רוב אזרחי ישראל הערבים מעוניינים בדו-קיום אמיתי

היחסים בין ערבים ליהודים ידעו משברים קשים לאורך השנים • דווקא כעת יש מקום לאופטימיות

השלט שנתלה מטעם עיריית תל אביב-יפו "לא לאלימות. לא להתלהמות  لا لعنف. لا للتحريض" / צילום: דוברות עיריית תל אביב-יפו
השלט שנתלה מטעם עיריית תל אביב-יפו "לא לאלימות. לא להתלהמות لا لعنف. لا للتحريض" / צילום: דוברות עיריית תל אביב-יפו

רק לפני כשבועיים, עת ארע האסון הנורא בהילולת הרשב"י בהר מירון, התמלאה התקשורת הישראלית, בעברית ובערבית כאחד, בתמונות וסיפורים מרגשים על תושבים ערביים שפתחו את בתיהם ואת ליבם נוכח האסון הנורא שפקד את החברה היהודית. התושבים הערביים שחיים באזור התגייסו במהרה והציעו סיוע, מזון, מחסה וכל עזרה שניתן כסמל מוחץ לניצחון הדו-קיום בישראל.

אירועי הימים האחרונים לא פשוטים לעיכול לאיש, רק לפני מספר חודשים, התפעלנו משיתוף-הפעולה המדהים שהיה בין ערבים ליהודים במערכת הבריאות בישראל. זו הייתה עדות והוכחה לכך כי ניתן לבנות חיים משותפים תקינים וליצור קשרי שותפות במציאות מסוכסכת ומורכבת. היום, דווקא כשתחושות פסימיות אופפות אותנו, ועולות שאלות על יכולת השילוב ושיתוף-הפעולה של מדינת ישראל עם אזרחיה ונבחרי הציבור הערבי, חשוב להגיד בקול ברור ולא משתמע: רובם המכריע של הערבים בישראל מעוניינים בדו-קיום.

החברה הערבית מגלה רצון להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה ובמהלך השנים היא טוותה קשרים הדוקים בתחומי חיים רבים עם החברה היהודית ועם המדינה בכללותה, כמו בספורט, תרבות, בריאות, כלכלה, חינוך ואקדמיה - זאת מתוך אמון מלא שזוהי הדרך לחיים משותפים.

המחאה שאנו רואים בימים אלו היא תוצאה של הצטברות של תסכול הנובע מבעיות קשות, בראשון פשיעה גואה, עוני, היעדר מסגרות מתאימות, בעיות תעסוקה, והסוגיה הרגישה ביותר בציבור הערבי - פגיעה בחופש הפולחן במסגד אל-אקצא, שהתפרצו בצורה קיצונית ואלימה. כל דבר שנתפס כפגיעה בסמלי הדת והמסורת מהווים סוגיה קריטית ונפיצה. חשוב להגיד כי גם אם התסכול הקיים בחברה הערבית מוצדק, השימוש באלימות איננה הדרך לפתור את הסוגיות הקשות של החברה הערבית, שכן לא חסרות בעיות קשות.

ההרס אותו אנו רואים בימים האחרונים הוא הרס בשני מישורים, האחד הינו ההרס הפיזי של רכוש, עסקים, בתים, רכבים, ועוד, אך חשוב מכך, הרס מהותי ביחסים בין יהודים וערבים בערים המעורבות שכל כך התאפיינו בדו הקיום שאפף אותן.

אותם אנשים שחיו במשך שנים רבות בלוד, ביפו ובעכו וערים נוספות וידעו כיצד לשמור על מרקם היחסים העדין בין האוכלוסיות, צריכים לבצע בדיקה לעומק בנוגע לסיבות שהביאו אותם לנהוג כפי שנהגו בימים האחרונים. אסור לנו כחברה להתעלם מחשיבות השבר שנפער ולטאטא אותו מתחת לשטיח. אנו חייבים לקיים חשבון נפש אמיתי, הן בציבור הערבי, והן בציבור היהודי, בכל הקשור למרקם חיינו המשותף ועתיד היחסים בינינו.

לאורך השנים, היחסים בין האזרחים הערבים ליהודים במדינת ישראל ידעו משברים קשים ומורכבים לא פחות מזו הנוכחית. דווקא בנקודת השבר הנוכחית, ניתן למצוא פיסות של אופטימיות שנובעת מהתהליכים החיוביים והמבורכים אותם הרגשנו ביתר שאת בשנה האחרונה על רקע משבר הקורונה ועל רקע ההתפתחויות הפוליטיות.

כל חיי פעלתי והאמנתי כי באמצעות עבודה משותפת, דיאלוג מכבד, הערכה הדדית, וביצירת אמון משותף, נוכל ליצור חברה שיודעת להכיל אחד את השני למרות הפערים ומשקעי העבר בין האוכלוסיות. אנו חייבים להמשיך ולפעול לעבר דו-קיום אמיתי שהוא כולו ניצחון לכולנו.

הכותרת היא העורכת הראשית של קבוצת התקשורת Panet

צרו איתנו קשר *5988