במשך 13 שנה הן צייתו לכללים של אפל. עכשיו הגיע הזמן למרד

כשהושק הדגם הראשון והמהפכני של האייפון אי שם בינואר 2007, מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס סירב בנחרצות לאפשר לאפליקציות חיצוניות לפעול עליו. ג'ובס, פריק של שליטה, חשש שהן יכניסו וירוסים למערכת ויגרמו לבעיות יציבות במכשיר המושלם שאפל תכננה ובנתה.

במשך חודשים חברי דירקטוריון ומנהלים באפל הפצירו בג'ובס לפתוח את המכשיר לאפליקציות חיצוניות, מחשש שהמתחרים יעשו זאת קודם לכן ויזכו ליתרון. בסופו של דבר ג'ובס הגה פתרון ביניים, במסגרתו אפל תבדוק ותאשר כל אפליקציה חיצונית לפני שניתן יהיה להשתמש בה במכשיר, כדי לוודא שאלו חס וחלילה לא יפגעו בחוויית המשתמש.

כך ביולי 2008 נולדה חנות האפסטור. בניגוד למכשירי אנדרואיד, האפסטור הייתה ונשאר הדרך היחידה בה משתתפי האייפון, ומאוחר יותר גם האייפד, יכולים להוריד אפליקציות. אפל סיננה בקפדנות את האפליקציות שנכנסו לחנות ודרשה מהן עמלה של 30% מההכנסות. ג'ובס הצהיר עם השקת החנות כי העמלה מיועדת להוצאות תפעול וניהול הכרחיות וטען כי "אנחנו לא מתכוונים להרוויח כסף בכלל מהאפסטור".

המודל שהגדיר ג'ובס ליחסי אפל והאפליקציות מחזיק כבר 13 שנה בעדכונים קלים. אולם לאורך השנים הלכה והצטברה טינה מצד בעלי אפליקציות רבים כלפי תנאי ההתקשרות הנוקשים מול אפל. טינה זו גברה ככל שהתברר כי בניגוד להצהרה המוקדמת של ג'ובס, האפסטור היא דווקא מכונת רווחיות עבור אפל. ענקית הטכנולוגיה מעולם לא פרסמה נתונים על רווחיות האפסטור, ולמעשה טוענת בתוקף שאין לה נתונים כאלה, אך הערכות מדברות על כך שהעמלות שגבתה אפל אשתקד מאפליקציות הגיעו ל-22 מיליארד דולר, חלק גדול מזה התגלגל לרווח.

  

קוק יגיע לראשונה לבית המשפט

לא פשוט לצאת לקרב עם ענקית טכנולוגיה כמו אפל, במיוחד לאפליקציה שתלויה בערוץ ההפצה שלה, אך חרף הסיכונים יותר ויותר אפליקציות מוכנות לצאת למרד נגד אפל ולאתגר את המודל שקבע ג'ובס דרך תביעות בבתי משפט, הופעות מול מחוקקים או תלונות לרגולטורים ברחבי העולם.

המתנגדת הקולנית ביותר לתנאי האפסטור היא אפיק גיימס, מפתחת המשחק הסופר-פופולרי פורטנייט. אפשר להבין את אפיק, שלפי הערכות שילמה עמלות של 360 מיליון דולר לאפל בשנים 2017-2020. באוגוסט האחרון אפיק החליטה לשים סוף למה שהיא מגדירה "מס אפל" והחלה לגבות תשלומים בעצמה ממשתמשים באפליקציה, תוך הפרה ברורה של הנוהל לפיו כל הכספים חייבים לעבור דרך אפל. אפיק אפילו הציעה הנחה של 20% לכל מי שמבצע דרכה רכישות. כמצופה אפל מיהרה להסיר את פורטנייט מהאפסטור, כשגוגל נקטה בצעד מקביל באנדרואיד.

בתחילת החודש נפתחו בקליפורניה הדיונים בתביעת ענק שהגישה אפיק נגד אפל והסרתה מהאפסטור. אפיק טוענת כי השליטה של אפל על האפסטור היא אנטי-תחרותית וניתן לאפשר לאפליקציות לפעול על האייפון גם בלי שבעליהן ידרשו לשלם מס גבוה כל כך. אפיק מבקשת מבית המשפט להגדיר את האפסטור בתור משאב ציבורי חיוני, כזה שאף חברה לא יכולה לשלוט בו באופן מוחלט. במסגרת הדיונים צפוי מנכ"ל אפל טים קוק להופיע בבית המשפט לראשונה. הצלחה משפטית של אפיק תפתח כמובן פתח להגשת תביעות נוספות על ידי אפליקציות מקבילות ועשויה לשנות את מודל האפסטור המסורתי לנצח.

