מהומות | ניתוח

גם הפעם זו הכלכלה: 5 גרפים מדגימים את הדרך הפתלתלה לדו קיום

חמישה גרפים על שוק התעסוקה של גברים ערבים, שמסבירים כיצד שנות השפע בישראל דילגו על החברה הערבית • ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן בבינתחומי הרצליה: "צעיר שעסוק בלימודים או בעבודה איכותית, יחשוב פעמיים אם ללכת לפשיעה או להתפרעויות"

לוד בשבוע שעבר. השיח על הסימטריה נטול הקשר / צילום: Reuters, Oren Ziv
לוד בשבוע שעבר. השיח על הסימטריה נטול הקשר / צילום: Reuters, Oren Ziv

40% מהגברים הערבים הצעירים בישראל, בגילאי 18-20, אינם עובדים ואינם לומדים. זה אחד הנתונים הבולטים העולים ממחקר אותו הציגו ד"ר מריאן תחאוכו ועמיתיה בכנס שהתקיים במרכז אהרן במרכז הבינתחומ הרצליה, בחודש שעבר. זה נתון שמשמעותו מרחיקת לכת. "ארבעה מכל עשרה נערים ערבים פשוט לא עושים כלום בחיים שלהם", אומרת ד"ר תחאוכו. והנתון הזה נכון לרבעון האחרון של 2019 - כלומר עוד לפני פרוץ הקורונה. מאז המצב רק הורע.

ד"ר תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה, הציגה בכנס יחד עם עמיתיה למחקר, שנערך בשיתוף אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, עוד שורת נתונים המעידים על מצב התעסוקה הקשה בחברה הערבית  (למחקר היו שותפים אסף גבע, נג'יב עמריה, ד"ר טלי לרום וקיריל מושקלב). זה נושא עליו היא מנסה להתריע מזה זמן, לדבריה, "ובעיקר על התופעה של חוסר המעש בקרב צעירים ערבים", בה נרשם זינוק דרמטי בשנים האחרונות.

בראיון לגלובס, שהתקיים שעות ספורות לפני שורת מקרי האלימות הקשה בליל רביעי בשבוע שעבר, הסבירה תחאוכו כי בראייתה, למצב הכלכלי תפקיד מתפתח בהתלקחות. "צעיר ערבי שעסוק בלימודים שלו, בהשכלה הגבוהה, או עסוק בתעסוקה איכותית, יחשוב פעמיים אם ללכת לכיוונים של פשיעה או של התפרעויות. אין שום ספק שהגורם הכלכלי הוא הדומיננטי בסיפור הזה".

ואם לקחת צעד אחורה, למגמות הכלליות של השנים האחרונות, "הדבר הבולט שאנחנו רואים בנתונים זה חוסר היכולת של האוכלוסייה הערבית להשתלב כלכלית", אומרת תחאוכו. אלה כמה מהנתונים שהיא מציגה.

1. ירידה בתעסוקה בחברה הערבית עוד לפני המגפה

 
  

זה נראה רחוק כרגע, אבל ערב משבר הקורונה כלכלת ישראל רשמה גאות, כששיעור האבטלה יורד לשפל היסטורי. אלא שדווקא בקרב הגברים הערביים, מסתבר, נרשמה ירידה בשיעור התעסוקה - ואפילו ירידה חדה. מתחילת 2018 ועד תחילת 2020, ערב המשבר, שיעור התעסוקה של הגברים הערבים מגילאי 15 ומעלה ירד מ-58.9% ל-53.9% - כלומר ירידה של חמש נקודות האחוז תוך שנתיים בלבד. "זו ירידה דרמטית בשיעורי התעסוקה של הגברים הערבים, שמלכתחילה יותר נמוכים", אומרת תחאוכו.

2. התאוששות אטית במיוחד ממשבר הקורונה 

תחאוכו אמנם מתמקדת במצב התעסוקה בקרב הגברים הערבים עוד לפני הקורונה, אבל אין ספק שהמגפה הרעה את מצבם, גם בהשוואה לגברים יהודים, חרדים ושאינם חרדים.

 
  

בסוף הסגר השלישי, בינואר 2021, אחרי שנה של קורונה, הגברים הערבים ספגו את הירידה הגדולה ביותר בשיעור התעסוקה, 21%, בהשוואה לינואר 2020. בקרב גברים יהודים לא-חרדים, לצורך השוואה, נרשמה ירידה של 13% בשיעור התעסוקה באותה תקופה.

"מסגר לסגר היכולת של האוכלוסייה הערבית לחזור לתעסוקה הולכת וקטנה", אומרת תחאוכו. "ומסגר לסגר הפער בינם לבין יתר האוכלוסיות, כולל האוכלוסיה החרדית, שנחשבת לחלשה בישראל, הולך וגדל".

