הנזק הכלכלי המצטבר לעסקים בעקבות מבצע "שומר החומות" נאמד בכ-1.2 מיליארד שקל - כך עולה מניתוח שערך אגף כלכלה של התאחדות התעשיינים. עיקר הנזק נגרם בשל ירידה בתפוקות ואי-הגעת עובדים לעבודה.
האומדן מבוסס על נתוני התאחדות התעשיינים ועלות יום עבודה, מהם עולה כי כ-35% מהעובדים בדרום וכ-10% מהעובדים במרכז נעדרו מעבודתם בשל איום הטילים במהלך המבצע. אי-הגעת העובדים לעבודה הוביל לירידה משמעותית בתפוקות של החברות התעשייתיות וירידה במכירות ולפגיעה ישירה בהכנסות.
זו הפעם הראשונה שפיקוד העורף מתיר פעילות בחברות שיש בהן מרחבים מוגנים, גם אם אינן מוגדרות חיוניות, ולהערכת התאחדות התעשיינים, לולא צעד זה - הנזק היה חמור בהרבה.
נכון להיום, על-פי חוק, עסקים שאינם בטווח של 0-7 ק"מ מרצועת עזה אינם זכאים לפיצוי בגין נזקים אלה. במהלך מבצע "צוק איתן" הורחב הפיצוי בגין הנזק העקיף לעסקים עד 40 ק"מ מרצועת עזה. בתום 51 ימי הלחימה אז, הוגשו 4,600 תביעות בגין נזקים ישירים ושולם בגינם סך של 200 מיליון שקל. בנוסף, רשות המסים שילמה 1.4 מיליארד שקל בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ מהרצועה.
כעת, בתום 11 ימי לחימה, הוגשו מעל 5,245 תביעות נזק למס רכוש בגין פגיעות ישירות, וסכום הפיצוי מוערך במעל 200 מיליון שקל. באשר לנזק העקיף, זה כאמור מוערך בכ-1.2 מיליארד שקל.
השאלה המרכזית הנשאלת כיום היא האם המדינה תרחיב את הפיצוי במתכונת של מבצע "צוק איתן" לעסקים עד 40 ק"מ, או שתרחיב גם לעסקים מרוחקים יותר שנפגעו (עסקים במרכז הארץ וכן עסקים שהיו סגורים במהלך הפרעות בערים המעורבות). שאלה מרכזית נוספת היא מאיפה יגיע הכסף לתשלום הפיצויים, בתקופת פוסט-קורונה, כשהחוב הציבורי עצום (כטריליון שקל), והקופה מרוקנת.
על רקע החשש כי העסקים לא יקבלו פיצוי ראוי ,יזמו ארגוני העסקים, ובהם התאחדות התעשיינים, דיון על הנושא בוועדת הכספים של הכנסת. מטרת הדיון, שאמור להיערך מחר (ג'), היא הסדרת מנגנון הפיצויים בשל ירידה במחזורי המכירות ופיצוי על שכר העובדים - לרבות קידום של תקנות קבע למתן פיצויים עם פרוץ סבבי הלחימה.
בשלב זה טרם נשמע קולו של שר האוצר בסוגיה, ולא ברור מה יהיה המתווה שיציעו במשרד האוצר. כפי שנחשף בגלובס, גורמים שונים באוצר סבורים כי אין להרחיב את הפיצוי מעבר ל-40 ק"מ מרצועת עזה, ואין שום הכרח לפצות עסקים במרכז הארץ בגין הנזקים העקיפים שנגמרו להם.
"זו אינה העת לבירוקרטיה וסחבת"
לדברי נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים, ד"ר רון תומר, "הממשלה צריכה לדאוג למתווה פיצוי קבוע לעסקים שנפגעו בעקבות הלחימה - מתווה שכיום לא קיים - אשר יכלול נזקים עקיפים כגון ירידה בהכנסות ובתפוקה ואי-הגעת עובדים לעבודה. לא ייתכן שבכל סבב לחימה, נושא הפיצויים לעסקים ייפתח לדיון מחדש וייצור כאוס וחוסר ודאות, דווקא בקרב אלה שזקוקים לעזרה, תמיכה וודאות עסקית בשל המצב ביטחוני הקשה באזור".
לדבריו, "על מתווה הפיצויים שייקבע להיות קבוע, מהיר ויעיל, כך שבסבב הלחימה הבא עסקים יוכלו הן לשלם משכורות גם לעובדים שנעדרו בשל המצב וגם להשתקם ולחזור לפעילות".
תומר מוסיף כי "עלינו לזכור כי זו אינה העת לבירוקרטיה וסחבת, אלא העת לשיקום ותמיכה מלאה באותן חברות, שלאורך כל המבצע הוכיחו שהן יודעות לתפקד ולייצר גם תחת ירי טילים וגם לשמור על חיי העובדים. זהו הזמן שלנו כמדינה וכתושבי מדינת ישראל להביע את ההערכה שלנו לעסקים הללו ולתמוך בהם, כך שיוכלו לחזור כמה שיותר מהר לשגרה, גם בעקבות סבב הלחימה הנוכחי וגם בסבבי הלחימה הבאים".
מהאומדן שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי במהלך מבצע "שומר החומות" החברות ספגו נזקים עקיפים אשר לא נכנסו לאומדן הנזקים, בהם פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקאות, אי-עמידה בלוחות זמנים ועוד.
בנוסף, במהלך המבצע נפגעו באופן ישיר כ-50 חברות תעשייתיות מטילים בפגיעה ישירה ורסיסים, בהן החברות אסם בשדרות, חשמל מוטור בבאר שבע וקו אשקלון-אילת. הפגיעה ברכוש נאמדת במיליוני שקלים, אך זו מפוצה כיום על-פי חוק מס רכוש (פיצוי לנזק ישיר).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
