"אני בסלון בתל אביב והמחליקים נמצאים בסטודיו שלהם. אני מראה את הכוריאוגרפיה, ואנחנו מתאמנים"

לפני כשלוש שנים עלתה לין חדד יחד עם משפחתה לישראל אחרי חיים ממושכים בניו יורק. חדד, ילידת צרפת, היא כוריאוגרפית שעיקר התמחותה הוא בהחלקה על הקרח. יש לה היסטוריה אולימפית - בהיותה בת 14, היא הייתה המשתתפת הצעירה ביותר באולימפיאדת החורף באלברטוויל ב-1992, אז ייצגה את צרפת בהחלקה על הקרח לזוגות.

עולם המחול המשיך וליווה אותה לאורך כל חייה, ואחרי פעילות בצרפת ובניו יורק, היא המשיכה בו כיועצת, מורה וכאמור כוריאוגרפית של נבחרות מקצועיות. גם אחרי שעלתה לישראל היא המשיכה לעסוק בתחום עד כמה שניתן, ובין היתר עבדה עם קרקס "סירק דה סוליי" וכיועצת של הפדרציה הצרפתית להחלקה על הקרח, מה שהצריך ממנה לטוס לא מעט לחו"ל, את השגרה הזו קטעה הקורונה.

"בישראל הדרכתי נבחרות של החלקה על הקרח, וגם רקדתי בלהקה הישראלית כפרילנס. כשהגיעה הקורונה, בדיוק עבדתי עם קבוצת סירק דה סוליי באנגליה. אלא שאז הגיעו המגבלות. זה היה ממש קשה, כי העבודה שלי כללה טיסות ברחבי העולם, ותהיתי איך בכלל אמשיך לעבוד ולהדריך. אחרי כחודשיים-שלושה, כשראיתי מה קורה, הקמתי פלטפורמה שפועלת אונליין ללימודי ריקוד. המטרה הייתה להעביר שיעורי ריקוד, בסגנונות שונים בזום. קראתי לה ChoreoLine. הנחתי שאלמד קבוצה בארץ, אבל מה שקרה, וזה היה פשוט נפלא, הוא שאנשים מכל העולם - ארה"ב, צרפת, שוויץ, אנגליה, קנדה, וכמובן גם ישראל - הצטרפו לשיעורים. בהמשך, אפילו רקדנים מ'סירק דה סוליי', הצטרפו, ורקדו יחד איתנו. ככה בעצם יצרתי קהילה בינלאומית".

מה קורה לקהילה הזו היום?
"היא עדיין פעילה. השיעורים ממשיכים להתקיים, ובנוסף אני ממשיכה לעבוד ומייעצת לפדרציה הצרפתית להחלקה על הקרח, וגם שם השיעורים מועברים בזום, ואנחנו פונים למחליקים על הקרח שמתאמנים לאליפות העולם השנה. גם בשיעורי הריקוד השגרתיים, אמנם מדובר בקהל מקצועי, אבל גם אם יש מי שכבר לא מתאמן לתחרות מסוימת ורוצה להצטרף, מוזמן - השיעור פתוח לכולם, ובכל שבוע אני מתמקדת בסגנון אחר. מי שמתעניין בשיעור מסוים משלם סכום סמלי, וזהו, הוא איתנו".

ולגבי ההחלקה על הקרח. זה בכלל אפשרי בזום?
"כן. אני נמצאת בסלון הבית שלי בתל אביב, המחליקים נמצאים בסטודיו שלהם או אפילו בבית - אני מראה את הכוריאוגרפיה, ואנחנו מתאמנים. אחר כך אנחנו מעבירים את הריקוד לקרח עצמו. עשיתי את זה עם כמה נבחרות. באחת הפעמים שבהן היינו בסגר, לימדתי מהסלון, בזמן שצפיתי ברקדנים האמריקאים, שלא היו בסגר, על הקרח באולם.

"בשלב מסוים בקורונה כבר יכולתי לטוס ולהיפגש איתם, ולשפץ את מה שצריך פנים אל פנים. זה יפה שגם היום, כשהמצב באמת השתפר, אנחנו לא מוותרים על שיעורי הריקוד אונליין והקהילה שנוצרה ממשיכה לפעול. השיעור מתנהל באנגלית, כך שמי שצריך לחזק את האנגלית שלו, ולא רק את כישורי הריקוד, מרוויח גם את זה, שלא לדבר על להכיר אנשים מכול העולם. זה לכשעצמו כיף גדול בשבילי. הדבר הכי מעניין שלמדתי בשנה הזו, הוא שאני יכולה להמשיך ולעבוד במקצוע שלי, בלי לטוס ואפילו בלי קרח". 

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il