דוח המבקר: הפשיעה בחברה הערבית התעצמה, שיא באירועי ירי ורצח

לפי הדוח, נתוני הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נמצאים בעלייה מתמדת וחריגה ביחס לשיעור האלימות והפשע בחברה הכללית, וטיפול המשטרה באלימות ובפשע בחברה הערבית רצוף כשלים רבים • עוד מצביע הדוח על עלייה בגניבות נשק מצה"ל

ערערה / צילום: שלומי יוסף
ערערה / צילום: שלומי יוסף

נתוני הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נמצאים בעלייה מתמדת וחריגה ביחס לשיעור האלימות והפשע בחברה הכללית, וטיפול המשטרה באלימות ובפשע בחברה הערבית רצוף כשלים רבים - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם שעוסק בטיפול המשטרה באלימות ובפשע בחברה הערבית ופורסם בתחילת השבוע.

מדוח הביקורת עולה, כי מאז פרסום הדוח הקודם באוגוסט 2018 ואף שהמשטרה השלימה את היישום של חלק ניכר מתוכנית 922 - תוכנית החומש לחברה הערבית שהחלה ב-2016 - טרם חוללה את השינוי המיוחל. הפשיעה בחברה הערבית הלכה והתעצמה במספר תחומים ובהם היקף אירועי הירי, בהם נרשמה עלייה של 19% בשנת 2018 ושל 8% בשנת 2019, עד לשיא של כ-9,200 אירועי ירי בשנה.

במספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף חלה עלייה של יותר מ-10% בשנים 2017 - 2019, ומספר קורבנות הרצח הגיע לשיא של 95 בשנת 2019 ו-106 נרצחים ב-2020. זאת לעומת ירידה של ממש במקרי הרצח בחברה הלא-ערבית. בסך-הכול, כך עולה מהדוח, 94% ממקרי הירי בישראל הם בחברה הערבית לעומת 6% בלבד בחברה היהודית.

הביקורת של הפעילות המשטרתית מראה כי למרות הנתונים הללו, חלה עלייה קלה בלבד בשיעור כתבי האישום המוגשים בשל אירועי ירי (ב-2019 אף חלה ירידה במספר כתבי האישום על ירי).

עלייה בגניבות נשק מצה"ל

בסוגיית תפיסות אמצעי הלחימה הביקורת מראה כי שני מבצעים שעשתה המשטרה לאיסוף נשק וולנטרי ביישובים הערבים כשלו כישלון מוחלט, בראשון נאספו 15 כלי נשק ובשני 19. לעומת זאת, מבצעי התפיסות והחיפושים הניבו תוצאות טובות יותר, כמה מאות כלי נשק בשנה, ובשיעור עולה, אבל אין לכך השפעה של ממש על המצב בשטח.

יתרה מכך, שיעור הגניבות של אמל"ח מצה"ל עלה בשיעור חד, בעיקר גניבות של רובים צבאיים וחומרי נפץ (לבנות חבלה לרוב). שיתוף הפעולה בין צה"ל למשטרה נראה על פי המבקר כלקוי ביותר. ביוני 2017 החליטו הרמטכ"ל והמפכ"ל על הקמת יחידת פענוח וסיכול גניבות אמל"ח. היחידה הוקמה באופן רשמי ביוני 2018, ועל פי התכנון היו אמורות להיות בה 16 משרות - שמונה יקצה צה"ל ושמונה תקצה משטרה. אבל בפועל מתוך שמונה משרות המשטרה אוישה רק אחת: מפקד היחידה, והוא היה שותף בשלבי הקמתה, אך פרש במהלך 2020.

הקמת תחנות המשטרה החדשות ביישובים הערבים הייתה אחת מהדגלים של המשרד לביטחון פנים בטיפול בסוגיה, אבל גם כאן נרשם כישלון: ארבע משמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה ביישובי החברה הערבית לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, ולמעשה מדובר בארגון מחודש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה. 

המבקר מדגיש את הצורך החיוני בהתגייסות של גורמים משפיעים בחברה הערבית (ראשי רשויות, אנשי דת ועוד) לחיזוק שיתוף הפעולה בין בני החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה לקידום המהלכים הנדרשים לטיפול בפשיעה. 

משטרת ישראל: "פועלים בנחישות" 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו, אירועי אלימות וירי מתרחשים לעתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח.

"כמו כן, בשנה החולפת הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.

"עם הקמת המינהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית, גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית, ובימים אלה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים.

"כמו כן, נפתחו 9 תחנות משטרה חדשות ו-7 נקודות משטרה, וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית.

"לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכול בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".