רמז לבאות? דברי ילן הם לא פליטת פה אלא יריית פתיחה

יש כאן גם "עימות" בין מדיניות מוניטארית "אולד סקול" של ילן מול המדיניות של פאוול, שפועל כבר שנה וחצי בתנאי משבר בריאותי גלובלי חסר תקדים

ג'נט ילן / צילום: Reuters, Pool/ABACA
ג'נט ילן / צילום: Reuters, Pool/ABACA

לדבריה של שרת האוצר של ארה"ב, והנגידה הקודמת, ג'נט ילן חשיבות עצומה על שוקי ארה"ב והעולם בכלל וגם כאן אצלנו נחוש זאת.

ילן אמרה שהריביות (או תשואות השוק) יצטרכו לעלות על מנת לאזן את המדיניות הפיסקאלית המרחיבה מאוד (טריליוני דולרים של תוכניות תמריצים) שמוציא לפועל הנשיא החדש ביידן, בהתאם למשנתו הפוליטית.

השווקים הגיבו בהפתעה כי יומיים קודם לכן הסבירה ילן שהתוכניות של ביידן יתפרסו על פני 10 שנים כלומר - ישפיעו פחות על לחצי האינפלציה.

והדברים הללו הדהדו עוד יותר משום שבה בעת דיברו מספר בכירים בפד, כולל היו"ר פאוול, ואמרו כי עוד ארוכה הדרך עד להשגת יעדי הצמיחה והתעסוקה, כי עליית האינפלציה היא תופעה מקובלת וכי אין צפי שהמדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה תשתנה בקרוב.

לדעתי יש כאן גם "עימות" בין מדיניות מוניטארית "אולד סקול" של ילן מול המדיניות של פאוול, שפועל כבר שנה וחצי בתנאי משבר בריאותי גלובלי חסר תקדים.

אין כאן "פליטת פה" של ילן. היא מנוסה וותיקה מדי בשביל זה.

הסיבה שהריביות הארוכות הגיבו פחות לדברים מהקצרות נובעת מכך ששיפוע העקום בארה"ב כבר עלה קודם לכן ועומד כיום על אחוז ו-6 עשיריות. כלומר, נפתח פער בין תשואות הפדיון על האג"ח הקצרות, שרלוונטיות לריבית היום (אפס עד רבע אחוז) לבין האג"ח הבינוניות-ארוכות, שרלוונטיות לריבית שתהייה, כנראה, בעוד שנתיים-שלוש. השוק בהחלט מבין זה זמן את מה שילן אומרת. לדעתי, יש יותר סיכוי שהריבית תעלה מוקדם/מהר יותר מאשר מאוחר/לאט יותר, אך זה מאוד תלוי בהנחה שתהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר ושהנתונים הכלכליים השוטפים ימשיכו להיות חיוביים כמו שהם. אני מעריך שכן.

רונן מנחם / צילום: בנק מזרחי טפחות
 רונן מנחם / צילום: בנק מזרחי טפחות

אתמול באתר זה כתבתי כי מדיניות פיסקאלית אולטרה מרחיבה לא יכולה ללכת יד ביד עם מדיניות מוניטארית נדיבה כל כך, במיוחד שעה שהאינפלציה עולה (אפילו זמנית) והצמיחה מזנקת ל-6% בקצב שנתי. גם שוק העבודה משתפר מהר ולא נכון לבחון אותו בהשוואה למצב במרץ 2020.

לכן, אני סבור כי ילן, גם אם הבהירה אחר כך את דבריה, נותנת את הכיוון לשינוי קרוב של המדיניות. לדעתי, בהרבה מובנים היא דווקא הוציאה לפאוול את הערמונים מהאש ולעובדה שהייתה עד לא מכבר נגידה בעצמה חשיבות נוספת.

אין ספק שהפד יצטרך לבחון בקרוב צמצום של ההרחבה המוניטארית - תחילה במסרים ותחזיות כלכליות אופטימיות יותר (הוא כנראה יעשה זאת במסגרת הודעת הריבית של יוני), אחר כך בנסיגה הדרגתית מתכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובות משכנתאות ובהמשך דרך העלאת הריבית.

בדרך הוא יזכיר שגם אם הריבית שלו עולה, הריבית הריאלית עדיין שלילית ואין חשש לפגיעה בצמיחת המשק להפך - זה יבלום התחממות יתר, כפי שיילן אמרה ובצדק.

מבחינת השווקים - אי אפשר לשנות מדיניות מיום ליום בטח כשהמדיניות הנוכחית מרחיבה כל כך. זה תהליך, דינאמיקה, של מרים והתבטאויות, שמחד יאותתו על השינוי ומאידך יישארו מעורפלים לגבי העיתוי והעוצמה. לכן השווקים יהיו מאוד רגישים לכל התבטאות ולכל נתון כלכלי חשוב. שילוב של שקיפות ועמימות - אלו הם כללי המשחק מהיום והלאה.

נזכיר לסיום כי תשואות הפדיון בארה"ב, בפרט בטווח הבינוני-ארוך, הן פקטור חשוב גם לתשואות הפדיון אצלנו. הקשר אינו אחד לאחד, אך הכיוונים משפיעים לאורך זמן ויש לקחת זאת בחשבון.

* הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות

צרו איתנו קשר *5988