"אבן קיסר הוא המותג המוכר בעולם, וצריכים לתרגם זאת לבחירת הצרכנים"

"אבן קיסר נמצאת כיום על פרשת דרכים מאוד מעניינת", כך אמר מנכ"ל החברה, יובל דגים, במצגת שהעביר במסגרת הכנס השנתי של אופנהיימר בישראל (שנערך גם השנה במתכונת וירטואלית). המשקיעים הוותיקים יותר אולי זוכרים כיצד בכנס אופנהיימר של 2018 הגיעה הנהלת החברה לאחר נפילה של כ-30% במניה והסבירה על האתגרים שהשפיעו על התוצאות החלשות אז, בין היתר חילופי הנהלה תכופים, סוגיות ייצור ולחצים תחרותיים, בעיקר מצד יצרנים סיניים זולים יותר. לאחר מספר חודשים, דגים נכנס לתפקיד המנכ"ל ופעל לייצב את החברה, ובכנס השנה הוא דיבר על צמיחה, שיפור הרווחיות והתרחבות לשווקים נוספים.

אבן קיסר  מייצרת משטחי עבודה, בעיקר למטבח אך גם לאמבטיה, ובכל השנים מאז הקמתה ועד השנה שעברה היא התמקדה אך ורק בחומר קוורץ. מהשנה שעברה היא נכנסה גם לשוק הפורצלן, עם רכישת חברת Lioli Ceramica (ליולי) מהודו. אבן קיסר שילמה 12 מיליון דולר עבור החברה, ולקחה על עצמה את החוב שלה, ואפשרות להגדיל את סכום התשלום בעתיד ב-10 מיליון דולר על בסיס עמידה ביעדים. זאת, כחלק מהאסטרטגיה שאותה הציג דגים בכנס.

לדבריו, "את אסטרטגיית הצמיחה שלנו אנחנו רוצים להוציא אל הפועל באמצעות שלושה עמודי תווך: הראשון הוא שאנחנו נמצאים בעולם ה-Multi-Material בסגמנט הפרימיום, ולא פועלים רק בעולם הקוורץ. זה פרופיל שונה לגמרי, שמכניס אותנו לשווקים שנמצאים בצמיחה. השני הוא הרחבת דריסת הרגל הגלובלית של החברה, והשלישי הוא תחום חוויית הצרכן וה-engagement של הלקוח. פיתחנו פתרון טכנולוגי לצורך זה, עבדנו עליו בשנתיים האחרונות ונשיק אותו בקרוב".

לדברי דגים, הייעוד של אבן קיסר הוא להיות הבחירה הראשונה עבור משטחי עבודה, בכל העולם. "כרגע, אנחנו המותג המוכר ביותר בעולם, ואנחנו צריכים לתרגם את זה לבחירה של צרכנים. יש לנו משטחי עבודה בעיקר למטבח - בבית ובחוץ - וגם לאמבטיה". דגים הוסיף כי נכסי החברה כוללים את המותג, מערכת הפצה חזקה וההישענות על החדשנות: "אבן קיסר היא זו שהמציאה את המוצר לפני 34 שנים, והיא מגיעה עם חדשנות בכל שנה".

 יובל דגים, מנכ"ל אבן קיסר / צילום: סיון פרג'

אחרי הפסקה: שתי רכישות ב-2020

מהנתונים שפורסמו במצגת אבן קיסר, שוק הפורצלן למשטחי עבודה צפוי לצמוח בשיעור שנתי של 10% ולהגיע לכחצי מיליארד דולר בשנת 2025, כאשר בחברה מציינים שזו אחת מהקטגוריות הצומחות ביותר בשוק, והיא משלימה את זו של הקוורץ וממנפת סינרגיות קיימות של מכירה ושרשרת אספקה.

רכישת ליולי, שהכניסה את החברה לשוק זה, לא הייתה היחידה בחודשים האחרונים - חברת ההפצה אומינקורן מארה"ב נרכשה בעסקה של 27 מיליון דולר, כולל 6 מיליון דולר חוב של החברה הנרכשת. "אחרי עשר שנים בלי רכישות בכלל, עשינו שתי רכישות ב-2020", אמר דגים. בחברה מציינים כי הרכישה הרחיבה את הפריסה הקיימת בארה"ב ומגדילה את יכולתה לשרת את הלקוחות, לצד שיפור היעילות הלוגיסטית שהיא מאפשרת.

