עשור למחאה החברתית, ישראל בדרך לגל התייקרויות. על מה נשלם יותר ולמה זה קורה?

עליות המחירים שנדמה לכם שהרגשתם בסופר? בחניות הבגדים? במוצרי הצריכה? זו לא סתם תחושה • עשור אחרי המחאה החברתית, המשק חווה כעת גל התייקרויות, לחלקו אחראיות חברות שרשמו עלייה יפה ברווח הנקי, או סתם כאלה שמנצלות ביקושים של הציבור אחרי הקיפאון של הקורונה

מחאת יוקר המחייה, 2011. מישהו זוכר? / צילום: יח"צ
מחאת יוקר המחייה, 2011. מישהו זוכר? / צילום: יח"צ

למי שנדמה שהמחירים בחנויות או ברשתות המזון מעט יקרים יותר - זו לא סתם תחושה. עליות המחירים כבר מזמן כאן. חלקן ישתקפו בזמן הקרוב מאוד, ועוד לא לגמרי ניכרים במדדי המחירים, כאשר רמזים לכך קיבלנו באמצעות הודעות של החברות עצמן.
רק השבוע הודיעה שטראוס כי היא מתכוונת להעלאת מחירים, קצת לפניה הודיעה ארומה על ייקור מחירי הקפה. והן לא היחידות: חברות מזון, חברות אופנה שיצאו מקיפאון הקורונה הודיעו כי הן בדרך להעלאת מחירים. אל אלה מצטרף גם שוק הנדל"ן, בעיקר שוק הדירות החדשות שמזנק, וכך גם מחירי הארנונה שעלייתם כבר אושרה ומחירי המים שגם הם בדרך למעלה אחרי תקופת קיפאון קצרה.

אינפלציה או העלאת מחירים? בנק ישראל לא מודאג | פרשנות

בדיקת גלובס מראה את האופן שבו מתרצים בעלי הרשתות השונות את העליות במחירים. והיא מציגה מסקנה אחת ברורה: אין משפחה בישראל שלא תרגיש את גל העליות שבדרך.

מזון: זה לא אנחנו, זו "עליית מחירי הגלם"

גל ההתייקרויות במוצרי המזון מקבל חיזוק עם הצהרה שפרסמה השבוע קבוצת המזון השנייה בגודלה בישראל, שטראוס, בדוחותיה ועל פיה היא תבחן התייקרות במחירי המכירה לאור השינויים במחירים של חומרי הגלם המהותיים עבורה - דוגמת קפה, חלב וגרעינים.

אמירה כזו פותחת פתח ליצרניות אחרות שבקרוב יצטרפו לאלה שכבר הודיעו על התייקרות "בלתי נמנעת" במחירי מוצרי המזון בנימוק עלייה במחירי חומרי הגלם (נפט, תירס, סויה). שטראוס, וכמוה היצרניות האחרות נמנעו מעליית מחירים שתעורר את זעם הצרכנים כשמחאת 2011 עוד נושפת בעורפה. שטראוס עושה זאת על אף הדוחות הטובים שפרסמה ושמראים עלייה של 30% ברווח הנקי.

חגי שלום, בעלי ומנכ"ל טיב טעם, אמר לגלובס כי "כבר הקיץ נחווה עליית מחירים משמעותית במוצרים במגוון קטגוריות דגש על מוצרים שמבוססים על סויה, שמן, תירס. אי אפשר להשאיר את המחירים כפי שהם כשחלק מחומרי הגלם התייקרו ב-40%-50%. אין לי ספק שהיצרנים וספקי המוצרים יעדכנו את המחירים בקרוב".

עושים שוק. גם מזג האוויר אשם / צילום: שלומי יוסף
 עושים שוק. גם מזג האוויר אשם / צילום: שלומי יוסף

קימברלי קלארק כבר הודיעה על עליית מחירי מוצרי האגיס, טיטולים, נייר טואלט לילי ועוד בשיעור של 4.4%-7.4%; צביקה ויליגר יו"ר וילי פוד העריך בשיחה עם גלובס כי עליית המחירים הצפויה תכלול מוצרים מיובאים בעיקר מאסיה, מוצרים יבשים ומוצרי חלב. והשבוע רשת ארומה ישראל הודיעה על העלאת מוצרי הקפה ב-152 סניפיה. חקלאים מאשימים את המחירים הגבוהים בעונה זו באקלים החם שמשפיע על היצע הפירות הנשירים: "החורף הזה לא היה מספיק קר וקילו משמש נמכר ב-40 שקל. זה משפיע על המכירות משום שבמחיר הזה אנשים קונים פחות", אמר שלום.

