסם דוח חדש הממחיש את הקשר בין הצלחת הישראלית לבין נזקים אקולוגיים חסרי תקדים ביערות הגשם בברזיל.

בחודש ספטמבר, התחוללו שריפות בקנה מידה היסטורי בפנטנאל, אזור הביצות הגדול בעולם, המצוי בשטחן של ברזיל בוליביה ופראגוואי. הפטנטנאל מכונה 'האח הקטן' של האמזונס, ונודע כבית גידול ליגוארים וכאחד מהעשירים ביותר בעולם החי, הודות לתופעת טבע ייחודית של הצפת המישורים הנרחבים שלו.

דב נמלים שנפגע בשריפות באמזונס / צילום: גרינפיס
 דב נמלים שנפגע בשריפות באמזונס / צילום: גרינפיס

השריפות הגדולות, כילו שטח גדול יותר משטחה של העיר ניו יורק, כשהן סוחפות בלהבות בעלי חיים רבים שהאזור הוא ביתם. בסך הכל, כ-30% משטחי אזור הביצות רחב הידיים, נשרפו.

אחת הסיבות לשריפות, היא פעילות עבריינית של חקלאים, המבראים שטחים לשם גידול בקר, זאת תוך עצימת עין של השלטונות הברזילאים שמאפשרים לפעילות העסקית להתרחב על חשבון היערות.

כך למשל, באוגוסט 2019, מגדלי בקר מהאמזונס תיאמו ביניהם פעילות נרחבת להצתת היער, במה שזכה לכינוי "יום האש". הם עשו זאת על רקע תמיכתו של הנשיא בולסונרו בפיתוח תעשייתי ובגידול בקר בשטחי יער הגשם הגדול בעולם. וכשהאקלים הופך יבש יותר עם השנים, השריפות מתפשטות מהר יותר, יוצאות מכלל שליטה, ומסבות נזק חסר תקדים. במהלך השריפות בפנטנאל, הזהירו ביולוגים כי השריפות מאיימות על אחת המערכות המגוונות ביותר אקולוגית על פני כדור הארץ.

דוח גרינפיס, חושף את הקשר של תעשיית הבשר לשריפות בפנטנאל, וכן את הקשר של יבואני בשר ברחבי העולם וגם בישראל לשריפות. הדוח מפרט חקירה מתמשכת של חצי שנה אשר חושפת את פעילותן של 15 חוות בקר המעורבות בשריפה של שטחים בהיקף של לפחות 730 אלף דונם (730 קמ"ר) בפנטנאל בשנת 2020 - שטח הגדול פי 14 מתל אביב - זאת למרות צו של ממשלת ברזיל האוסר על כך.

מסמכים רשמיים מאשרים שחוות אלו סיפקו בקר ללפחות 14 מפעלים לעיבוד בשר בבעלות יצרנית הבשר הגדולה בעולם JBS, ומתחרותיה המובילות בברזיל - Marfrig ו-Minerva - אשר כולן מייצאות בקר ועורות לשווקים ברחבי העולם וגם לשוק הישראלי.

היבואנים הישראלים המוכרים ששרשרת האספקה שלהם נגועה בהרס יערות הגשם הם קבוצת "נטו" ו"בלדי", שאת מוצריהם ניתן למצוא גם ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל.

כך למשל, בבלדי רכשו מינואר 2019 ועד אוקטובר 2020 כ-5,000 טונות של בשר בקר שמקורו בפטנטנאל, ואילו בנטו רכשו כ-1,600 טונות של בשר בקר מהיערות הברזילאים בין יולי לאוקטובר 2020.

בתחקיר של גרינפיס, עלו שמותיהם של שבעה יבואנים נוספים, שרכשו כמויות קטנות יותר של בשר בעל זיקה לפנטנאל. בסה"כ, כ-9,930 טון בקר בשווי של 51 מיליון דולר יובאו לישראל מחוות הקשורות לשריפות בפנטנאל בתקופה שנבדקה.