באיחוד חוקרים, בוושינגטון עוד לא

במקום פנייה לבית משפט, אפליקציית המוזיקה ספוטיפיי בחרה ללכת לרגולטור. ב-2019 הגישה ספוטיפיי תלונה נגד אפל לנציבות התחרות האירופית וטענה כי החוקים הנוקשים של האפסטור מציבים אותה בנחיתות בתחרות מול שירות המוזיקה המקביל של אפל עצמה - אפל מיוזיק. אפל אומנם מאפשרת לחברות כמו ספוטיפיי למכור מנויי פרימיום בתשלום מחוץ לאפסטור, וכך לחמוק מהעברת עמלות, אך אוסרת עליהן לקדם מנויים כאלה בתוך האפליקציה עצמה - מה שמעלה את הוצאות השיווק.

בחודש שעבר פרסמה הנציבות האירופית מסקנות ביניים דרמטיות מבדיקת התלונה של ספוטיפיי והצהירה כי אפל מנצלת לרעה את כוחה בשוק הסטרימינג של מוזיקה ומפרה את חוקי ההגבלים של האיחוד. אם מסקנות כאלה יאומצו רשמית, האיחוד יכול להורות לאפל לבצע שינויים משמעותיים במודל הרווחי מאוד לפיו פועל האפסטור.

בניגוד לאירופה, הרגולטורים בארה"ב עדיין לא חוקרים את האפסטור, אך יש אפליקציות שמנסות לקדם צעד כזה. בחודש שעבר הופיע מנכ"ל קבוצת Match, המפתחת את אפליקציית ההיכרויות טינדר, מול הקונגרס והתלונן כי אפל וגוגל משליטות פחד על האפליקציות. המנכ"ל טען עוד כי אפל אוכפת את כלליה באופן סלקטיבי על האפליקציות ולא מסבירה מדוע אינה מאשרת עדכונים שלהן.

אפליקציה נוספת שנמצאת בקרב ישיר ומתוקשר עם אפל בחודשים האחרונים היא פייסבוק. בניגוד לספוטיפיי ולאפיק גיימס, לפייסבוק לא אכפת במיוחד מעמלת האפסטור הגבוהה. הרשת החברתית בכל מקרה אינה גובה תשלומים ישירים ממשתמשים ומתבססת על מכירת פרסומות, כך שהעמלה אינה נוגעת לה.

אבל פייסבוק מתנגדת נחרצות לעדכון הפרטיות שאפל גלגלה בסוף אפריל, במסגרתו משתמשים צריכים לאשר אקטיבית לאפליקציות כמוה לנטר את פעילותם לאורך האינטרנט לצורך פרסום ממוקד. פייסבוק ניהלה קמפיין ארוך נגד עדכון הפרטיות שלא הצליח לשנות את דעתה של אפל, אך נראה שהיא עדיין לא אמרה את המילה האחרונה במובן זה ובעבר דובר כי היא מתכננת תביעת הגבלים עסקיים נגד אפל.

תביעה ייצוגית של 1.5 מיליארד ליש"ט

אפשר לטעון בצדק כי העמלות הגבוהות של אפל מתגלגלות בסופו של דבר למשתמשים, שנאלצים לשלם יותר על כל רכישה באפליקציות. טענה זו עומדת במרכז תביעה ייצוגית ענקית שהוגשה בבריטניה השבוע נגד אפל לפיה הכללים הנוקשים של החברה באפסטור מובילים צרכנים לשלם יותר על אפליקציות. התובעים דורשים פיצוי של עד 1.5 מיליארד ליש"ט למשתמשים שביצעו רכישות בשנים האחרונות באפסטור מאז 2015.

אפל בתגובה ממשיכה להחזיק באותם טיעונים שעמדו בבסיס הקמת האפסטור, לפיהם הכללים מגנים על המשתמשים מנוכלויות או סתם חוויית משתמש רעה. אפל שחררה לאחרונה נתונים שמראים כי בשנה שעברה היא דחתה לא פחות ממיליון בקשות לעדכונים מאפליקציות מסיבות שונות.

דווקא הסכסוך מול פייסבוק מוכיח כי אי אפשר לפסול על הסף את הטענה של אפל על הגנה על משתמשים. לפי נתונים ראשוניים מאז העדכון שהוציאה אפל, הרוב המכריע של המשתמשים ניצלו את האופציה הנוחה יותר לחסום ניטור על ידי אפליקציות כמו פייסבוק, משהו שבאנדרואיד של גוגל למשל עדיין לא מציעים. האם ההגנה הזו על המשתמשים באמת מצדיקה 30% עמלה? על זה בהחלט אפשר להתווכח.