סניף ארומה. מחירים עודכנו / צילום: תמר מצפי
 סניף ארומה. מחירים עודכנו / צילום: תמר מצפי

מוצרי צריכה: החוסר בעובדים יתגלגל לעליות מחירים

על פי מדד הלמ"ס חלה עלייה של 2.8% במחירי ההלבשה וההנעלה לעומת מרץ 2021, אבל ירידה של 3.9% לעומת אפריל 2020. מחירי ההלבשה מתייחסים בעיקר לעונתיות או לאי עונתיות במקרה של האקלים בישראל.

חי גאליס, מנכ"ל ביג מרכזי קניות, סבור שהתייקרות במוצרי אופנה או עיצוב הבית תגיע ממקום אחר כשהוא שולח אצבע מאשימה למודל החל"ת. "הבעיה החמורה של מחסור בכוח אדם תשתקף בסופו של דבר במחיר לצרכן", אומר גאליס. "אם מעסיק נאלץ לשלם שכר עבודה גבוה למי שמוכן לעבוד, מישהו יצטרך לשלם על זה בסוף. מדברים כיום על הארכת החל"ת וזו הזיה שאין כדוגמתה. כשאין מספיק עובדים, עסקים נאלצים להגביל את שעות הפתיחה, יש עובדים שאומרים שהם יעבדו ב’שחור’ בלבד כל עוד המדינה משלמת להם כסף. יש לי עסק בשרונה שסיפר שעלה לו 5,000 שקל כמענק ובונוסים לגייס כל עובד חדש. כל זה בסופו של דבר ייפול על הצרכן".

ארנונה ומים: נגמרה תקופה הבלימה של הקורונה

תעריפי המים בישראל מתעדכנים ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה. ערב הקורונה, בין ינואר 2019 לינואר 2020 נרשמה עלייה של כ-11.5% בתעריף המים הנמוך הבסיסי. הקורונה שהתפרצה אז "בלמה" לרגע קל את עליית תעריפי המים, וכך ביולי 2020 ובינואר 2021 לא נרשמה עלייה במחירי המים.

אבל ההתחשבות בצרכנים הייתה קצרת מועד וכבר ביולי הקרוב נרגיש את העלייה הבאה. כפי שפורסם בגלובס, רשות המים הפיצה לאחרונה מסמך "עקרונות לשינויים ברכיבי תעריפי המים והביוב המוצעים ליולי 2021". לפי ההצעה המחיר לצרכן יעלה בשיעור של 4.44%, ל-7.71 שקל לקוב בתעריך הבסיסי. "התעריף הגבוה" יעלה בשיעור של 2.44%, ל-13.79 שקל לקוב. המשמעות של השינוי הזה למשקי מים יכולה להגיע לעשרות שקלים בתשלום חשבון המים.

גם הארנונה צפויה להתייקר. תעריפי הארנונה מתעדכנים בכל שנה לפי ממוצע של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי על נוסחת עדכון שזכתה לכינוי "הטייס האוטומטי". לכאורה, למשרד הפנים ולרשויות המקומיות הגובות את הארנונה אין מה לעשות בעניין. אבל זה לא מדויק: על פי חוק, סטייה (למעלה או למטה) מהתעריפים המחושבים לפי נוסחת העדכון, מחייבת קבלת "אישור חריג" משרי הפנים והאוצר.
אז אם הרשויות המקומיות היו רוצות, הן היו יכולות לבקש להוריד את התעריף בשנת 2021 ובשנת 2022. זה לא קרה. ב-2022 הארנונה תתייקר בכ-2%, שמשקפים תוספת עלות של מעל חצי מיליארד שקל לתושבים ולעסקים. ב-2021 עלה התעריף ב-1.1%.

נדל"ן: בשורות רעות לרוכשי דירות החדשות

נתחיל בחדשות הרעות, רוכשי הדירות ישלמו ומשלמים כבר עכשיו את המחיר של גל ההתייקרויות בשוק. רוכשי הדירות יד שנייה שותפים ללא רצון לגל עליות המחירים הפוקד את שוק הדירות. קצב עליית מחירי הדירות הולך ועולה בתקופה האחרונה - ממדד שנתי של 4.5% שנמדד בשנה שבין מרץ שנה שעברה למרץ הנוכחי, לקצב שנתי של למעלה מ-6% שמאפיין היום את השוק.

