המדינה הבטיחה למעסיקים שיפוי של מיליארד שקל על ימי הבידוד. אז הבטיחה

משרד האוצר הקציב כמיליארד שקל לשיפוי מעסיקים בעבור ימי הבידוד ששילמו לעובדיהם, אך עד כה שולמו מתוכם רק כ-150 מיליון שקל • עו"ד רועי כהן, נשיא להב: "מאות מיליוני שקלים המגיעים למעסיקים לא נוצלו עקב חוסר אמון ובירוקרטיה מיותרת"

מחאת העצמאים, קיץ 2020 / צילום: שלומי יוסף
מחאת העצמאים, קיץ 2020 / צילום: שלומי יוסף

משרד האוצר הקציב כמיליארד שקל לשיפוי מעסיקים בעבור ימי הבידוד ששילמו לעובדיהם, אך עד כה שילם הביטוח הלאומי כ-150 מיליון שקל. איך אפשר להסביר את הפער? "מאות מיליוני שקלים המגיעים למעסיקים לא נוצלו עקב חוסר אמון ובירוקרטיה מיותרת", טוען עו"ד רועי כהן, נשיא להב.

לאחר מאבק של המעסיקים מול האוצר נקבע שהמדינה תישא ב-75% מעלות ימי הבידוד למעסיק בעסק קטן ו-50% למעסיקים אחרים. הגשת הבקשות לשיפוי התאפשרה מ-7 בפברואר, אך כאמור עד כה נוצלו רק 150 מיליון מתוך התקציב שהוקצה לנושא. בימים האחרונים הגיעו אל גלובס תלונות של מעסיקים שונים על כך שפספסו את מועד הגשת הבקשה לשיפוי ובעקבות זאת הם מפסידים אלפי שקלים שהם זכאים להם.

הבעיה: בירוקרטיה ומגבלת זמן

לא רק בירוקרטיה מקשה על המעסיקים. רבים מהם מדווחים כי לא ידעו שהם זכאים להחזר כלל, ואחרים מסבירים כי לא הכירו את מגבלת 60 הימים שנקבעה בחוק ומקציבה חודשיים מיום התשלום לעובד שיצא לבידוד לצורך מימוש הזכאות. בנוסף, הטרדות שלוו את בעלי העסקים בשנה האחרונה, כמו הישרדות העסק ושיקומו בחודשים האחרונים, לא איפשרו להם לעמוד במגבלת הזמן.

 
  

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, קיבל גם הוא תלונות רבות על הסוגייה. "אחרי המאבק העיקש שלנו מול הממשלה ובוועדות הכנסת כדי להכיר בימי הבידוד ובפיצוי המעסיקים, נדמה שהמדינה עשתה חצי עבודה. מתן פרק זמן של 60 יום בתקופה הזו, מראה שוב את גודל הניתוק של הפקידים מבעלי העסקים הקטנים. בעל עסק לא יודע מתי עובר חוק, לא ער לכך שיש לו 60 יום, וכשהוא סוף סוף ניגש לקבל את שמגיע לו - הוא נתקל בחומות בירוקרטיות בלתי הגיונית. הפקידים יודעים היטב היכן למצוא אותנו כשזה הזמן לדרוש תשלום, אך כשמגיע הזמן להחזיר כסף, עושים לנו תרגילים".

רו"ח שבתאי בירן, בעל משרד ראיית חשבון באשקלון, מתמודד בימים אלה עם אותה בעיה בתיקים של חלק מלקוחותיו. "לאחרונה פנו אלי מספר לקוחות שהיו צריכים להגיש בקשה להחזר ימי מחלה-קורונה, ימי הבידוד, שהביטוח הלאומי היה צריך להשתתף, אך במידה והמעסיק או מנהלי החשבונות שלהם לא הגישו תוך 60 יום מהיום שהעובדים יצאו לבידוד אז חלון ההזדמנויות נסגר והם לא יכולים לבקש את ההשתתפות של הביטוח הלאומי בחזרה למרות שהוא משלם לעבוד. המעסיק סופג את הכספים האלה מכיסו".

רו"ח שבתאי לא מבין את ההתעקשות של המדינה על 60 הימים. לדבריו, "ביטוח לאומי צריך לפתוח את חלון ההזדמנויות מחדש. 60 יום זה מגבלה מאוד מצומצמת, בטח בתקופה כזאת שכל שבוע צריך להגיש סוגי מענקים שונים. הלקוחות שלי יפסידו אלפי שקלים אם לא יפתחו את האפשרות להגיש אחרי 60 יום. בימי קורונה זה עוול משווע. בכל התקציבים שהוקצו לקורונה יש אותה בעיה - כלפעם ששר האוצר וראש הממשלה מדברים על זה שהם הקצו מיליארדים לטובת שיפוי למעסיקים, בסופו של דבר מנוצל רק 50% מהסכום במקרה הטוב, וגם ימי הבידוד זו דוגמא לכך. היו מלחמות עולם לקבל את הזכאות להחזר על ימי הבידוד, ובסוף חלק מהמעסיקים לא יקבלו את הכסף המגיע להם".

שפיגלר: נמליץ לאפשר דיווח מאוחר

למרות שניתן להפנות את האצבעות המאשימות אל עבר הביטוח הלאומי, החוק הוא שקבע את מגבלת 60 הימים. גם אם מנכ"ל הביטוח הלאומי מאוד רוצה, אסור לו לחרוג ממנה - ומסתבר שהוא רוצה. "מעבר למקרים ספציפיים, מי שחרג מהדיווח קטגורית אנחנו לא יכולים לאפשר לו להגיש בקשה באיחור, כי החוק קבע את המגבלה", אמר מאיר שפיגלר בכנס באילת "אם זה יגיע לחקיקה נמליץ לתת למי שלא הצליחו לדווח במסגרת 60 הימים זמן נוסף לדיווח כי זה מהותי".