יצוא הבשר מברזיל שבר ב-2020 שיא

היקף ייצוא הבקר של ברזיל שבר שיא בשנת 2020 ועמד על 2 מיליון טון שהניבו הכנסה של כ-8.4 מיליארד דולר. ההכנסות מייצוא בשר הבקר ממתקנים הקשורים לחוות גידול בפנטנאל בין ינואר 2019 לבין אוקטובר 2020 עמדו על כ-2 מיליארד דולר.

או במילים אחרות: למרות הזעקה העולמית בזמן השריפות באמזונס, החברות הישראליות, אינן לבד, כאשר שרשראות אספקה לאורכו ולרוחבו של העולם נגועות בפגיעה ביערות הגשם. כך למשל, דוח גרינפיס מצא קשר בין פגיעה ביערות הגשם ובין מוצרים של מקדונלדס, וולמרט, נסטלה, בורגרקינג ועוד.

יערות הגשם בברזיל / צילום: גרינפיס
 יערות הגשם בברזיל / צילום: גרינפיס

משק החי אחראי בין השאר לכ-14%-18% מפליטות גזי החממה הגורמים להתחממות המואצת של כוכב הלכת שלנו. מחירו הינו אקלימי ואקולוגי באותה עת; כשהתאווה האנושית לבשר גוברת, כך נכרתים עוד ועוד עצים ביערות הגשם, כדי לספק את הצריכה בעולם כולו.

בגרינפיס ישראל קוראים לרשתות שיווק המזון ובראשן שופרסל לאמץ מדיניות מקיימת ברורה להגנה על מערכות אקולוגיות חיוניות ויערות העד של כדור הארץ. מדיניות זו חייבת לכלול התחייבות שלא לרכוש ולא לשווק מוצרים שמקורם מהרס היערות, לרבות בקר, ולאמץ מדיניות של עידוד צריכת מזון מן הצומח.

הצרכנים הופכים לשותפים בעל כורחם

ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, מדגיש כי ממשלות שלא פועלות בנושא, דוגמת ממשלת ישראל, הופכות את הצרכנים לשותפים בעל כורחם לחורבן יערות בעלי חשיבות קריטית למערכת האקולוגית.

לדבריו, "החשיפה שלנו היום היא רק קצה הקרחון של מערכת כלכלית שלמה ושבורה המתייחסת לכדור הארץ שלנו כמשאב בלתי נגמר. ישראל היא כיום אחת משיאניות בעולם לצריכת בשר ויש לכך השפעה סביבתית אדירה על היערות בדרום אמריקה, משם מגיע חלק ניכר מהבקר המשווק לצרכן הישראלי.

"נרשמים בישראל שיאי יבוא של בשר בקר 'טרי' בקר מדרום אמריקה כשבין השנים 2017-2019 יבוא זה הכפיל את עצמו פי שש, מ-932 טון ל-6,709 טון. בקר זה מגיע רובו ככולו מאזורים מיוערים שעברו כריתה בעבר הרחוק או ממש לאחרונה.

"לא ניתן למגר את משבר האקלים והחורבן האקולוגי מבלי לצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלנו שנמצאת בנסיקה. לשם כך נדרשת פעולה מכרעת מצד ממשלות, משקיעים וצרכנים ולפעול כנגד חברות המעורבות בהרס היערות והמערכות האקולוגיות".

במשרד החקלאות לא מכירים בקשר שבין כריתת יערות הגשם ובין יבוא בשר מברזיל, ואומרים לגלובס בתגובה לדברים: "משרד החקלאות אמון על ביטחון המזון של תושבי המדינה. המשרד אינו קובע או מכתיב לכל אזרח מה לאכול ומתי, אך מתפקידו לדאוג לחקלאות ישראל ולספק את כל סוגי המזון שהציבור מבקש לצרוך.

"הנתונים על צריכה מבוקשים על ידי כלי התקשורת עצמם ומסופקים בהתאם. למדינת ישראל אין שום השפעה על יערות האמזונס. המשרד פועל רבות לטובת העצים המקומיים שצומחים בישראל ומציל מדי שנה אלפי עצים, קרי העצים שיש לנו שליטה עליהם".