3. להשכלה יש תפקיד מפתח בשמירה על תעסוקה

כשמעמיקים בנתונים על הירידה בתעסוקה ערב המשבר, ומפלחים אותם לפי גיל, השכלה ומשליח יד, ממשיכה תחאוכו, מתגלה "תמונה מאוד ברורה וחדה. הירידה הכי משמעותית הייתה דווקא בקרב הצעירים, מגיל 18 עד 34. וכשמפלחים לפי רמות השכלה מגלים שבקרב האקדמאים לא הייתה שום ירידה בתקופה הזו. כל הירידה הייתה בקרב הגברים הלא משכילים".

 
  

העניין, היא מסבירה, הוא ש"רוב הגברים באוכלוסייה הערבית הם לא משכילים. כלומר הפער שהיה מלכתחילה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בתעסוקה נבע מרמות ההשכלה הנמוכות של הגברים הערבים. ומאותו גורם בדיוק אנחנו רואים גם את הירידה בתעסוקה שלהם בשנים האחרונות".

ופה מסתתר גם ההסבר, לפי תחאוכו, לכך שערב הקורונה שיעור התעסוקה בקרב הגברים הערבים ירד בחדות, דווקא בתקופה טובה לכלכלה. "המשק הישראלי פורח ומשגשג והגברים הערבים נשארים מאחור. הסיבה לכך היא שעולם מהעבודה משתנה ומתקדם. יש תהליכים של אוטומציה, של דיגיטציה. הביקוש בשוק העבודה לעובדים עם רמת הון אנושי גבוהה הולך וגדל, ולעומת זאת הביקוש לעובדים עם מיומנויות וכישורים נמוכים הולך וקטן. ואנחנו לא רואים איזושהי עלייה או איזושהי מגמה חיובית מבחינת רמת ההשכלה של הגברים הערבים. עולם העבודה מתקדם, והגברים הערבים עומדים במקום מבחינת הכישורים והמיומנויות שלהם, והם פשוט נפלטים משוק העבודה. ומי שהכי נפגע זה הצעירים".

4. תחרות גוברת מול עובדים ערבים מול  זרים

פילוח נוסף שאותו מבצעים תחאוכו ועמיתיה הוא לפי ענפים. בשני ענפים בולטת במיוחד הירידה בשיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים - התעשייה והבינוי. אלא שבעוד שבתעשייה נרשמה ירידה גם בתעסוקת גברים יהודים, הרי שבענף הבנייה הפגיעה ממוקדת בגברים ערבים. תחאוכו מציעה הסבר: כניסתם של העובדים הזרים, שחלקם בענף הבנייה הוכפל בעשור האחרון, מ-15% ל-30%.

 
  

"העובדים הזרים שנכנסים לענף הבניין נכנסים לעבודות הכי פשוטות, שלא דורשות מיומניות של עברית והשכלה. אלה בדיוק המאפיינים של האוכלוסיה הערבית. אנחנו רואים ירידה במספר הערבים המועסקים בענף הבניין בעשר שנים האחרונות, ועלייה דרמטית של העובדים הזרים, שפשוט מחליפים אחד לאחד את העובדים הערבים, שהם בעלי אותן מיומניות בדיוק".

"צריך לזכור שענף הבנייה הוא הענף עם שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר בקרב גברים באוכלוסייה הערבית. ברגע שהעובדים הזרים מחליפים אותם, המשמעות היא פגיעה דרמטית בתעסוקה של הגברים הערבים". הפגיעה בצעירים מודגשת במיוחד, מוסיפה תחאוכו. "מי שכבר נמצא בענף ויש לו ותק, נשאר. אבל הצעירים לא מצליחים להיכנס לענף הזה".

5. שיעור גבוה של צעירים שלא לומדים ולא עובדים

הירידה בתעסוקה אותה מזהה תחאוכו בקרב הגברים הערבים, ושהחלה כאמור עוד לפני המשבר, תורגמה לעלייה בשיעור 'חסרי המעש'. כך מכונים בז'רגון הכלכלי מי שאינם מצליחים להשתלב לא בשוק העבודה ולא בהשכלה הגבוהה. לא פחות מ-40.6% מגברים הערבים בגילאי 18-20 לא עובדים לא לומדים - כך העלה מחקר משותף שערך מכון אהרן בשיתוף עם זרוע העבודה ומשרד ראש הממשלה.

 
  

"דרך אגב, שיעור חוסר המעש בקרב הבנות הצעירות הערביות יותר גבוה מזה של הבנים", מחדדת תחאוכו. "ההבדל המהותי הוא שבקרב הבנות זה לא מתורגם לפשיעה ולפעילות לא נורמטיבית. וחשוב להדגיש שהעלייה בחוסר המעש נכונה גם בקרב צעירים שסיימו י"ב עם זכאות לבגרות. כלומר היא מאפיינת פלח מאוד גדול מהצעירים. זה מצב מסוכן מבחינה חברתית-כלכלית, גם לאוכלוסיה הערבית וגם למדינה. אני לא חושבת שיש מישהו שלא מבין את החומרה ואת ההשלכות שיכולות להיות לדבר הזה".

צרו איתנו קשר *5988