לראשונה: אושרה תוכנית מתאר ארצית לתשתיות משק האנרגיה לשנים 2030 ו-2050

המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, החליטה היום (שלישי) לאשר תוכנית מתאר ארצית לתשתיות האנרגיה (תמ"א 41, אשר הינה תיקון מספר 9 לתמ"א 1). התוכנית, שנכתבה על ידי משרד האנרגיה, מציגה לראשונה תכנית מתאר ארצית כוללת של תשתיות האנרגיה בישראל, הכוללות את מערך החשמל, הגז טבעי, תזקיקי הדלק והגפ"מ. התכנית תאפשר מתן מענה סטטוטורי לביקושים שייווצרו במשק האנרגיה לתשתיות האנרגיה השונות לשנות היעד 2030 ו-2050, בהתאמה לתכנון האסטרטגי לשנת 2040.

תמ"א 41, שאושרה היום, מאגדת למעשה במסמך אחד פרקים נושאיים העוסקים בתחנות כוח קטנות, מתקנים פוטו וולטעים, גפ"מ וגז טבעי.

באשר לאנרגיה נקייה, התוכנית מדגישה את חשיבות ייצור האנרגיה המתחדשת בדו שימוש בקרקע ובשטחים מבונים באמצעות הנחיות ותעדוף. כמו כן, התכנית מאגדת את תכניות המתאר הארציות העוסקות בגז טבעי, חשמל ודלקים, וכן מייעדת שטחים עבור אתרים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, מסדרונות להולכת חשמל ותשתיות אנרגיה, וכן מסמנת אזורים לבחינת תכנון של מנהרות לתשתיות ארציות.

התוכנית קובעת עקרונות מנחים לתכנון תשתיות האנרגיה במגוון זירות. בתחום האנרגיה המתחדשת, בהתאם לתוכנית הממשלה, בשנת 2030 ייצור החשמל באמצעות אנרגיה נקייה יעמוד על 30%, לעומת 70% גז. התוכנית, בשל התנגדותו של משרד האנרגיה, לא מציבה יעדי אנרגיה מתחדשת ל-2050. לאור החלטת המועצה הארצית אשתקד, התוכנית שמה דגש על כך שתשתיות ייצור סולאריות יוקמו בשטחים בנויים ובדו שימוש בקרקע. כמו כן, צומצמו השטחים לתכנון תחנות כוח סולאריות. זאת, כאשר בשטח קיימים כיום חסמים רבים בהקמת תשתיות סולריות בשטחים בנויים - אשר עליהם לא נותנת התוכנית את הדעת.

בעניין התשתיות הפוסיליות, התכנית שומרת שטחים עבור רצועות שמורות לתשתיות אנרגיה שיאפשרו תכנון עתידי של קווי תשתית ארציים בכפיפה אחת (גז טבעי, דלק וכד'), וכן שומרת מסדרונות לתכנון קווי חשמל. בנוסף, נקבעו הנחיות לבחינת תכנון מנהרות תשתית רב מערכתיות למספר תשתיות, ובכך מוטמע עיקרון של חיסכון בשטח והצמדה לתשתיות אחרות, זאת תוך עמידה ושמירה על בטיחות וצמצום השפעות סביבתיות.

עוד מסמנת התכנית את התשתיות הארציות המאושרות של תחנות הכוח, רצועות הגז הטבעי, אתרי הגפ"מ ומתקני הגז הטבעי ונותנת עקרונות והנחיות לתכנון תשתיות אלה. המשמעות העיקרית של התוכנית היא שמירת שטחים עתידיים לתשתיות אנרגיה שיידרשו יותר ויותר עם גידול האוכלוסייה.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אומר בנוגע להחלטה: "כאשר מדינות העולם דנות במשבר האקלים והשלכותיו המועצה הארצית הפכה להיות חסם ראשי לקידום אנרגיה מתחדשת. טבעת החנק שהיא יצרה על חוות סולאריות קרקעיות יגרום לזה שבישראל ישרפו הרבה גז טבעי עוד עשרות שנים קדימה. זה בלתי נתפש שמשבר האקלים לא נמצא על סדר היום של מוסד התכנון העליון של ישראל שבחר שלא לקיים עד היום אף לא דיון אחד במשבר והשלכותיו. המועצה הארצית מנותקת מהמשבר, מכשילה את הממשלה ומסכלת את אפשרות העמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת ל2030 וההתמודדות עם המשבר".