גונג מגייסת לפי השווי הגבוה ביותר לסטארט-אפ ישראלי: 7.2 מיליארד דולר

החברה שמפתחת פלטפורמת בינה עסקית לאנשי מכירות ושיווק גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי גבוה פי 10 ממה שקיבלה לפני שנה וחצי • כל הכסף יוזרם לתוך החברה אך בגונג מתכננים גם סיבוב המשך בזמן הקרוב שבו עובדים יוכלו למכור החזקות בעשרות מיליוני דולרים

עמית בן דב, מנכ"ל גונג / צילום: איל יצהר
עמית בן דב, מנכ"ל גונג / צילום: איל יצהר

זה כבר הפך לנוהל כמעט קבוע באחרונה במסגרתו מדי כמה שבועות מודיע אחד מהסטארט-אפים הישראלים המובילים כי הוא מגייס מאות מיליוני דולרים, לפי שווי גבוה פי שניים ובדרך כלל פי שלושה מאשר בעבר. בשבוע שעבר עשתה זאת חברת מניעת ההונאות פורטר שגייסה לפי שווי של 3 מיליארד דולר, פי שלושה מהשווי חצי שנה קודם. בתחילת מאי סטארט-אפ אחסון המידע ואסט דאטה הודיע על גיוס לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר - פי שלושה מהשווי שנה קודם.

וגם בשוק טכנולוגיה לוהט כל כך, שלא נראה כמותו לפחות מאז ימי בועת הדוט.קום, ההודעה של הסטארט-אפ גונג (Gong.io) היום (ה') שוברת שיאים חדשים. גונג, שמפתח פלטפורמה לבינה עסקית לאנשי מכירות ושירות על בסיס AI וניתוח שפה טבעית, הודיע על גיוס 250 מיליון דולר לפי שווי של 7.25 מיליארד דולר. בעוד סכום הגיוס אינו יוצא דופן ביחס לתקופה, השווי שקיבלה גונג הוא ככל הידוע הגבוה ביותר שזכה לו סטארט-אפ ישראלי בגיוס הון פרטי.

מדובר בשווי אסטרונומי גם כשהוא נבחן מול זה שאליו חותרות חברות ישראליות בהנפקות ראשוניות בוול סטריט, כמו חברת התוכנה הארגונית מאנדיי שמבקשת להיכנס לבורסה לפי שווי של 5.8 מיליארד דולר. שתי חברות שמבקשות מספרים גבוהים יותר הן איירון סורס ואיטורו, שחותרות לשווי של כ-11 מיליארד דולר באמצעות מיזוג עם חברות ספאק.

מפתיע לא פחות הוא מסלול הצמיחה בשווי שמציגה גונג. באוגוסט 2020 גייסה גונג 200 מיליון דולר לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר. כאשר מסתכלים קצת רחוק יותר, הרי שבדצמבר 2019 גייסה החברה לפי שווי של 750 מיליון דולר בלבד - כך שהסבב הנוכחי מגלם קפיצה של פי עשרה בתוך שנה וחצי. הגיוס הנוכחי של גונג הובל על ידי משקיע חדש - חברת ההשקעות האמריקאית פרנקלין טמפלטון. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים של גונג כמו סיילספורס ונצ'רס, Coatue סקויה ו-Thrive Capita.

כל כספי הגיוס הנוכחי יכנסו לחברה, אך לדברי עמית בן דב, מנכ"ל ומייסד שותף של גונג, החברה מתכננת גם סבב סקנדרי בתקופה הקרובה, שבו יקבלו עובדים בחברה הזדמנות למכור החזקות בשווי של עשרות מיליוני דולרים. "המשקיעים שלנו ישמחו לקנות עוד מניות והעובדים שלנו שעבדו קשה יוכלו ליהנות מזה", אמר בן דב לגלובס. "בסיבוב הקודם גם הצענו אופציה כזו ורק 40% מהעובדים החליטו למכור, כשהרוב לא מכרו את כל מה שיכלו. אז נראה מה יקרה הפעם".

"הנפקה עוד מוקדמת לנו"

הסיבות לצמיחה האדירה בשווי של סטארט-אפים מגוונות. חלק מזה נובע מההצלחה של סטארט-אפים העוסקים בתחומים שצמחו במהירות בימי הקורונה, כמו עבודה מרחוק או קניות אונליין. חלק אחר נובע מהכסף הגדול שזורם לשוק השקעות ההון סיכון בסטארט-אפים, כתוצאה ממדיניות הריבית האפסית ומכניסה מסיבית של שחקנים מעולם קרנות הגידור כמו Coatue וטייגר גלובל, שהשקיעו בעבר בחברות ציבוריות, להשקעה מסיבית בשוק הפרטי.

