התאווה לסיכון גוברת: התנפלות על הקרנות האקטיביות ומי מובילה את התעשייה?

הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו בחודש החולף פי שניים מהקרנות המחקות וקרנות הסל, שזכו לפופולריות בזמן משבר הקורונה • הציבור ממשיך לפדות מהקרנות הכספיות • מגדל שוקי הון מובילה את התעשייה: גייסה בחודש מאי לבדו כמעט מיליארד שקל ומתחילת השנה מעל 5 מיליארד שקל

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף

בתום חודשים ארוכים שבהם קרנות הנאמנות הפסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל) גייסו יותר מאלו האקטיביות (קרנות נאמנות מסורתיות וכספיות), מאותת חודש מאי 2021 על מהפך, ואפשר לסמן בו בבירור את הבחירה של המשקיעים בקרנות בניהול אקטיבי - בחירה המצביעה על עלייה בתיאבון לסיכון.

המגמה בולטת במיוחד אם מנטרלים מתוך הקרנות האקטיביות את הקרנות הכספיות, שמהוות למעשה תחליף לפיקדונות הציבור ומציעות ביטחון יחסי, אך גם תשואה נמוכה הקרובה יותר לפיקדונות בבנקים מאשר לתשואות המושגות בחודשים האחרונים בשוק ההון.

מתחילת שנת 2021 גייסו הקרנות המסורתיות האקטיביות 11.5 מיליארד שקל (כולל קרנות נאמנות המנוהלות בהוסטינג וללא הקרנות הכספיות), ובחודש מאי המגמה בולטת עם גיוס של 2.3 מיליארד שקל כמעט בקרנות האקטיביות. מנגד, הקרנות הפסיביות אומנם הציגו גיוסים יפים, של 1.18 מיליארד שקל בחודש מאי ושל 8.2 מיליארד שקל מתחילת השנה, אבל המספרים נמוכים בהרבה מאלו שגייסו הקרנות האקטיביות.

 
  

במגמה זו יש כדי להעיד על רמת הביטחון הגבוהה של המשקיעים בשוק ההון. לפני שנה, אחרי הירידות החדות של מרץ בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, פנו משקיעים בקרנות בעיקר למוצרים פסיביים, בגלל שרמת החשש הייתה גדולה. באותה עת רצו המשקיעים מוצרים ברורים, "ללא הפתעות", ולכן התמקדו ברכישה של מדדים, ולעתים בחרו בנישות ספציפיות להשקעה.

כעת, יותר משנה מאז "מרץ האדום", ואחרי גל העליות המתמשך בשווקים מאז, המשקיעים המקומיים קיבלו ביטחון וחזרו למוצרים מנוהלים, ובעיקר לקרנות המשלבות אג"ח ומניות, שבהן יש העדפה מובהקת לקרנות המנוהלות (80/20, 90/10), על פני מוצרים פסיביים בעלי הרכב השקעות קבוע.

בנוסף, עיקר הגיוסים בקרנות הפסיביות בשנה האחרונה התמקד בסקטורים חמים הקשורים למניות טכנולוגיה בחו"ל (מסחר מקוון, אנרגיה ירוקה, אינטרנט, שבבים). עם זאת, בחודשים האחרונים הראו המניות בישראל תפקוד טוב יותר מאשר המניות בחו"ל, ולכן העדיפות המובהקת שהייתה לקרנות הפסיביות מאז פרוץ משבר הקורונה פחתה ביחס להיצע הקרנות ולמומחיות שיש לקרנות האקטיביות בניהול השקעות בישראל.

"אין אלטרנטיבה בריביות או במקומות אחרים"

"שני ראשי החץ שמובילים את הקרנות המסורתיות הם קרנות צמודות מדד וקרנות מעורבות שמשלבות אג"ח ומניות, ורוב הכסף הולך אליהן כי אין אלטרנטיבה אמיתית בריביות או במקומות אחרים", מסביר ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות, המגייסת הגדולה ב-14 החודשים האחרונים ברציפות. "הקרנות האלה השיגו לאחרונה תשואה מרשימה, וזה עוזר למומנטום שלהן, בעיקר כי תעשיית קרנות הנאמנות היא תעשייה שבה הכספים עוברים ממסלול למסלול בתכיפות גבוהה".

הוא מציין כי גם מגדל התמקדה בשנת 2020 בעיקר בקרנות מחקות, אך ב-2021 בלטה החברה בהתמקדות בקרנות המנהלות, צעד שעזר לה מאוד בגיוס כספים מהשוק. חברת קרנות הנאמנות של מגדל גייסה החודש כמעט מיליארד שקל, כאשר 674 מיליון מתוכם מגיעים מהקרנות המנוהלות ו"רק" 273 מיליון מהקרנות הפסיביות. מתחילת השנה גייסה מגדל יותר מ-5 מיליארד שקל בכל מוצרי קרנות הנאמנות, יותר משלוש המגייסות הגדולות אחריה בתעשייה (קסם מבית אקסלנס, אלטשולר שחם ומיטב דש).

"ככל שיעבור הזמן נראה יותר נכסים עוברים לקרנות המנהלות שמשלבות אג"ח ומניות, ונראה את הציבור מעביר את שיקול הדעת אלינו, מנהלי הקרנות. המשקיעים זיהו שמניות הטכנולוגיה בארצות הברית שינו מגמה, ולכן חזרו לבדוק במה מעניין להשקיע בארץ, ובחרו בקרנות שמתמחות בנדל"ן, בנדל"ן מניב ובבנייה. הם ראו גם את דוחות הבנקים ששברו שיאים, ובחרו להשקיע במניות הבנקים", אומר כשריאן.

הצפי: המעבר לקרנות המנהלות יימשך

על פי נתונים שאספו בבית ההשקעות מיטב דש, מי שממשיכות להיות הנהנות העיקריות מן הגיוסים בקרב התעשייה האקטיבית המסורתית, הן הקרנות המתמחות באג"ח כללי, המשלבות (לרוב) שיעורים שונים ולא גבוהים של מניות יחד עם איגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. קבוצה זו גייסה בחודש מאי כ-1.52 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות במניות (כולל גמישות) רשמו במאי גיוס הנאמד בכ-500 מיליון שקל, בהובלת הקרנות המתמחות במניות בישראל, שגייסו כ-400 מיליון שקל. לעומתן, הקרנות המתמחות במניות בחו"ל גייסו סכום נמוך מאוד של כ-35 מיליון שקל.

בשוק צופים כי מגמת המעבר לקרנות המנהלות תימשך, בעיקר מכיוון שהמשקיעים, ובעיקר הגופים המוסדיים, מחפשים את הסקטורים שעוד לא החזירו את כל הפסדי שנת הקורונה, או את אלו שעתידים לצמוח בעולם פוסט המגפה, ומזרימים אליהם סכומי כסף גדולים.

בינתיים, השוק כולו מחכה לראות אם תקום השבוע ממשלה, ומה תהיה המדיניות הכלכלית שלה. האם היא תפחית מסים, האם יהיו עליות מחירים ומה יהיו מגזרי ההשקעה העיקריים שלה, למשל השקעה בתשתיות, סקטור שכבר כיום נהנה מתמחור גבוה ועשוי לתפוס משקל חיובי בהשקעות בשנים הבאות.