בפן הפיננסי, אבן קיסר מציגה יעדי רווחיות משופרים לשנים הבאות, ומתכננת להגיע תוך מספר שנים לרווחיות גולמית מתואמת של 32%-35% לעומת 27.7% ב-2020, ולרווחיות על בסיס EBITDA מתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של 17%-18%, לעומת 12.8% ב-2020. זאת בין היתר בסיוע ייעול שרשרת האספקה והייצור, מינוף המותג וטרנספורמציה טכנולוגית. הגעה ליעדי רווחיות אלה למעשה יחזירו את החברה לשיעורי הרווח שרשמה לפני מספר שנים. "אנחנו בתחילתו של מסע צמיחה ארוך שנים", הבטיח דגים בכנס.

בינתיים, הרבעון הראשון של 2021 היה חזק עבור החברה (אם כי שני הרבעונים הבאים צפויים להיות פחות חזקים). בדוחות שפורסמו בתחילת החודש, אבן קיסר דיווחה על צמיחה של 15.4% בהכנסות לכ-146 מיליון דולר, ועל רווח נקי Non-GAAP של 14.4 מיליון דולר, עלייה של למעלה מ-200% לעומת הרבעון המקביל. היא גם אשררה את התחזית שלה לשנת 2021 וממשיכה לצפות לגידול בהכנסות וב-EBITDA לעומת 2020, כאשר קצב הגידול בהכנסות יהיה גבוה מקצב הגידול ב-EBITDA נוכח השפעה שלילית של עלויות שילוח ומחירי חומרי גלם גבוהים יותר, יחד עם חזרה לרמות נורמליות יותר של הוצאות שיווק ומכירה (לאחר תקופת הקורונה).

  

דיבידנד בגובה 21 סנט למניה

במקביל לפרסום הדוחות הודיעה אבן קיסר, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של 535 מיליון דולר, על חלוקת דיבידנד בגובה 21 סנט למניה. הנהנים המרכזיים ממנו הם בעלי המניות הגדולים באבן קיסר - קיבוץ שדות ים וקרן הפרייבט אקוויטי טנא שמחזיקים יחד ב-40.7% ממניות החברה וחלקם בדיבידנד הוא כ-2.9 מיליון דולר. בעלי מניות נוספים הם גופים מוסדיים.

קרן טנא, שמוביל ד"ר אריאל הלפרין, ביצעה בעבר השקעה מוצלחת מאוד באבן קיסר: היא הייתה המשקיעה החיצונית הראשונה בחברה ב-2006, וב-2013, כשנה אחרי הנפקת החברה בוול סטריט, היא מימשה את רוב ההחזקות שלה בחברה במחיר של 23.25 דולר למניה ובתמורה ל-186 מיליון דולר - כמעט פי 5 על ההשקעה המקורית.

ב-2016 חזרה קרן טנא להשקעה בחברה, כשרכשה מניות מהקיבוץ תמורת 43.5 מיליון דולר, ולפי מחיר של 43.5 דולר למניה. גם לאחר עלייה של 22% במחיר המניה מתחילת 2021, היא נסחרת היום במחיר של כ-15.5 דולר, נמוך בכ-64% ממחיר הקנייה של טנא ב-2016 וב-77% ממחיר השיא עליו הגיעה ב-2015. נזכיר שכשאבן קיסר נקלעה למשבר ב-2018, קרן טנא הביעה אמון ורכשה מניות נוספות במחירים שנעו בין כ-12.9 ל-15.9 דולר למניה.

אבן קיסר

מייצרת משטחי עבודה למטבחים ואמבטיות ממפעל החברה בקיבוץ שדות ים ● הוקמה בשנת 1987 ומעסיקה כ-2,000 עובדים ● בעלי המניות הבולטים בחברה הם קיבוץ שדות ים וקרן טנא, עם החזקה משותפת של 40.7% ● מנכ"ל החברה הוא יובל דגים, וכיו"ר מכהן ד"ר אריאל הלפרין ● תוצאותיה ברבעון הראשון ב-2021: הכנסות של 146 מיליון דולר, רווח נקי Non-GAAP בסך 14.4 מיליון דולר