"אני מסכים שאנחנו נמצאים בשוק שורי טוב לגיוסי הון והמכפילים על ההכנסות שקיבלנו הם מהגבוהים שאפשר", אומר בן דב. "אבל המשקיעים שלנו הם לא ילדים ולא משקיעים בנו בגלל הפנים היפות שלי. המכירות שלנו גדלו פי עשרה בשנה וחצי האחרונות, בין השאר בגלל העבודה מהבית שמקשה על הארגון לדעת מה אנשי המכירות עושים. אנחנו גם נותנים למספר גדל של לקוחות ערך משמעותי יותר ממה שהם מקבלים ממערכות ניהול הלקוחות המסורתיות (CRM) וכל זה כשהגענו ל-2% מהשוק בלבד ורק עכשיו אנחנו פותחים למשל סניף אירופאי ראשון בדבלין".

גונג משרתת יותר מ-2,000 חברות ולפי הערכות חצתה את ה-100 מיליון דולר בקצב הכנסות שנתי (במונחי ARR). החברה מעסיקה כ-550 עובדים, מתוכם 170 עובדים בתחומי מחקר, פיתוח וניהול מוצר במתחם הבורסה ברמת גן. לפי הודעת החברה, עד סוף 2021 היא מתכוונת להגיע ל-300 עובדים בישראל ול-1,000 בעולם כולו.

כולל הסבב הנוכחי גונג גייסה עד היום 584 מיליון דולר. לדברי בן דב, גונג לא שורפת מזומנים בצורה שוטפת ועדיין לא נגעה בכספים שגייסה בסוף 2019, מה שמעלה את השאלה מדוע לצאת לגיוס נוסף. "אנחנו עובדים עם חברות גדולות והלקוחות שלנו מקבלים באמצעות הגיוס ביטחון באיתנות הפיננסית של החברה. הם מבינים שאפשר לסמוך עלינו להרבה שנים. זה גם מאפשר לנו לבצע רכישות בשוק, אף שאין משהו מתוכנן כרגע. השוק באמת מאוד טוב לגיוס ואנחנו מתכוננים גם למצב שתהיה תקופה פחות טובה".

למה בעצם לא לצאת להנפקה או להתמזג עם ספאק?
"אנחנו לא חסידים של שיטת הספאק והנפקה עוד מוקדמת לנו. הסיבות העיקריות לצאת להנפקה הן לגייס כסף, לתת נזילות למשקיעים ולעובדים וליצור אפקט שיווקי. אבל אין לנו בעיה לגייס כסף ואנחנו מקבלים באזז גם ככה. הנפקה מגיעה עם מגבלות וצריך להתנהל מרבעון לרבעון. אנחנו רוצים לחשוב לטווח הארוך".

סטארט-אפ ראשון בגיל 50

גונג הוקמה ב-2015 על ידי בן דב ואילון רשף (סמנכ"ל מוצר). בן דב כיהן תפקידים בכירים בחברות כמו קליקסופטוור וסייסנס לפי שהחליט להקים בגיל 50 את הסטארט-אפ הראשון שלו, יחד עם רשף שכבר מכר חברה קודמת. השניים תכננו את התוכנית הראשונית לגונג על מפית בבית קפה ברמת השרון.

המוצר של החברה מקליט, מתמלל ומנתח את כל האינטראקציות של אנשי מכירות בארגון עם לקוחות דרך קול, וידיאו וטקסט ב-20 שפות ומוציא מתוכן תובנות. בן דב מסביר כי המוצר מתחלק כיום לשלושה חלקים עיקריים - מודיעין אנושי, כשהמערכת מספקת מידע וטיפים כיצד לשפר את עבודת אנשי המכירות, למשל על ידי יותר שאילת שאלות בשיחה; מודיעין עסקאות, שמספק תחזית מכירות ומנתח שביעות רצון של הלקוחות וסיכוי נטישה; ומודיעין שיווקי, שמנתח למשל הצלחה של מבצעי השקה.

"הדבר הבא מבחינתו הוא אוטומציה של כל מה שהעובדים עושים, כאשר המערכת תוציא סיכום שיחה עם לקוח או תסמן פגישת המשך איתו ביומן לבד. אלו דברים שאנשים שוכחים כשהם עסוקים מאוד. השלב הראשון היה של מערכות ידניות שבו היית צריך לתעד ולרשום כל דבר, השלב השני הוא של מערכות מסוג אלקסה של אמזון שאתה יכול לתת להן פקודות. בגונג אתה לא צריך להגיד כלום והמערכת מבינה לבד", אומר בן דב. "זה משהו שהפוטנציאל שלו הוא אינסופי ולכן משקיעים בנו".