רוכשי דירות הקבלן נאלצים לספוג את העליות הללו, ועוד עלייה אחת שעשוייה להתגלות כצרה אמיתית, והיא מדד מחירי תשומות הבנייה. המדד, שהיה רדום יחסית בשנה שעברה, התעורר בפראות לקראת סופה, ומגיע לקצב שנתי של כ-6%, שמשמעו תוספת של עשרות אלפי שקלים למחירי הדירות החדשות.

דירות בבנייה. מדד הנדל"ן מזנק / צילום: תמר מצפי
 דירות בבנייה. מדד הנדל"ן מזנק / צילום: תמר מצפי

החדשות הטובות? הן כולן נחלת שוכרי הדירות. בארבע השנים האחרונות שכר הדירה הממוצע ביחס לשכר החודשי ירד מעט (מ-37% ב-2017 ל-35% ב-2021). כלומר, עדיף לשכור דירות שכן עליית מחירי השכירות בישראל איטית בהרבה מזו של מחירי הדירות.
בשורה התחתונה: ההערכות בשוק, כי מדד מחירי התשומה ימשיך לעלות לפחות בחודשים הקרובים, שכן בבורסות השונות בעולם מחירי חומרי הגלם מוסיפים לעלות בקצב מהיר; מחירי הדירות עולים בקצב גובר בחודשים האחרונים, ולא נראה כרגע סימן לבלימת המגמה.

רכב ודלק: תימשך זחילת המחירים כלפי מעלה

מי שיבחן את התנהגות המחיר הממוצע של "המכונית המשפחתית הישראלית" הטיפוסית בעשור האחרון, ואולי אפילו בשני העשורים האחרונים, יגלה גרף, שנוטה כלפי מעלה באופן די עקבי. הסיבות מגוונות. נתחיל בכך שהצרכן הישראלי הפך להיות הרבה יותר מפונק ותובעני בהעדפותיו אפילו ביחס למקביליו במדינות המפותחות. אם בעבר המשפחה הישראלית הממוצעת, או מקבלי הרכב הצמוד בישראל, הסתפקו במשפחתית סדאן פשוטה עם אבזור בטיחות בסיסי כיום ההעדפות נוטות בבירור לעבר כלי רכב בתצורת "קרוס-אובר", עם רמת אבזור הרבה יותר גבוהה.

בנוסף, בשנים האחרונות הוקצן הפער בין "שני המחירונים" של הרכב החדש: המחירונים הרשמיים לצרכן, והמחירונים לחברות הליסינג, שמשקפים הנחות שמגיעות עד 20% במקסימום. חברות הליסינג נוהגות לקחת את ההנחה ולגלגל את המכוניות החדשות לצרכני הקצה דרך ערוצי מכירת ה"אפס קילומטר".

החל מתחילת השנה הנוכחית גם התחילו המחירים לזחול כלפי מעלה בגלל חוקי הביקוש וההיצע בשוק הרכב העולמי. יצרני הרכב נתקלים בשיבושים קשים בשרשרת הלוגיסטית שלהם, שפוגעים בכושר הייצור. מטבע הדברים כשיש פחות מכוניות ורשימות ההמתנה מתארכות, גם המחירים ליבואנים עולים. בקיצור, מי שמצפה לירידת מחירי הרכב העממי בשנה-שנתיים הקרובות, שוגה באשליות. במיוחד לאור הנטייה של השוק לנוע לעבר מכוניות "מחושמליות", יקרות יותר.

ולגבי מחירי הדלק, מאז תחילת 2020 ביצעו מחירי הנפט הגולמי בעולם "קפיצת באנג'י" חסרת תקדים.

כיום הצפי בעולם הוא, שמחירי הנפט והדלק ימשיכו לטפס במתינות עד סוף השנה ואולי אף לרדת בהתאם להתרחבות החיסונים בעולם. הצפי הזה לא כולל כמובן בלת"מים בריאותיים, כמו התפרצות מחודשת, וגם לא בל"תמים ביטחוניים. המשבר הצבאי האחרון בישראל, כמו גם המתיחות המתמשכת במפרץ הפרסי, הם תזכורת לכך שהמחיר של חבית נפט קשור מאוד לחבית חומר הנפץ עם הפתיל הקצר, שהמזרח התיכון יושב עליה.